הערת צוות האתר : הכתבה המלאה פורסמה באתר וואלה http://news.walla.co.il/?w=//1166456
וכל הזכויות שמורים למערכת וואלה. כאן אנו מביאים את עיקרי הדברים. לאחר החגים נעדכן את הפוסט עם התפתחויות בנושא.
יום שבת, 8 בספטמבר 2007, 16:51 מאת: אמיר זוהר, הארץ
חזרתם מהסופר עמוסי שקיות? זה הזמן לייסורי מצפון. כל שנה אתם זורקים לפח 5 מיליארד שקיות שגורמות להרג חיות והרס הסביבה .
הלווייתן שהגיע לחוף הרצליה לפני חמש שנים כבר גסס. הוא מת בידיהם של מתנדבי הארגון מחמ"לי (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים בישראל), ובניתוח שלאחר המוות נמצאו בקיבתו שקיות פלסטיק במשקל 4.5 ק"ג . "עד היום לא ברור מדוע הוא בלע כל כך הרבה שקיות: בטעות או מרעב", משחזר ד"ר דני קרן מאוניברסיטת חיפה, הרופא שניתח אותו לאחר המוות. "לווייתן הוא מעלה גרה , ובקיבתו יש כמה מדורים. המדור הראשון הוא מכני וממנו עובר המזון למדור לעיכול מתקדם. אם שקית תקועה במעבר היא סותמת את כל המעברים וגורמת למוות מרעב, כי כל מה שהוא בולע לא מתעכל והוא מקיא אותו חזרה. בימים הראשונים היונק מנצל מאגרי שומן אבל הוא נחלש, מתקשה לרדוף אחר טרף ומגיע לחוף רזה וגוסס ".
במקרה אחר נתקל קרן בדולפין שמת אחרי שאריזות פלסטיק של שישיות בירות נכרכו סביב לועו. "אם הדולפין עוד גדל זה ממש חורך את פיו, הוא נושם אבל לא יכול לאכול. לצערנו, דולפינים, כלבי-ים ואריות-ים הם בעלי חיים סקרנים שמחפשים להתעסק עם כל מיני עניינים במים ומסתבכים פעמים רבות מדי ".
מהשקיות מתים בעיקר בעלי החיים הימיים שחובבים דיונונים, אומר ד"ר אלון לוי ממכון ויצמן ומחמ"לי. "עם כל הרצון הטוב שלנו כווטרינרים שמאוהבים בחיות הללו, אנחנו לא יכולים לרוץ אחרי שקיות בים. 50 וטרינרים עם 100 אנדוסקופים לא יכולים להציל דולפין אחד ממפגעים סביבתיים מטופשים כמו שקיות פלסטיק ".
אבל לא רק יונקים ימיים ניזוקים ממכת שקיות הפלסטיק. בעבודת מחקר שערכה המועצה האזורית חבל אילות ב-2003, דווח כי "בכל שמורות הטבע באזור צמחו לעצים פירות יחודיים בשם שקיות פלסטיק, מסלולי הטיולים מלאים בשקיות שעפות עם הרוחות החזקות במפרץ לכל עבר, בייחוד בוואדיות סביב אתר הפסולת נימרה, שלא לדבר על המראה המכוער של חופים המרופדים בפלסטיק. ברור כי שום מבצע ניקיון חד-פעמי לא יפתור את הבעיה. מתברר כי גם ציפורים בולעות את קרעי הפלסטיק המתפזרים ברוח, בחושבן כי אלו הם גרגרים למאכל, ומתות מחנק ".
ד"ר בני שלמון, ביולוג של רשות הטבע והגנים במחוז אילת, דיווח כי בשמורת אילת נמצאו יעלים שנחנקו משקית פלסטיק, כפי שהעלה ניתוח לאחר המוות. "זאבים ושועלים הניזונים במזבלות פתוחות בולעים קרעי שקיות שעלולים לסתום את מערכות העיכול שלהם , ונמצאו לכך שרידים בגלליהם. שקיות שמתיישבות על מושבות אלמוגים חונקות אותן למוות בדיוק כמו שהן יכולות לגרום למוות של אדם שראשו נעטף בהן ".
הספורט הלאומי - ליקוט שקיות
"50 וטרינרים לא יכולים להציל דולפין אחד ממפגעים סביבתיים מטופשים כמו שקיות פלסטיק "
בכל שנה צורכים הישראלים מיליארדי שקיות פלסטיק, שסופן לאיים על הסביבה. "קשה שלא להתרשם מהספורט הישראלי הלאומי", כותב אבי נוביק, מחברת שלדג לניהול פתרונות סביבתיים, שערך סקר על הרכב הפסולת הארצי. "הוא מתחיל בליקוט שקיות במהלך קניות מזון ומסתיים כמרכיב הנפוץ ביותר באתרי הפסולת. האריזה השכיחה בסקר היתה של שקיות פלסטיק, רובן שקיות סופרמרקט מרשרשות ".
השימוש בפלסטיק על סוגיו השונים גדל בכל העולם לממדים בלתי נתפסים , ויוצר כאב ראש סביבתי. הוא מעודד צריכת מוצרים חד-פעמיים: 90% מהם הופכים לפסולת תוך שישה חודשים אבל נדרשות להם מאות שנים כדי להתכלות, אם בכלל. בנוגע לשקיות הפלסטיק, טונות שלהן נשלחות למטמנות האזוריות ותופסות נפח עצום בהררי הזבל. הן גם פוגמות בתהליכי הפרדת האשפה המצויה בהן, במחזורה ובאיכות הקומפוסט (פסולת אורגנית ממוחזרת לדישון) שמיוצרת ממנה .
מיליוני שקיות נוספות שלא מגיעות לאתרי הפסולת מתעופפות ברוח ומזהמות את רחובות הערים, החופים והשטחים הפתוחים. הן יוצרות מפגעים בטיחותיים למנועי סירות ומכוניות נוסעות, וכאמור, אף גורמות למוות אכזרי של בעלי חיים.
הצעה: שקל על כל שקית
לדברי אלעד עמיחי, הממונה על המחזור במשרד להגנת הסביבה, בישראל פועלים כ-20 יצרני שקיות מתוכם רק שניים משווקים שקיות "גופייה" לרשתות השיווק, שאר התצרוכת של הרשתות מיובאת או מיוצרת בשטחים. כ-430 מיליון שקיות מיוצרות בחודש, שהן כ-5 מיליארד שקיות בעלות של כ-50 מיליון שקל בשנה. בסקר הרכב הפסולת 2005 נמסר כי השקיות הן 7% מכלל הפסולת ומשקלן המצטבר הוא 350 אלף טון בשנה. הנתונים הרשמיים מצטרפים לתחושה שצרכנים משתמשים בשקיות פלסטיק ללא הגבלה ומציפים בהן את היקום, והנושא עולה לתודעה הציבורית בעולם. בישראל המודעות לבעיה נמוכה למדי גם יחסית לעיסוק בנושאים סביבתיים אחרים, ועדיין, בשנתיים האחרונות הוגשו שתי הצעות חוק המתייחסות להפחתת השימוש בשקיות ולא למחזורן, שבשלב זה אינו כלכלי .
בנובמבר עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעתם של הח"כים אסתרינה טרטמן, דב חנין ומיכאל מלכיאור, לחייב שימוש בשקיות נייר במקום שקיות פלסטיק. ההצעה ספגה ביקורת מקצועית נוקבת, שכן ייצור נייר מזיק לסביבה לא פחות, עלותו יקרה, הוא לא נוח ולא שימושי .
ח"כ חנין, שנחשב לפרלמנטר סביבתי מקצועי ומוערך, חזר בו מהצעת החוק להחליף את שקיות הפלסטיק בנייר ואינו מרגיש מבוכה לנוכח הביקורת שספג. "ההצעה עברה בקריאה טרומית בלבד, שהיא סוג של הצהרה על התחלת טיפול. בזכות אותה הצעה התפתח שימוע ציבורי ותוך כדי תהליך השתכנענו שהנייר לא מתאים".
במקום ההצעה שנזנחה ניסחו טרטמן וחנין הצעה חלופית שאמורה לעבור בקריאה טרומית בחודש הבא. לפי ההצעה, צרכן בחנויות מזון ישלם שקל אחד על כל שקית שיבקש , והכסף שייצטבר יועבר לקרן לשמירת הניקיון - קרן ציבורית שבראשה עומד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וחברים בה נציגי משרדי האוצר, הפנים והרשויות המקומיות. אבל הרעיון להקים מנגנון שיאסוף מיליארדי שקלים בשנה כבר מעורר דרישה לתכנון יסודי ומקצועי יותר, כדי למנוע כישלון נוסף לזה של חוק פיקדון הבקבוקים .
* * * * * * *
"הצרכן הישראלי לא אוגר שקיות מתוך קמצנות אלא מתוך נוחות", מנסה להתמודד עם נשואי החוק שלה הח"כ טרטמן. "הרי למה משמשות השקיות? 90% מהן הופכות לשקיות זבל , ומה יותר פשוט משקית חינם? זאת התנהגות שאנחנו ננסה לשנות. אם יהיה שוקולד על המדף שום דיאטה לא תעזור - תפקידנו הוא להזיז את השוקולד מהמדף ".
29 ח"כים מכל סיעות הבית חתומים על הצעת החוק החדשה, שרובה נוסחה על ידי אנשי עמותת אדם טבע ודין בהסתמך על המודל האירי ונתוני הפסולת של המשרד להגנת הסביבה. עיקרי הצעת החוק מדברים על כך שבכל חנויות המזון (רשתות, מכולות וכדומה) ייגבה שקל אחד על כל שקית חד-פעמית שתימכר לצרכנים, וכספי ההיטל יועברו לקרן לשמירה על הניקיון . ההיטל לא יושת על שקיות קטנות לאריזת ירקות ומוצרים; הקמעונאים יחויבו גם למכור שקיות רב-פעמיות תקניות במחיר של 4.5 שקלים; החנויות ידווחו על כל השקיות שהן קונות ומוכרות, ומערך אכיפה מיוחד של המשרד להגנת הסביבה יקבל סמכויות לפיקוח על גביית ההיטל, עריכת חיפושים, הטלת קנסות ואף הגשת כתבי אישום פליליים במידת הצורך.
חנין מסביר שההחלטה לכלול בחוק רק חנויות מזון נועדה "כדי להתמקד במקום שבו הבעיה היא גדולה באמת, כדי שהצרכן לא יחשוב שמבקשים לפגוע לו באיכות החיים. אם החוק יצליח לא מן הנמנע שיחילו אותו על תחומי מסחר אחרים ".
" המטרה היא לא לגבות כמה שיותר כסף אלא להפחית את צריכת השקיות כמה שיותר: לשנות את התנהגות הצרכנים בכלים כלכליים. הפתרון המוצע הוא גם רציונלי ולא רק סביבתי, כי בסופו של דבר תיק בד או שקית רב-פעמית, הרבה יותר יעילים, נוחים ובטוחים לנשיאה. ובנוגע לקומבינות - העולם מלא בהן, אז פותרים בעיה אחת ומתמודדים עם האחרות ".
בהצעה אין התייחסות לאופי מנגנון איסוף הכספים. "מועד התחולה של החוק הוא שישה חודשים מיום פרסומו כחוק", אומרת טרטמן. "כדי שייבנה מנגנון כלכלי מתאים, רשתות השיווק יסנכרנו את מערכות המחשוב והציבור ייחשף להסברה המתאימה ".
ולא יהיה כאן כישלון דומה לזה של חוק הפיקדון באכיפת החוק ?
" אין פתרון של קסם בעניין האכיפה, ואנחנו לא באנו לגרש את החושך ".
איך תקבלי את תמיכת הכנסת לחוק ?
"לפני ועדת השרים אני אדע לעשות את הלובי שלי מאחר שאהיה חייבת לקבל את תמיכת הקואליציה בוועדה. אני מאמינה שאנשי המשרד להגנת הסביבה יציעו לי דיל, כדי לקחת את הקרדיט על החוק, אבל אסכים רק אם יתחייבו שתוך 60 יום הנושא יקודם. הבעיה של החוק הזה היא שלמרות הקונסנזוס הערכי בעניינו מלחמות הקרדיטים עשויות לפגוע בו ".
* * * * * * * * * *
