סעיפי הענישה וההגבלה הנזכרים לעיל נועדו בעת חקיקתם להשגת שתי מטרות. האחת, למנוע הפרעה מצד התושבים ביישום תוכנית ההתנתקות. השנייה, למנוע כל כניסה של ישראלים לאחר הפינוי, על מנת לשמור על ביטחונם האישי.
כיום סעיפים אלו אינם רלוונטיים. תוכנית ההתנתקות יושמה במלואה וסוגיית שיבוש יישומה אינה קיימת עוד. כמו כן, צפון השומרון, בניגוד למתרחש ברצועת עזה, נשאר בשליטת הצבא, וממילא לא קיים חשש לביטחונם של ישראלים הנכנסים לאזור.
לאור ההתפתחויות הפוליטיות שחלו מאז יישום תוכנית ההתנתקות, והשינוי שחל בתודעה הציבורית כי נעשתה טעות היסטורית חמורה, ראוי כי בית המחוקקים יאשר הצעת חוק זו כצעד ראשון מתקן, ויביא ליישובם מחדש של יהודים בצפון השומרון.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2632/17), וחבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/3233/17).
