אדוני היושב-ראש, תודה לך, חברי חברי הכנסת, חברותי חברות הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה לתקן עוול נורא שמדינת ישראל גורמת לאלמנות גמלאיות שכל חייהן עבדו, שילמו ביטוח לאומי, ובני-הזוג שלהן נהרגו בתאונות עבודה. החוק המוצע נועד לתקן את העוול הנורא הזה ולגרום לכך שאלמנות אלה יוכלו לקבל את הזכויות שלהן. היום מדינת ישראל אינה משלמת להן את מלוא קצבת הזיקנה שהן זכאיות לה, משום שהן מקבלות קצבת תלויים. בעצם קצבת התלויים משולמת להן בשיפוי מלא של מקום העבודה שבו הבעל עבד ומכוח ביטוח החיים שלו. יש בידי נתונים של המוסד לביטוח לאומי על כך שבשנים האחרונות הן קיבלו 900 מיליון שקל שיפוי ממקומות עבודה. יש כאן עוול נורא. היום כולם בטרנד של דאגה לקשישים, לדאוג לזקנים, לדאוג לניצולי השואה, לעשות תיקון עוול, אבל חוץ מדיבורים, מה עשו? כלום, וזה עצוב. את העוול הזה אנחנו רוצים לתקן.
הצעת החוק הזאת היא שלי ושל חברי רן כהן מסיעת מרצ ואמנון כהן מש"ס. הצטרפו אליה כ-60 מחברי הכנסת שתומכים בחקיקה הזאת, אבל באופן כאוב ובלתי מובן, ראה זה פלא, מי שלא מביע עמדה ומתחמק זה דווקא ממשלת ישראל. הצעת החוק הזאת הונחה על שולחן ועדת השרים לחקיקה לפני כשנה. ועדת השרים לחקיקה בחרה להעביר אותה לדיון בוועדת השרים לענייני קצבאות בראשות השר איתן, כדי לדון בקצבאות – וזה בסדר, הגיוני. השר איתן בדק, חקר, ביקש חוות דעת מקצועיות, משפטיות וענייניות במשך כשבעה חודשים, וב-26 במרס 2008 – המסמך בידי – פרסמה הוועדה לענייני קצבאות את הסיכום שלה, שלפיו הצעת החוק האמורה תוחזר לדיון בוועדת השרים לחקיקה בצירוף המלצה לתמוך בה.
ביום ראשון האחרון, ב-25 בחודש, הצעת החוק הזאת הושבה – לשמחתי – לוועדת השרים לחקיקה, והתמלאנו אמונה מלאה שסוף-סוף שרי ישראל יעשו צדק, יתקנו את החוק בהתאם להמלצת שר בממשלת ישראל, השר שאמון על הקצבאות. ראו איזה פלא, מה החליטה ועדת השרים לחקיקה? לא לא לא, היא לא התנגדה. היא גם לא תמכה. ועדת השרים לחקיקה החליטה להעביר את הנושא לדיון בוועדה לענייני קצבאות. חברים, אם זה לא היה כל כך עצוב, הייתי צוחקת. אם זה מעיד על ההתנהלות של ממשלת ישראל, המדינה חייבת לסגור את הבסטה לאלתר. אני רוצה להאמין שזאת היתה טעות אנוש, כי כולנו בני-אדם.
קראתי את קריאתי, ובאמת הצדיקו אותי ואמרו שאכן כך זה היה, והחזירו אותי למליאה. אני נלחמת למען החוק. חברי חברי הכנסת, היום לא תהיה הצבעה על החוק הזה. יצביעו עליו בעזרת השם בשבוע הבא. הסכמתי לוותר על הצבעה היום כדי שבשבוע הבא, אתם – כל סיעות הבית בלי יוצא מן הכלל, כל מי שתומכים בחוק הזה ורוצים באמת לתקן את העוול – בואו נתגבש, נשלב ידיים ונתקן את העוול הנורא הזה, וגם נסייע לתקן טעות של ועדת השרים לחקיקה, טעות אנושית – לצערי חלמאית, אבל אנושית – ונעשה את הדבר הנכון למען הגמלאיות האלמנות, ששנים רבות עשו להן עוול.
אנחנו מחויבים לעשות זאת, כי אנחנו פה לא כדי לעשות הסכמים כאלה ואחרים, כדי שיהיה לנו נוח ברמה האישית; אנחנו פה לא כדי להצביע בניגוד לצו מצפוננו רק משום שמאן דהוא במקום כלשהו מחייב אותנו אחרת. אנחנו פה כדי לייצג את הציבור שבחר בנו, ובזכותו, ורק בזכותו, אנחנו כאן, בבית הזה. אנחנו פה כדי למלא את חובתנו הציבורית ולסייע למשל לאלמנות הגמלאיות, שאין להן הכוח לעמוד על זכותן. אנחנו הנציגים שלהן בבית הזה.
בעזרת השם, בשבוע הבא כולנו נתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה לכם. תודה רבה, אדוני.
נאום במליאת הכנסת - כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008)
קישור להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון- קצבת תלויים וקצבת זקנה ) - 2030
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-2030.html
