דברי הסבר
קיימת בישראל תופעה של הפרת הסכמי שכירות או תום מועד ההסכם בה שוכרי דירות מסרבים להתפנות מן הדירה. הדין הקיים אינו מעניק לבעלי הדירות כלים יעילים לפינוי הדירה.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בדרך כלל אינו מאפשר למשכיר לפעול בדרך של עשיית דין עצמי כלפי שוכר, אף אם הוא כבר אינו מחזיק בדירה מכח חוזה תקף או בשל הפרה יסודית של החוזה, שכן השוכר אינו נחשב כמי שפלש לדירה שלא כדין. כיוון שמדובר בסכסוך אזרחי הגשת תלונה במשטרה אינה מביאה לפתרון הבעיה למשכיר. יתירה מזאת, פעמים רבות המשטרה מתייצבת לצד השוכר, זאת כאשר מבקש המשכיר לפנות את השוכר בעצמו או מנסה להיכנס לדירה שבבעלותו תוך הפעלת כח.
ההליך המשפטי אשר המערכת מצפה מן המשכיר לנקוט בו בנסיבות אלה הוא הגשת תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי השוכר מן המושכר, אך במציאות הנוהגת הליך משפטי מעין זה עשוי להימשך חודשים ארוכים, וגם לאחר סיומו על המשכיר לפנות ללשכת הוצאה לפועל על מנת לממש את הפינוי.
לאור זאת, מוצע בהצעת החוק לשפר את האמצעים העומדים לרשות משכיר העומד במצב שבו שוכר דירה שבבעלותו מסרב להתפנות, אך מבלי לוותר על הליך משפטי אשר במסגרתו יתבררו זכויות הצדדים.
מוצע לאפשר למשכיר, במקרה של הפרה יסודית של החוזה או סיומו, בנוסף להליך בבית משפט לנקוט במספר דרכים שתאפשרנה לו לממש ביעילות ובמהירות את צו הפינוי: פנייה לגורמים המספקים למושכר שרותי חשמל, מים, טלפון, כבלים וגז – אשר יהיו מחויבים לנתק את המושכר מזרם החשמל ומשרותים כאמור, אף אם מי שרשום כבעל הזכות לקבל את השירותים האלה הוא השוכר, אם המשכיר הציג בפניהם מסמכים המעידים על זכותו במושכר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מנחם בן ששון ומספרה פ/2638/17.
קיימת בישראל תופעה של הפרת הסכמי שכירות או תום מועד ההסכם בה שוכרי דירות מסרבים להתפנות מן הדירה. הדין הקיים אינו מעניק לבעלי הדירות כלים יעילים לפינוי הדירה.
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בדרך כלל אינו מאפשר למשכיר לפעול בדרך של עשיית דין עצמי כלפי שוכר, אף אם הוא כבר אינו מחזיק בדירה מכח חוזה תקף או בשל הפרה יסודית של החוזה, שכן השוכר אינו נחשב כמי שפלש לדירה שלא כדין. כיוון שמדובר בסכסוך אזרחי הגשת תלונה במשטרה אינה מביאה לפתרון הבעיה למשכיר. יתירה מזאת, פעמים רבות המשטרה מתייצבת לצד השוכר, זאת כאשר מבקש המשכיר לפנות את השוכר בעצמו או מנסה להיכנס לדירה שבבעלותו תוך הפעלת כח.
ההליך המשפטי אשר המערכת מצפה מן המשכיר לנקוט בו בנסיבות אלה הוא הגשת תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי השוכר מן המושכר, אך במציאות הנוהגת הליך משפטי מעין זה עשוי להימשך חודשים ארוכים, וגם לאחר סיומו על המשכיר לפנות ללשכת הוצאה לפועל על מנת לממש את הפינוי.
לאור זאת, מוצע בהצעת החוק לשפר את האמצעים העומדים לרשות משכיר העומד במצב שבו שוכר דירה שבבעלותו מסרב להתפנות, אך מבלי לוותר על הליך משפטי אשר במסגרתו יתבררו זכויות הצדדים.
מוצע לאפשר למשכיר, במקרה של הפרה יסודית של החוזה או סיומו, בנוסף להליך בבית משפט לנקוט במספר דרכים שתאפשרנה לו לממש ביעילות ובמהירות את צו הפינוי: פנייה לגורמים המספקים למושכר שרותי חשמל, מים, טלפון, כבלים וגז – אשר יהיו מחויבים לנתק את המושכר מזרם החשמל ומשרותים כאמור, אף אם מי שרשום כבעל הזכות לקבל את השירותים האלה הוא השוכר, אם המשכיר הציג בפניהם מסמכים המעידים על זכותו במושכר.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מנחם בן ששון ומספרה פ/2638/17.
