הנאום הראשון של ח"כ אסתרינה טרטמן בכנסת
מתוך דברי הכנסת
יב / מושב שלישי / ישיבה ש"ט /
כ"ד בשבט התשס"ה / 22 בפברואר 2006 / 12
חוברת י"ב
ישיבה ש"ט
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן תעלה ותבוא על מנת להציג את ההצעה לסדר-היום בעניין הזמנת אנשי ה"חמאס" למוסקבה ומדיניותה של הממשלה בכל הקשור לעליית ה"חמאס", מטעם האיחוד הלאומי, מולדת ותקומה. בבקשה, גברתי. לרשותך עשר דקות. ישיב השר יעקב אדרי.
אדוני היושב-ראש, חברים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, גברתי. תרשי לי לברך אותך על נאומך הראשון מן המניין.
תודה. חשוב. פעם שלישית – אדוני היושב-ראש, חברים, כנסת נכבדה. הזמנה של נציגי "חמאס" לרוסיה פירושה הזמנה לא ידידותית. זו הזמנה שמעודדת באופן חד-משמעי את מדיניות הטרור. הזמנה כזו עומדת בסתירה גמורה להסכמה בין-לאומית של מלחמה בטרור. הזמנה כזו פירושה עידוד ה"חמאס" האירני שמאיים. אני לא יודעת מי מכם שמע, אבל היום, ברדיו פלסטין - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי. הנואמת נואמת בפעם הראשונה - - -
ועוד אשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אשה? אנחנו לא מבחינים. פה יש שוויון זכויות - - -
גדעון סער (הליכוד):
מבחינים, מבחינים.
גם כשגברים נואמים צריך לכבד את זה. זה השוויון.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש מי שיודע להבחין.
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו מתנצלים על ההפרעה.
אני לא יודעת למי מכם יצא לשמוע הבוקר ברדיו פלסטין, אבל ה"חמאס" מתכוון להחיל את החוק האירני או החוק האסלאמי במדיניות של "חמאס". זה אומר הרבה. בואו נחשוב, מי שמכריז על החלת החוק הזה כמדיניות-אם, כשהוא מוזמן לרוסיה - מה פירוש הדברים האלה מבחינתנו.
אנחנו אכן מבקרים את כל המעודדים של מדיניות ה"חמאס", אבל בואו נחשוב, לפני שנתקוף את פוטין על הנושא – וזאת הזמנה לא ידידותית - בואו נבדוק בציציות שלנו. בואו נבדוק מה אנחנו, מה הבית הזה עשה, מה ממשלת ישראל עשתה, שהגענו למצב הזה היום. למרבה האבסורד, הראשונים שפתחו את הדלת להזמנות האלה, אלה דווקא אנחנו וממשלת ישראל.
התחלנו בעשיית ההתנתקות, שפירושה חד-משמעית חולשה. נסיגה חד-צדדית היא הרמת ידיים וכניעה לטרור. יש לזה גם קבלות והוכחות. בסקר שנעשה לפני ההתנתקות בקרב פלסטינים עלה כי 75% מערביי השטחים גורסים שבאינתיפאדה אין תועלת, מספיק להילחם באמצעות הטרור, צריך להגיע להסדר של שיחות, של סדרים, של שלום. זה היה לפני ההתנתקות, ומה קרה אחרי ההתנתקות? בחירות, "חמאס", 80% מהמצביעים, אלה שבסקר הקודם דיברו נגד הטרור, הצביעו חד וחלק עבור מדיניות טרור. מה מוביל לזה, אם לא החולשה שאנחנו משדרים בדרכים של הומניות?
היתה לנו הזדמנות שנייה. הממשלה הגיבורה שלנו אפשרה השתתפות ה"חמאס" בבחירות האלה. בואו נחשוב מה המשמעות. אנחנו במו-ידינו נותנים להם לגיטימציה, אתרע מזלנו ולממשלת ישראל, ממשלת אולמרט, היתה הזדמנות לדחות או לבטל את הבחירות בדרך של מתן לגיטימציה לערביי ירושלים להצביע. והנה, מה עשינו? היינו נחמדים, הומניים, אפשרנו לערביי ירושלים להצביע. רבותי, זה תקדים. אין בעולם זכות לאנשים שאינם אזרחים להצביע למקום שהוא עדיין לא מדינה בצורה פורמלית ורשמית. בכל זאת אנחנו, הנחמדים, נותנים לגיטימציה לערביי ירושלים, שהם עצמם נבחרי ה"חמאס", להיבחר ולבחור למי שרוצה לחסל אותנו. אנחנו במו-ידינו עושים את זה.
אחרי הניצחון של ה"חמאס" עוד עשינו את הפעימה הראשונה, והעברנו להם את התשלום הראשון, גם חומר למחשבה. ממשיכים ויורים עלינו מאזור העקירה שלנו, ומה עושה ממשלת אולמרט? נותנת תגובות מונוטוניות, סולידיות, תגובות-דמה לכל אזורי העקירה. חברים וחברות, מדיניות חולשתית כזאת היא מדיניות שמתווה באופן חד-משמעי סיוע ועידוד למדיניות טרור. אנחנו, כאן בבית הזה, עושים את זה.
למה? בואו נחשוב. אולי משיקולים פוליטיים? אולי משום שממשלת אולמרט לא כל כך רוצה להציף את נושא הביטחון, לא רוצה לחזק את כוח ההרתעה שלנו, שזאת הדרך שאנחנו, ישראל ביתנו, טוענים לה? היא לא רוצה לתת ביטוי לצורך בכוח ההרתעה הזה, ולכן היא נותנת תשובות ותגובות מינוריות לטרור הישיר על היישובים שלנו מאזורים שלא מזמן היו בשליטה שלנו. אנחנו רואים שהמעשה הזה הוא כישלון אחד גמור. אנחנו רואים שהמעשה והמניע של הטון הנמוך בתגובה הוא תפיסה פוליטית עקובה מצער, שמובילה אותנו למדיניות רעה.
הגיע הזמן שחברי הבית, החברים, מדינת ישראל והעם יבינו שההומניות שלנו מתפרשת בקרב הפלסטינים והערבים כחולשה. חולשה שלנו פירושה לתת להם לגיטימציה לבוא ולפגע בנו ולחסל אותנו. חברים, אני קוראת לכנסת, לממשלה ולבוחרים למנוע היום את הסיכונים שיהוו, חס וחלילה, חס ושלום, את הבכייה של מחר. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה.
