18.6.2007
מאת: אסתרינה טרטמן, ח"כ
שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל - אלו הם מעשים פסולים, מעצם קיומם, והינם בגדר פשע.
כנסת ישראל חוקקה בשנת 1958 את חוק-יסוד: הכנסת, אשר אחת ממטרותיו היתה הגנה על מדינת ישראל ועל ערכיה. לשם כך ביקשה הכנסת להגביל את המבקשים להיות נבחרי הציבור, בהסתייגות שרשימת מועמדים או אדם לא יהיו מועמדים בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיהם או במעשיהם כדי שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
בה' באייר, 14 במאי 1948, הוגדרה מדינת ישראל "כמדינה יהודית בארץ ישראל " המחויבת לשיויון זכויות מלא ללא הבדל דת גזע ומין. כשם שלכל מדינה, באשר היא, עומדת הזכות להגן על ערכיה, כך גם עומדת זכותה של מדינת ישראל להגן על קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. על אחת כמה וכמה כאשר לאורך שנותינו כעם היינו רדופים ומצויים באיום מתמיד ונתונים במצב חרום עת הקמתה של מדינת ישראל.
ואולם, לטעמי, הכנסת השלישית לא חשבה שעליה להגביל את נבחרי הציבור בכהונתם כחברי כנסת, או לחילופין לא שיערה שתתקבלנה החלטות שתכשרנה דעות ומעשים של מועמדים לכנסת שיש בהם משום תמיכה במאבק מזוין כנגד מדינת ישראל. מייסדי מדינת ישראל לא העלו בדעתם שיהיה עליהם להתגונן בפני חבריהם למשכן. מייסדי המדינה לא שיערו שיכהן בכנסת ישראל מי שטובת מדינת ישראל איננה עומדת לנגד עיניו.
בשנים האחרונות אנו עדים לדעות, מעשים ופעילויות של נבחרי ציבור שונים, הסותרים את מטרתו של המחוקק. השנים לימדו אותנו שעלינו להיות כל העת שומרי סף, שכן לא פעם נתקלנו במפלגות וקבוצות שהתאגדו בשאיפה זדונית לבטל ולהכחיד את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, או בשאיפה המטיפה להשמדתנו כמדינה.
הצעת החוק שהגשתי מבקשת לשמור על אופייה הציוני, היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, תוך הצמדות לרוחם ולחזונם של המייסדים ושל חוק יסוד: הכנסת שנחקק בעבר. כוונתו של המחוקק תחול לא רק על המבקשים לבוא בשערי הכנסת, אלא גם על חברי הכנסת המכהנים. מה שמחייב אותנו בטרם נבחרנו –מחייב אותנו גם לאחר שנבחרנו. היה והח"כ פעל נגד ערכי היסוד ועל ערכי הבסיס עליהם מושתתת מדינת ישראל, יפסל מלהמשיך ולכהן כחבר כנסת וניתן יהיה להדיחו. לשיטה הדמוקרטית בישראל חשיבות עליונה בעיניי, אולם אל לנו לטמון את ראשנו בחול ולתת יד לפגיעה אנושה בקיומה של מדינת ישראל. אין מדובר בדיבורים ובנקיטת עמדה בעלמא, הרצויים והנחוצים שהרי זו הדמוקרטיה במהותה, אלא בפעילויות חתרניות בקרבנו. למרות העובדה ששלילת דעה עלולה להתפרש כפגיעה בדמוקרטיה, הרי ששמירה על קיומה של מדינת ישראל גובר עליה.
חברי הכנסת שתמכו והצטרפו להצעת החוק, מכלל סיעות הבית, עשו זאת לאחר בחינה מדוקדקת והבנת האיומים והצרכים. הצעת החוק מציעה תהליך זהיר, המורכב משישה שלבים המהווים כמסננת דקה ביותר, במטרה למנוע זילות בבחירה – הן בבוחר והן בנבחר. לא מקרה הוא שהליך פיטורי ח"כ ניראה כמעט ולא ישים בשל מורכבותו. כל ניסיון להציג הצעה זו כאנטי-מיעוט וכאנטי-דמוקרטי מופרך מיסודו, שהרי מיד עם פיטוריו יכנס הבא בתור ברשימת המפלגה לכנסת וממילא האיזון המוחלט ישמר.
הצעה זו היא חובה מדינית ולאומית שאנו, כמחוקקים, חייבים ליישמה כאזרחי מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. כמחוקקים, מוטלת עלינו אחריות לאומית רבה ועל כן עלינו לבצע את תפקידנו כאשר המטרה המרכזית היא שמירה על קיומה של מדינת ישראל,לצד חקיקה העוסקת באופן החיים בה. אני מאמינה כי האחריות המוטלת עלינו כבדה ביותר, שכן עלינו לזהות את אותן פרצות השואפות למוטט את מדינת ישראל, ובכוחנו ותפקידנו למנוע זאת.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/599/233.html
