פעילותה של ח"כ טרטמן בועדת הפנים והגנת הסביבה, מושב חורף תשס"ח 2007 - 2008
הערת צוות האתר: דיונים המתייחסים לנושאי הגנת הסביבה – מופעיעים בצבע ירוק. דיונים בנושאים של ביטחון , יהדות וארץ ישראל – בצבע כחול כהה.
על פעילותה של ח"כ טרטמן במושב קיץ תשס"ז 2007 ניתן ללמוד ברשומה:
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/10/internal-affairs-and-environment_15.html
******************
י"ב חשוון, תשס"ח (24/10/2007) בשעה 10:15 בעניין תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ז-2007
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-10-24.html
******************
ט' בטבת התשס"ח (18 בדצמבר 2007), בעניין הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-18-03.html
******************
י"ד בטבת התשס"ח (23 בדצמבר, 2007), שעה 10:00 בעניין הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-23.html
מתוך דיון על רשויות מקומיות שחדלו להתקיים : אין כאן פתרון מושלם. מצד אחד, אם חושפים את כל החשבונות של הרשות איזו סיבה תהיה לרשות להסכים לקבל את זה על עצמה? מצד שני, אני לא רוצה לזלזל חלילה בראשי הרשויות, שלא ישתמע כך מדברי, אבל יבוא ראש רשות ויגיד: לא נורא, לא השקעתי כל-כך ברשות ההיא כי יש לי אינטרס קודם כול להשקיע ברשות שלי, וגם אם יעקלו ממני זה מאותם כספים שמיועדים לרשות ההיא. גם את זה צריך למנוע, למרות שאני סבורה שראש רשות הוא אדם אחראי ולא יגיע למצב כזה, אבל צריך להיזהר מבחינה משפטית.
יש כאן דבר אבסורדי. בסך הכול פתחנו שביל עוקף כדי לספק שירותים לתושבי הרשות, כדי להזרים את הכספים בצינור נקי שלא ייפגע בגלל עיקולים. האם את אותם כספים נפתח עכשיו שוב למנגנון של עיקולים? היכן ההיגיון? יש כאן סוגייה מורכבת. צריך למצוא דרך חכמה, שתחזיק קצת יותר את ראש הרשות שבא לסייע ותחייב אותו, אולי ברעיון יצירתי, אולי לעשות שילוב של חלק מכספי העיקול האלה אבל גם לחשוף חלק מכספי הרשות עצמה. אינני יודעת, אינני משפטנית, אבל קצת מזה וקצת מזה.
******************
י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007), בעניין הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 9) (סמכות לביטול אזרחות), התשס"ח-2007
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-26-01.html
ברצוננו להביא כאן קטע מן הדיון ולהבליט נקודות מרכזיות :
אסתרינה טרטמן:
אדוני היושב ראש, שמעתי פה בין הדוברים שיש רצון לבצע הבחנה בין סעיף 11(א) של פרטים כוזבים, שלגביו יש קונצנזוס סביב השולחן הזה, לבין הנושא של שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים. פה התרשמתי שיש דעות אחרות. מכיוון שכך לגבי סעיף 11(א), לא אשחית את זמן הוועדה - -
מוחמד ברכה:
ראש המפלגה שלך מסכים - -
אסתרינה טרטמן:
ראש המפלגה שלי הוא איש ישר והגון, וכל דבר שיתווסף על בסיס כוזב הוא אינו ראוי. אבל מכיוון שהוא לא כאן, הוא יוכל לענות לך ישירות ואני מבקשת לא להפריע לי.
מוחמד ברכה:
חברים שלו.
אסתרינה טרטמן:
חבר הכנסת ברכה יכול להשמיע את שאלתו בהמשך ואשמח להשיב לו, אבל לא בזמן שאני עונה. תודה. הנושא של אזרחות, יש לי תחושה שאנחנו חוטאים לעצמנו. אנחנו מתמקדים בניסוח, שזה חשוב, כי לפעמים טעות קטנה שופטת לשבט או לחסד, אבל אנחנו מתעלמים מהמהות. בעצם ההתעלמות מהמהות אנחנו יורים לעצמנו ברגל. מה זה אזרחות? אזרחות אין פירושה משהו אנושי, סוציאלי, הומאני, כי הרי כל תושב במדינת ישראל זכאי לאותן זכויות - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
כמו תושב קבע.
אסתרינה טרטמן:
נכון. - - הוא זכאי לאותן זכויות הומניטאריות. זאת אומרת, מה שעושה את ההבדל בין אזרח לבין תושב קבע זו הזכות שלו לבחור ולהיבחר, בסופו של דבר. מה זה אומר הזכות לבחור ולהיבחר? זה להיות שייך, להיות מזוהה, להיות רוכש אמונים למערכת שאני מזוהה אתה ולה אני בוחר ולה אני משויך. וכשאנחנו מדברים פה על אזרחות בהבחנה כזאת או אחרת, לצערי אנחנו חוטאים לעיקר. אנחנו מתעלמים מהמהות של מה זה להיות אזרח. נכון, ואני שמחה ומברכת על הדיון הזה, מכיוון שאני רואה איזו התעוררות זה גורם משום שלהיות אזרח זה פרס וזה חשוב. אבל החשיבות הזאת מחייבת. היא מחייבת בין הייתר - -
היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא פרס, זאת זכות. היא צריכה לעמוד בתנאים אלמנטאריים.
אסתרינה טרטמן:
עובדה שהזכות הזאת גורמת לאנשים לרמות כדי להיות זכאים ליהנות ממנה. בוודאי שזה דבר חשוב. הזכות למה? זכות לבחור ולהיבחר? למה אנחנו רוצים להיות מזוהים ומשויכים? זה מחייב אותנו להיות נאמנים ואמונים על אותה מערכת ולכן, מי שמפר את אותו אמון, זה איפכא מסתברא, זה דבר והיפוכו. הוא לא יכול להפר אמון, שזה מהות האזרחות ומצד, שני להגיד שהוא רוצה להיות אזרח. אם אתה אזרח, זה מחייב אותך באמונים כמו שכך קיים בעולם כולו, אגב. לא מוכרת לי אף מדינה בעולם שתיתן אזרחות ותכיר בזכותו של אדם לאזרחות כשהוא מפר את האמונים לאותה מדינה. לפיכך, אני סוברת שאנחנו צריכים לשים דגש על המהות. לענין התהליך המשפטי של חיסיון, גם הייתי מעדיפה לשקיפות ומי שמכיר אותי בכנסת, גם יש לי סדרת הצעות חוק שמובילות בדרך כזאת או אחרת לשקיפויות בתחומים רבים ושונים. אבל אי אפשר להתעלם, ואני אומרת את זה בצער, מהמצב העובדתי במדינות בכלל בעולם כולו, ובמדינה שלנו בפרט, יש מצבים שמסיבות ביטחוניות אי אפשר לתת גילוי וחשיפה, למרות שהדבר ברעיון, באידיאולוגיה הוא מבורך. לכן אני ורצה לברך את חבר הכנסת גלעד ארדן על הצעת החוק. אני מקווה שהשכל הישר יפעל פה ולא רק מניעים אמוציונאליים כאלה ואחרים, ואנחנו באמת נעשה ולו מעט למען המדינה הקטנה, החשופה והלא מוגנת שלנו. תודה רבה.
הערת צוות האתר : הנושא נידון פעמים רבות גם בועדת הכנסת, ניתן לעיין ברשומה נפרדת.
********************
כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר, 2007), בעניין הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-31-01.html
מתוך הדיון בסעיף 11 - מניעת זיהום אוויר על-ידי רשויות מקומיות :
אני מבקשת לומר לחברי ולנוכחים כאן בגילוי-לב, שהסעיף הזה משאיר לי תחושה מאוד לא נוחה של עשייה כדי לצאת ידי חובה. "רשות מקומית תפעל למניעת חריגה מערכי איכות אוויר ולצמצום זיהום האוויר" - זה בסדר גמור, זה חובתה של כל רשות וחובתו של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, מובן מאליו. אולם בהמשך מתחילים לצמצם ולא מגדירים מה בעצם הרשות המקומית תעשה: "הנובע מתחבורה". ומה עם דברים שנופלים בין הכיסאות? מה המשמעות של "הנובע מתחבורה"? שאם האקזוז של המכונית פולט עשן צריך לעצור את הרכב? מה על הרשות המקומית לעשות? להגיד שאין לה תקציב כדי לפקח על כך? אם כך, היא פטורה מן הכול. מה בעצם קובע הסעיף הזה? אני מבקשת שהוועדה לא תעשה מעשה שאין מאחוריו לצערי הרב כלום. אני יודעת, אדוני היושב-ראש, את עמדותיך האישיות בנושא, ואין לי ספק שדעתה של חברת הכנסת מרום-שלו כדעתנו בנושא הזה. אסור לנו לתת יד לגיבוב מילים שלא עומד מאחוריהן ולא כלום. אני מציעה לא לכתוב מאום, או לאזור כוח ולנסח חקיקה מדויקת, גם אם זה לא מוצא חן בעיני אי-אלו אנשים שנמצאים במקומות כאלה או אחרים. תודה.
*********************
כ"ג טבת, התשס"ח, (01/01/2008), בעניין תיקון של חוק הרשויות המקומיות בחירות וסעיפים 49-64 ו-73-79 (הסעיפים הדנים במועצת העיר).
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-01.html
הערת צוות האתר: ח"כ טרטמן בקיעה היטב בכל נושא השלטון המקומי והניהול המוניציפלי בשל מעורבות רבה בעבר.
******************
א' שבט התשס"ח (8 בינואר 2008), בעניין הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-08-01.html
מתוך הדיון : אני סוברת שבהחלט יש לשים אדם מתוך המערכת שיעשה את העבודה הזאת, שהוא יהיה חשוף לפניות ציבור לגבי אותם נושאים שמבקר כמבקר לא עוסק בהם. יש מקום לאבחנה. אני מכירה את זה באופן אישי כי אני בעצמי ישבתי כמבקר הפנים של איזשהו ארגון, ואני מכירה גם את נושא פניות הציבור. יש מקום לעשות אבחנה ביניהם. צריך שיהיה מישהו שהוא יהיה אמון על נושא פניות הציבור הזאת. יחד עם זאת, אני לא רואה מניעה שהוא יהיה חלק ממנגנון כללי של ביקורת בתוך המערכת.
******************
א' בשבט התשס"ח (8 בינואר 2008), בעניין הצעה לסדר היום (דיון מהיר): האם ראוי לחדש את הפעילות בנחל הקישון של חה"כ אורית נוקד
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-08-02.html
מתוך הדיון : ... אני גם עקבתי אחרי העשייה של רשות נחל הקישון והמשרד לאיכות הסביבה, תבורכו, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל רואים שנעשית עבודה. אין ספק שהנושא הזה הוא בהיבטים שונים כפי שציין עמיתי חבר הכנסת דב חנין, סוגית הדייג, סוגית הספורט, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שלפחות למודעות הציבורית הנושא הזה צץ ועלה בעיקר עם דגש בולט בסוגיה דווקא הצבאית. בישיבת ממשלה בפברואר 2002 הייתה החלטה לכונן ועדה בין משרדית של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הביטחון להתנהלות והם גם קבעו נדמה לי שיהיה דיווח שוטף לוועדת שרים לנושא הזה מה קורה.
******************
ח' בשבט התשס"ח (15 בינואר 2008), בעניין הצעת חוק הקמת איגוד ערים כנרת, התשס"ח-2007 סעיפים 35-63 מתוך חוק ההסדרים - הכנה לקריאה שנייה ושלישית
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-15.html
מתוך הדיון: ...בוודאי, הרשות מקבלת כסף, אנחנו צריכים להגביל את זה כי בסופו של דבר לא נותרו הרבה חופים שהאזרח הממוצע ומטה יכול להגיע. אנחנו צריכים להחליט את הדבר הזה כי טובת האזרח עומדת לנגד עינינו.
******************
ח' בשבט התשס"ח (15 בינואר 2008), בעניין סדר היום: כוונת הממשלה להקים קזינו באילת
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-15-01.html
מתוך הדיון : עמדה של אדם שנמצא בתפקיד, זו זכותו המלאה של השר. הוא פעל פה בדיוק בהתאם לסמכויות שנתונות בידו, בהתאם לעמדתו. יש מי שחושב אחרת מהדברים שנאמרו כאן על השולחן, ואינני מביעה את דעתי האישית כרגע בכוונה. יש מי שחושב אחרת. כנגד אנשים שסוברים שלילת קזינו, יש כמות נכבדה של אנשים שסוברת אהדה לקזינו. שר התיירות בסמכותו להזיז את הנושא הזה, הוא הוביל מהלך לבדיקה ראשונית שהוא לגיטימי לחלוטין כולל בדיקה לגיטימית של בכלל פוטנציאל של איתור שטח באילת. זו השאלה שנשאלה נציגת מנהל מקרקעי ישראל. התהליך שנעשה על ידי השר הוא חוקי לגמרי, הוא לגיטימי, הוא מכוח סמכותו המלאה וחזקה על כולנו שלא ייעשה שום דבר מבלי לבדוק קודם את הנושא של שינוי החוק הקיים כי קיים חוק בסוגיה של נושא ההימורים, או דרך כזאת או אחרת של סמכויות של שר האוצר. ורק אחר כך התהליך יימשך.
******************
כ"ט בשבט התשס"ח (5 בפברואר 2008), בעניין הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון -), התשס"ח-2007.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-05.html
מתוך הדיון: אני מסכימה עם דבריה של נציגת האוצר, קרן טרנר, שצריך לעקור מהשורש את הסרבול הביורוקרטי. אנחנו תומכים בפה מלא בכל תהליך של קיצור הליכים בפרויקטים לאומיים, כדי לקדם את הפרויקטים. יחד עם זאת, אנחנו חייבים לתת את הדעת ולהיות ערניים מאוד ולא לפגוע במקומות שלא צריך לפגוע כדי להשיג את המטרה. מהתרשמותי יש בהחלט מקום לתת ביטוי למהנדס הוועדה המקומית. לא צריך לקצר הליכים ביורוקרטיים בדרך של עקירתם של כאלה שיש להם מה לומר במהלך.
אני חושבת שיש מקום שהוועדה תעלה את הנושא הזה לדיון נפרד, ביחד עם הגורמים המקצועיים, כדי לבדוק איך אנחנו פועלים במלוא המרץ כדי לקדם מהלכים של פרויקטים לאומיים במטרה להוציאם מהכוח אל הפועל בפרק זמן סביר, אבל לא מכוח זה שמוחקים או סותמים פיות לאנשים שיש להם מה לומר.
******************
ו' באדר א' התשס"ח (12 בפברואר 2008), בעניין הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ז-2007 של חבר הכנסת אלכס מילר, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן (פ/2889) הכנה לקריאה ראשונה.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-12.html
הערת צוות האתר : מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר של ח"כ אסתרינה טרטמן . להלן קטע מדיון :
היו"ר אופיר פינס-פז:
מה החיסכון הכספי?
אסתרינה טרטמן:
בין 60% ל- 80% באנרגיה שזה מאד משמעותי, לכל חיסון באנרגיה שי השלכה כספית באופן טבעי הכסף משחק פה גם מרכיב חשוב. אני יכולה לשתף אתכם בניסיון אישי שלי, החלפתי בבית , והבית שלי צורך הרבה תאורת חשמל, החלפתי את כל הנורות בבית ומהר מאד ראיתי הבדל בחשבון החשמל. הדבר הזה נכון בכלל לכל העולם ובוודאי למדינה שלנו ובוודאי לכל אזרח ובכל בית ובית. אבל נכון הוא לטעמי שמוסדות הציבור במדינת ישראל יהוו דוגמה אישית, כמסר לציבור ובוודאי כשמקורות המימון של כספי האנרגיה הם כספי ציבור. אז אנחנו גם מחויבים ברמה המוסרית לא רק לעשות את זה כדוגמה אישית אלא גם כדי לחסוך באותם כספים שהם כספי הציבור של מדינת ישראל. זה הרעיון של הצעת החוק.
******************
י"ב באדר התשס"ח ( 18 בפברואר 2008), בעניין ההצעה לסדר-היום (דיון מהיר): דירוג המפעלים המזהמים בארץ, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-18.html
******************
י"ג באדר א התשס"ח (19 בפברואר 2008), בעניין הצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' 15) התשס"ח-2007, הכנה לקריאה שנייה ושלישית
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-19.html
******************
כ"א באדר א' תשס"ח, 27 בפברואר 2008, בעניין דוח הוועדה לבדיקת האירועים בפקיעין
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-27.html
מתוך הדיון : תודה. אני רוצה לפתוח בברכה לכל האורחים שהגיעו לכאן ובמיוחד לעדה הדרוזית, ששלחה לכאן את נציגיה. אני מביע את דבריי באופן אישי, אבל אני בטוחה שמצטרפים לדבריי ולדעתי כל חברי סיעתי ובוודאי אזרחי המדינה. דווקא עם הדרוזים התגלעה מחלוקת, מריבה, אבל ראינו, אנחנו רואים ואני מאמינה שנמשיך לראות את העדה הדרוזית כאחים שלנו. אתם אחים לנשק, אחים לדם, אחים לחיים, אחים למלחמה על הארץ ואנחנו רואים בכם אזרחים נאמנים וחלק מאיתנו, מהקהילה היהודית והישראלית בארץ ישראל. אני מקווה ומאמינה שגם אתם תתנו יד להחזיר את המרקם היפה של השכנות הטובה שהיתה בעבר כדי שהיא תמשיך ותהיה גם בעתיד. אני רוצה להאמין שהאירועים שהתגלו בפקיעין הם תפוחים חריגים ורקובים שיש בחברה, כמו שיש בכל מיני חברות. רעולי פנים לא נראים לי כדבר מקרי. אני לא רואה אדם תמים מן היישוב שיש לו מסיכה בשליפה, זה מצביע על משהו יותר עמוק. בוודאי שאני לא מכירה חברה רגועה ובריאה שיש לה רימוני רסס להשליך. זה לא דבר שנמצא בהישג יד אצל כל אדם ממוצע. לכן אני מאמינה שזה מיעוט חריג בתוך הקהילה הדרוזית וזה לא משקף את הדרך של הקהילה. לפחות מתוך ההיכרות שלי כפעילה ב'ישראל ביתנו' עם המגזר הדרוזי בארץ אני מכירה קהילה דרוזית יפה, מחבקת וטובה.
אדוני המפכ"ל, נתת כמה דוגמאות למה שהתרחש לפני האירוע. מה הרקע להתנהלות הזאת? האם זה בא על רקע סכסוכי שכנים? האם זה בא על רקע לאומני? האם זה בא על רקע פלילי? אשמח לקבל ממך את התשובה.
אני יודעת שבגלל הפרעות, ההתנהלות והחרדות עזבו משפחות את הבתים שלהן. האם גם יהודים וגם דרוזים נטשו את בתיהן והאם כל מי שנטש גם חזר או שיש משפחות שעדיין לא חזרו ומי הן?
אני אומרת בצער ששמעתי נטייה של חבריי חברי הכנסת לגישה של עליהום על המשטרה. אני חושבת שביקורת עצמית היא דבר מבורך ואני מכבדת ומעריכה את העשייה של משטרת ישראל ואת ההחלטה של המפכ"ל לעשות בדק בית כי זה דבר מתבקש, כמעט הכרחי, אבל אני כמעט לא שומעת אמירות מה היה המבוע, מה היתה הסיבה לכך שמשטרת ישראל נזקקה להגיע למקום? הרי לא נראה לי שיום בהיר אחד קמו מאה-מאתיים שוטרים, התארגנו ונכנסו ליישוב שכולנו שואפים לראות אותו כמודל וכדוגמה לשיתוף פעולה במרקם אוכלוסיה כמו שהיה לפני עשרות שנים רבות לקהילה דרוזית שמתגוררת במקום. מדוע באה המשטרה בכלל? מדוע הגיעו לכך שהיו צריכים שהמשטרה תיכנס לשם? איך הגיעו למצב הזה בכלל? מישהו גרם לכך שהמשטרה תגיע. אף אחד סביב השולחן הזה, למעט המפכ"ל, לא שאל: למה המשטרה נזקקה להיכנס? למה אנחנו מחפשים לעשות עליהום איך פגעו או נזפו או העירו לשוטר כזה או אחר? מתעלמים מחטיפה ומנסים להציג את זה כטעות בדרך. אני לא יודעת, לא הייתי שם ואני ניזונה מתקשורת, ממה שנאמר לי ומחומרים שנותנים לי כמו רוב האנשים שיושבים פה.
חברים, אני קוראת לכל יושבי החדר הזה בלי יוצא מן הכלל לעשות איזון בין הנסיבה לבין התוצאה. אני אשמח לקבל את התשובות לשאלות שלי. תודה רבה.
******************
כ"ח באדר א' תשס"ח (5 במרס 2008), בעניין הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ז-2007, של חברי-הכנסת אלכס מילר ואסתרינה טרטמן (פ/2889) - הכנה לקריאה ראשונה.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-05.html
מתוך הדיון : הלוואי שהמדינה באופן שיטתי הייתה מתנהלת בראייה לטווח ארוך. אני מברכת על כך, אבל אי-אפשר לוותר על הטווח קצר. לכן אם נחכה לשנת 2020, לצערי הרב מניסיון מוכח בממשלה, ועדת מנכ"לים כבר ב-1996 מותנה לנושא תשתיות לאומיות וכולנו יודעים לאן היא הובילה. בשנת 1974 ישבו בוועדות משמלה ודנו בסוגיית ים המלח. עד היום, למרות כל הוועדות, לצערי הרב, עם כל הראייה לטווח ארוך, לא קרה דבר עד עכשיו שהשדולה קמה ונתנה דחיפה לסוגיה. אני מאוד חרדה מהשיטה הזאת של הדחקת דברים לעתיד, והכי חשוב שאני מברכת אם יש תוכנית שתהיינה בעזרת אללה ברות קיימא ל-2020, אבל החוק הזה רק תומך בתוכנית, לא סותר. לכן אנחנו יכולים להמשיך עם החקיקה.
לעניין החוק, אני מתכוונת להיכנס לנושא ההגדרות של מבנה ציבור חדש. יש מבנה שהיתר לבנייתו ניתן. יש לי אישית איזה חסר מבחינת הסדר של איך הולך התהליך למתן היתר. אני יודעת שיש היתר, ואחר כך מגישים את התוכניות.
******************
י"א באדר ב התשס"ח (18 במרץ, 2008), בעניין משבר המים בישראל
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-18-01.html
******************
כ"ד אדר ב' התשס"ח (31 במרץ 2008), בעניין הצעת חוק העיריות, התשס"ז-2007
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-31-01.html
מתוך הדיון : אני מברכת על יוזמה של הסדרי פשרה ברמה כזו או אחרת. המשמעות להעלות את אחוז החסימה, ויודעים פה כל הסובבים סביב השולחן זה - יקטין את מספר הרשימות ויעלה את מספר החברים בכל רשימה ורשימה אבל בשינוי אחד מההצעה המוצעת: מספר החברים שיישבו סביב שולחן המועצה יישאר אותו מספר חברים. אין ספק שביטוי לאזרחים ולתושבים ברשות מקומית באזור מוניציפלי זה דבר שהוא מאוד חשוב. אין ספק שמתן יציבות שלטונית זה דבר מאוד חשוב.
הציגו כבר קודמי ואין טעם שאחזור על דבריהם שהיציבות הזאת נמנעת בנסיבות הקיימות היום. נכון שהסיעות הפוליטיות הקטנות נפגעות מהדבר הזה, לכן דווקא אני שאינני חשודה מטעם וכמו שישראל ביתנו נהגה בעבר עניינית, גם בשולחן הזה אנחנו נוהגים עניינית. עדיין איננו סיעה מן הגדולות, מהמקום הראשון או השני בכנסת ישראל. יחד עם זאת הוכחנו בעבר, גם בנושא של בקשה של הרמת אחוז החסימה בתוך הכנסת, כך לגבי השלטון המקומי. ההצבעה שלנו והראיה שלנו היא עניינית לטובת האזרחים, לטובת התושבים ולטובת היציבות השלטונית כדי להביא טוב לאזרחים ולתושבים.
אני רוצה להסב את תשומת לב החברים לנקודה שלא נאמרה כאן קודם. הסעיף הבא שאנחנו אמורים לדון עליו הוא שינוי נוסף שלא היה בעבר וזה לשלם גמול לחברי מועצה. אני מברכת על היוזמה הזאת כי באמת הם משקיעים מזמנם וזה חשוב. ברגע שמספר החברים גדול - גם הגמול שהרשות המקומית תצטרך לממן, והסוגיה של הנושאים התקציביים והכספיים בחלק גדול מהרשויות המקומיות הוא נושא כאוב שנדון בוועדה לא אחת. זה אומר גם להגדיל את כמות החברים בתשלום. לכן לאור האמור, דווקא כסיעה שאיננה נחשבת לגדולות במדינת ישראל, עדיין, אני תומכת בהמלצת השר, אלא אם כן יגיעו להסכמה ולפשרה כי גם אני כמוך מעדיפה את הדרך של פשרה.
