העולם נמצא כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומתעצם. תחזיות שהעריכו את השלכותיו של המשבר צופות כי אם לא יינקטו באופן מידי צעדים משמעותיים לעצירתו, עלולות השפעותיו לשנות את תנאי הקיום על פני כדור הארץ ולפגוע בכל מערכות החיים על פניו. המשבר הסביבתי בא לידי ביטוי, בין היתר, בתופעת ההתחממות הגלובלית שגורמת שינויים אקלימים קיצוניים המביאים, כבר כיום, לפגיעות בנפש וברכוש. תופעת ההתחממות הגלובלית מיוחסת ישירות לפעילות תעשייתית אנושית בעידן המודרני הגורמת לפליטת גזי החממה לאטמוספירה, הגורמים להתחממות. ישראל השוכנת לקו המדבר עתידה להיפגע מההתחממות הגלובלית באופן ניכר יותר מהממוצע העולמי וכבר כיום נמצאת בעיצומו של משבר מים הולך ומחריף.
אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה היא שריפת דלק לייצור אנרגיה. צריכת האנרגיה בישראל הולכת וגדלה, ותחזית הממשלה היא כי עד שנת 2020 תוכפל הצריכה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לקדם חיסכון באנרגיה על ידי עידוד שימוש יעיל וחסכוני באנרגיה כך שצריכתה תופחת, ולהביא להפחתה בפליטת גזי חממה ולשמירה על איכות האוויר.
מוצע לקבוע כי במבנה ציבור קיים התקנת נורות חדשות או החלפת נורות קיימות לא תהיה אלא בהתקנת נורות חסכוניות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה באופן ניכר מהיעילות האנרגטית של נורות ליבון, שהשימוש בהן גורם לבזבוז אנרגיה. כן מוצע לקבוע כי במבנה ציבור חדש לא יותקנו אלא נורות חסכוניות.
עוד מוצע לחייב התקנתה של מערכת תאורה חסכונית במבנה ציבור חדש. מערכת תאורה חסכונית קשורה למכלול היבטי החיסכון באנרגיה, לרבות ניצול האור הטבעי במבנה ושימוש בעזרי תאורה שונים, שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. השימוש בעזרים ובמערכת כאמור יביא לחיסכון מרבי באנרגיה. התקנה כאמור תחול גם על מבנה ציבור קיים, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע. שר התשתיות הלאומיות (להלן – השר) יהא רשאי לפטור מבנה ציבור באופן מלא או חלקי מקיום ההוראות האמורות אם שוכנע כי מילוין עלול לגרום לסיכון לחיי אדם או לבריאותם.
כדי להבטיח אכיפה נאותה של הוראות החוק, מוצע להסמיך את החשב הכללי של משרד האוצר לנקוט אמצעי אכיפה כלפי הגופים הציבוריים השונים לשם קידום יישומו של החוק המוצע.
מוצע להסמיך את השר, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (להלן – הוועדה), לקבוע כללים לעניין סוגים של נורות חסכוניות ולעניין מערכת תאורה חסכונית, בהתחשב במניעת סיכון לבריאות כתוצאה מהשימוש בהן, ולעניין החיסכון באנרגיה אשר יושג עקב השימוש בהן.
בעת הכנת הצבעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על המגזר הפרטי, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע ובאופן הדרגתי על גופים בעלי אופי ציבורי שאינם נמנים עם המעגל הראשון של הרשויות הציבוריות המובהקות.
להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא לפחות כ-100 מיליון שקלים חדשים.
הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת ביום י' באב התשס"ז – 25.7.07 ע"י חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וחבר הכנסת אלכס מילר, ומספרה פ/2889/17. ההצעה, בנוסח זהה להצעה זו, הוסרה מסדר היום לאחר הדיון בקריאה הראשונה ביום כ' בסיון התשס"ח – 23.6.08.
