יום שני, 5 במאי 2008

הצעה לסדר היום למנוע ביקות פולשיניות בנשים ללא הסכמתן Banning invasive tests without clients approval

מתוך אתר הכנסת, הישיבה המאה-ותשעים-ושש של הכנסת השבע-עשרה
יום רביעי, ט' בשבט התשס"ח (‎16 בינואר ‎2008)

גבירותי, רבותי, עמיתי חברי הכנסת, כפי שציינה כאן חברתי, חברת הכנסת קולט אביטל, פורסם לפני כשבועיים פרסום מזעזע - פרסום שלפיו במדינת ישראל היום, בשנת ‎2008, עדיין מתבצעים מעשים שמתאימים למדינות אפלות וחשוכות. בזמן הרדמתן של נשים מבצעים בדיקות, תהליכי למידה על גופן של הנשים, בלי ידיעתן - כשהן בהרדמה ובלי הסכמתן - אף אחד לא שאל אותן מראש, וכמובן בניגוד לחוק. זה מנוגד לחוק זכויות החולה. זה מנוגד לחוק בסיסי במדינת ישראל, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכות של צנעת הפרט, חוק של צנעת הפרט. חברים, זה עניין אלמנטרי בסיסי שזכותו של כל אדם לשמירת כבודו ועל גופו. איך יעלה על הדעת שפה מתבצעת עבירה על-ידי רופאים בעידוד סטודנטים לבוא ולבצע למידה בדרך שהיא פסולה במהות, בהתנהלות ובחוקיות שלה?
מקומם מאוד שמעשי האינוס הזה - ואני לא רואה לזה שום הגדרה אחרת או קלה יותר, זה אינוס לכל דבר. מקומם מאוד שבפנייה לקבל תגובה קיבלנו תשובה כדלקמן, והיא פורסמה בעיתון: "הקושי לשכנע חולים לשתף פעולה הוא לעתים כה גדול עד שהוליד ככל הנראה את אותם מקרים שבהם אפשרו לסטודנטים לבצע בדיקות בלי להסגיר את זהות הבודק". חברות וחברים, הקושי הזה רק מחזק את זכותו של האדם לכבוד גופו. אם יש קושי, סימן שכאשר אדם ער, הוא מתנגד למהלכים כאלה. אז אנחנו מנצלים את חולשתן של אותן נשים ברגע שבתום לב הן נעזרות בטיפול רפואי ונמצאות תחת הרדמה כדי לבצע בדיקות פולשניות בניגוד לדעתן? אנה אנו באים?
הדברים האלה חזרו על עצמם בכמה וכמה סיטואציות. אני שואלת את אותם רופאים שהפנו את אותם סטודנטים לעשייה הזאת: באמת הייתי מאוד סקרנית לדעת איך היה חש אותו רופא אילו היו עושים בגופו בדיקה פולשנית בניגוד לעמדתו או דעתו או אילו היו מבצעים בדיקה כזאת בבתו הקטנה בניגוד לדעתה. האם גם אז הוא היה רואה בזה דבר לגיטימי לגמרי? האם הנשים בישראל הן הפקר? עוד ביטוי להתנהלות ויחס משפיל כלפי האוכלוסייה הזאת, במדינה שהיא מהווה בה רוב.
לדעתי, יש פה בעיה של מרמה והפרת אמונים. חברות וחברים, כולנו כאזרחי המדינה נזקקים לטיפולים רפואיים. איך אנחנו יכולים לסמוך על מערכת שהחיים שלנו תלויים בה? מה זה טיפול רפואי? - זה מתחיל מפעילות קלה וקטנה של טיפול בהצטננות ונגמר בטיפול מהותי של הצלת חיים. רובנו סומכים על אותם רופאים שאליהם אנחנו פונים כדי לקבל סיוע וטיפול רפואי. איך אנחנו יכולים לתת אמון באוכלוסייה של רופאים - אני לא כוללת את כולם, ואני בטוחה שבתוכם יש גם הגונים והוגנים - אבל בעיקרון, ברופאים שאיננו יודעים בדיוק מי ומה, שמפירים את הזכויות הבסיסיות של הקשר אתנו?
אני רוצה לציין עוד דבר. אומנם אני מדברת פה על זכויותיהן של הנשים ועל מעשים משפילים שנעשו, באינוס בנשים, אבל התופעה של בדיקות ללא הסכמה וללא ידיעה באנשים כבר קראנו עליה בעבר - בחיילי צה"ל שביצעו עליהם ניסיון או ניסויים בנושא אב"כ. הכניסו חיילים חסונים לחדרים עם אב"כ שלא בידיעתם, בלי להבין את הנזק וללא הסכמתם. כבר פרסמו בעבר מעשים מזעזעים שהרפואה בחרה בזקנים גלמודים שאין מי שפוקח עין עליהם - שוב התעללות והשתלחות באוכלוסייה החלשה. עד אנה?
אני קוראת לשר הבריאות, אדוני שר הבריאות, אני קוראת לידידי חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה למעמד האשה, לכנס דיון דחוף ולבדוק היטב, להטיל, אם צריך אפילו בדרך חקיקתית - ואם לא אתם, אנחנו פה, כמו שאמרה חברתי חברת הכנסת קולט אביטל - לבדוק מחדש את הקודים האתיים ואת כל ההתנהלות של הממסד הרפואי במדינת ישראל מול חולים חלשים בכלל ומול נשים בפרט. תודה רבה.