הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס"ח–2008
דברי הסבר
הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב-20 השנים האחרונות, צריכת החשמל הכפילה את עצמה מדי 10 שנים. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי המשק.
הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים מדי שנה. להוצאה זאת יש להוסיף הוצאות דלק להסקה, חימום מים וקיטור בבתי חולים, אוניברסיטאות ובתי ספר. צריכת האנרגיה היא ההוצאה היחידה במוסדות ציבור אותה טרם קיצצו, למרות הפוטנציאל הגדול ביותר בהשוואה ליתר התחומים, בהם חל קיצוץ.
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי שלושים אחוזים מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, להקטין את כמות מזהמי אנרגיה הצפויה בעתיד, להקטין את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים, להקטין את הוצאת המשק הישראלי על אנרגיה, להקטין את תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת, להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ובעקיפין ליצור מקומות עבודה במגזר שימור אנרגיה. עלויות יישום חוק זה הן שוליות לעומת התועלת הכלכלית הישירה שתגרם למוסדות הציבור ולמדינה.
הצעת החוק תחייב השגת שימור אנרגיה בפועל במבנים ובשטחים של מוסדות ציבור מסוג: מיתקן ציבור שבאחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבאחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית, מיתקן באחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן באחזקת גוף מבוקר. שימור האנרגיה יושג על ידי קביעת מנגנון הפחתה הדרגתי ונהלי עבודה על ידי אחראי פיקוח, אשר מתמנה על ידי מנהל מיתקן ציבורי לפי הוראות סעיף 3. עוד מוצע בסעיף 9 להכפיף את ההסדר לשימור האנרגיה לממונה לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, וזאת על מנת לחתור להסדר גלובאלי אחיד בכל המשק.
המנגנון הגלובאלי המוצע מתבסס על מחזור שנתי הכולל סקר לקביעת צריכת הבסיס המהווה את פרופיל צריכת האנרגיה השנתית (סעיף 5). הסקר מהווה את הבסיס לתוכנית ההתייעלות השנתית (סעיף 6). חובת ההתייעלות עומדת על ערך מינימלי של אחוז אחד בכל שנה. אי עמידה ביעדים בשנה אחת תגרור אחריה תוספת בשנה הבאה לאחריה, כך שחיסכון הלכה למעשה לעולם ישווה לחיסכון התיאורטי המוצע, ובמובן זה מהווה הסקר גם אמצעי בקרת תהליך בנוסף להיותו כלי להגדרת יעדים (סעיף 6(ב)).
בנוסף למנגנון הגלובאלי, מוצעים בזאת מספר מנגנונים פרטניים. מנגנון ראשון מתבסס על תקני מכון התקנים הישראלי אשר נועדו לחיסכון אנרגיה במיתקנים חדשים ובכאלה שכבר עומדים על תילם. רק במקרים בהם לא יהא יעיל לכפות על מיתקן שכבר עומד על תילו את התקן המתאים מפאת תכנונו המקורי, רשאי הממונה לאשר חריגה מהתקן שאינה עולה כדי פטור (סעיף 8). מוצע בזאת, גם מנגנון מתאים לעדכון התקינה בהתאם להתפתחויות הטבעיות בתחום התקינה בארץ ובעולם אך לא תינתן אפשרות להחליף תקן קיים בתקן מחמיר פחות. מנגנון נוסף מתבסס על פעולות פשוטות יומיומיות כדי לחסוך באנרגיה (סעיף 4).
כמו כן, מוצעים שני מנגנונים נוספים שמטרתם לתמרץ את יישום החוק. מנגנון ראשון מתיר מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה והעברת חלק מהכספים שהם תוצר החיסכון לזכות המיתקן הציבורי (סעיף 7). מנגנון שני הוא מנגנון משמעתי המרתיע מפני סיכול מטרת החוק. הקריטריונים להפעלת המנגנון השני לא מתירים הפעלתו בקלות דעת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08
נלקח מתוך http://knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3328.rtf
דברי הסבר
הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. ב-20 השנים האחרונות, צריכת החשמל הכפילה את עצמה מדי 10 שנים. קצב הגידול השנתי של צריכת החשמל במוסדות ציבור הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי המשק.
הגידול החריג של צריכת החשמל במוסדות ציבור היה הגורם המרכזי בהיווצרות שיא בביקוש לחשמל בקיץ. אם יימשך הגידול בצריכת החשמל של מדינת ישראל, אותו מובילים מוסדות הציבור, באותו קצב כפי שהיה בעבר, בעוד 20 שנים תגדל צריכת החשמל פי 4, ויחד איתה תגדל כמות המזהמים הכרוכים ביצור חשמל. כיום, ההוצאה על צריכת החשמל במוסדות ציבור עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים מדי שנה. להוצאה זאת יש להוסיף הוצאות דלק להסקה, חימום מים וקיטור בבתי חולים, אוניברסיטאות ובתי ספר. צריכת האנרגיה היא ההוצאה היחידה במוסדות ציבור אותה טרם קיצצו, למרות הפוטנציאל הגדול ביותר בהשוואה ליתר התחומים, בהם חל קיצוץ.
מטרת החוק היא לרסן את הגידול החד בצריכת האנרגיה במוסדות ציבור עד לכדי שלושים אחוזים מערכן ההתחלתי, וכתוצאה מכך, להקטין את ההשקעה הדרושה בפיתוח של משק האנרגיה, להקטין את כמות מזהמי אנרגיה הצפויה בעתיד, להקטין את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ציבור אחרים, להקטין את הוצאת המשק הישראלי על אנרגיה, להקטין את תלותה של המדינה באנרגיה מיובאת, להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ובעקיפין ליצור מקומות עבודה במגזר שימור אנרגיה. עלויות יישום חוק זה הן שוליות לעומת התועלת הכלכלית הישירה שתגרם למוסדות הציבור ולמדינה.
הצעת החוק תחייב השגת שימור אנרגיה בפועל במבנים ובשטחים של מוסדות ציבור מסוג: מיתקן ציבור שבאחזקת משרד ממשלתי, לרבות מיתקן שבאחזקת יחידת סמך ממשלתית או חברה ממשלתית, מיתקן באחזקת עיריה או מועצה מקומית, או מיתקן באחזקת גוף מבוקר. שימור האנרגיה יושג על ידי קביעת מנגנון הפחתה הדרגתי ונהלי עבודה על ידי אחראי פיקוח, אשר מתמנה על ידי מנהל מיתקן ציבורי לפי הוראות סעיף 3. עוד מוצע בסעיף 9 להכפיף את ההסדר לשימור האנרגיה לממונה לפי חוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, וזאת על מנת לחתור להסדר גלובאלי אחיד בכל המשק.
המנגנון הגלובאלי המוצע מתבסס על מחזור שנתי הכולל סקר לקביעת צריכת הבסיס המהווה את פרופיל צריכת האנרגיה השנתית (סעיף 5). הסקר מהווה את הבסיס לתוכנית ההתייעלות השנתית (סעיף 6). חובת ההתייעלות עומדת על ערך מינימלי של אחוז אחד בכל שנה. אי עמידה ביעדים בשנה אחת תגרור אחריה תוספת בשנה הבאה לאחריה, כך שחיסכון הלכה למעשה לעולם ישווה לחיסכון התיאורטי המוצע, ובמובן זה מהווה הסקר גם אמצעי בקרת תהליך בנוסף להיותו כלי להגדרת יעדים (סעיף 6(ב)).
בנוסף למנגנון הגלובאלי, מוצעים בזאת מספר מנגנונים פרטניים. מנגנון ראשון מתבסס על תקני מכון התקנים הישראלי אשר נועדו לחיסכון אנרגיה במיתקנים חדשים ובכאלה שכבר עומדים על תילם. רק במקרים בהם לא יהא יעיל לכפות על מיתקן שכבר עומד על תילו את התקן המתאים מפאת תכנונו המקורי, רשאי הממונה לאשר חריגה מהתקן שאינה עולה כדי פטור (סעיף 8). מוצע בזאת, גם מנגנון מתאים לעדכון התקינה בהתאם להתפתחויות הטבעיות בתחום התקינה בארץ ובעולם אך לא תינתן אפשרות להחליף תקן קיים בתקן מחמיר פחות. מנגנון נוסף מתבסס על פעולות פשוטות יומיומיות כדי לחסוך באנרגיה (סעיף 4).
כמו כן, מוצעים שני מנגנונים נוספים שמטרתם לתמרץ את יישום החוק. מנגנון ראשון מתיר מימון תכנית התייעלות שלא מאוצר המדינה והעברת חלק מהכספים שהם תוצר החיסכון לזכות המיתקן הציבורי (סעיף 7). מנגנון שני הוא מנגנון משמעתי המרתיע מפני סיכול מטרת החוק. הקריטריונים להפעלת המנגנון השני לא מתירים הפעלתו בקלות דעת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בשבט התשס"ח – 28.1.08
נלקח מתוך http://knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3328.rtf
