התקדמות בחקיקה לפינוי דיירים סוררים Promoting the law against non-paying tenants

שוכר הדירה לא רוצה להתפנות - תיקון חדש מסייע למשכיר

שר המשפטים, דניאל פרידמן, חתום על תיקון הקובע כי הדיון בתובענה לפינוי המושכר בלבד יתקיים בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה; עדיין דרושים מהלכים משלימים, אותם יוזמת ח"כ טרטמןעו"ד שי רוה וטל מתוק

30/12/2008

אין זה סוד כי שוכרי דירות המפרים את הסכמי השכירות, לא משלמים דמי שכירות, ומסרבים לפנות את הדירות אותן שכרו, נהנים מהגנת הדין הקיים בישראל. המשכיר שרוצה לפנותם אינו יכול לפנות למשטרה, ואם יפעל לפנותם בעצמו, יכולים השוכרים להגיש נגדו תלונה במשטרה. הדרך החוקית היחידה העומדת בפני משכיר היא הגשת תביעה לבית המשפט, בהליך אזרחי, בד"כ בסדר דין מקוצר, קבלת פסק דין ופנייה להוצאה לפועל כדי לממשו ולפנות את השוכר.
הליכים אלו לוקחים בממוצע כשנה עד שנה וחצי, כאשר בינתיים המשכיר בד"כ לא מקבל דמי שכירות, נאלץ לממן הליכים יקרים, ואין כל בטוחה שהוא יזכה להחזר מלא של הכספים שהוציא. המחוקק ער למצב אבסורדי זה, ומנסה להתמודד עם התופעה ולהקנות למשכיר כלים שונים לפינוי מהיר ויעיל של השוכרים.
ביום 28/12/08 פורסם תיקון מס' 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, שתוקנו על-ידי שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. התיקון לתקנות מאפשר למשכיר אפשרות חלופית נוספת לניהול ההליך כנגד השוכרים, וזאת באמצעות הגשת תביעה לפינוי המושכר בלבד (ללא הפיצוי הכספי, דמי השכירות שלא שולמו, נזקים שנגרמו לדירה וכד', לגביהם ניתנת רשות אוטומטית להגשת תביעה נפרדת).
בהליך זה צריך המשכיר לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים עליהם נשענת עילת תביעתו, תצהירי עדות ראשית חוות דעת מומחה (אם ישנה), ואסמכתאות משפטיות. השוכר צריך לצרף לכתב ההגנה שיגיש את אותם המסמכים התומכים בטענותיו, כאשר הדיון בתובענה יתקיים לא יאוחר מ-30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.
לדעתנו, התיקון לתקנות, הגם שהתברך בכוונות טובות, אינו מספיק ואינו נותן מענה אופרטיבי לפינוי השוכר (הגם שמקצר את הזמן עד למועד הדיון). במצב הנתון היום יגישו רוב המשכירים תביעה לפינוי בהליך של סדר דין מקוצר, ויכללו בה גם את הרכיב הכספי של אובדן דמי השכירות והפיצוי המוסכם (יחד עם בקשה לפיצול סעדים בגין הנזק שעלול להיגרם לדירה), כאשר השוכר לא יקבל רשות אוטומטית להגיש כתב הגנה אלא יידרש להגיש בקשת רשות להגן שנתמכת בתצהיר.
לרוב, באם השוכר התגונן (שאחרת ניתן לקבל פסק דין בהעדר הגנה), יקבע דיון (תוך 3-4 חודשים מיום הגשת התובענה) ובדיון תותנה בקשת הרשות להגן של השוכר בפינוי הדירה, או שינתן פסק דין חלקי לפינוי.
הבעיה העיקרית היא במקרה בו ניתן פסק דין והשוכר מסרב לקיימו - מערכת ההוצאה לפועל היא "המכשול" העיקרי בדרכו של המשכיר, והתיקון לתקנות אינו נותן לה מענה. בעיה נוספת שיוצר התיקון לתקנות, היא ההוצאות הנוספות שכרוכות בהגשת תביעה כספית נפרדת ובניהולה.
ח"כ אסתרינה טרטמן מנסה לפתור את הנושא מזווית הראייה הביצועית. בהצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון - פינוי שוכר), התשס"ז - 2007 (ה"ח פ/2871/17) שהוגשה על-ידיה, מוצע כי הדיון בתביעה לפינוי מושכר (בהליך "הרגיל" כפי שמתקיים כיום), יהיה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת התובענה, כאשר באם ניתן על-ידי בית המשפט צו לפינוי, והשוכר מסרב לקיימו, רשאי המשכיר להגיש במשטרה תלונה, ושוטר יוכל לסייע בפינוי השוכר תוך שימוש בכוח סביר.
ח"כ טרטמן אף מעוניינת לאפשר למשכיר לנתק את החשמל, המים, הגז, הטלפון והכבלים לדירה המושכרת, וזאת במקרה של הפרת הצו השיפוטי, או במקרה של שוכר שלא פינה את הדירה בתום תקופת השכירות.
לדעתנו, הצעת החוק של ח"כ טרטמן מהווה את המהלך המשלים לתיקון לתקנות, ומהווה הצעה ראויה אשר תחזק את בתי המשפט ותגן על זכויותיהם של המשכירים והשוכרים. לשוכרים תהיה הרשות להתגונן, אך המשכירים ידעו כי במידה והם יזכו במשפט פינוי הדירה מובטח.
יחד עם זאת, ההצעה לניתוק השירותים החיוניים (מים, חשמל, גז, וכד') לדירה, הינה צעד דראקוני אשר יש להימנע ממנו כאפשרות של סעד עצמי, ולאפשר אותו רק לאחר קבלת פסק הדין לפינוי הדירה.

מקור : http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000412003&fid=3597

הצעת חוק בתי משפט (תיקון – הקמת בית משפט לעניני איכות הסביבה) Law proposal 4072

הצעת חוק זו מציעה להקים בית משפט לענייני איכות הסביבה שירכז את הסמכויות בתחום איכות הסביבה, המפוזרות כיום בבתי המשפט השונים, על מנת לייעל את הטיפול במפגעי איכות הסביבה, להביא להתמקצעות של המערכת השיפוטית בתחום ולשפר את ההגנה על איכות הסביבה במדינת ישראל.

בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לעליה משמעותית במודעות הציבורית בישראל לנושאי איכות הסביבה. ההבנה, כי קיים הכרח לטפל ביעילות במטרדים ובמפגעים סביבתיים, אינה עוד נחלתם של מתי מעט, אלא צורך קיומי חוצה גבולות ודיסציפלינות, לו שותף רוב רובו של הציבור הישראלי במדינה. הכרה זו, כי הסביבה היא משאב טבע מוגבל שיש לשמרו למענינו ולמען הדורות הבאים, החלה גם לחלחל אל מוסדות השלטון במדינה, משרדי הממשלה והכנסת, והביאה, בין השאר, לחקיקה מרשימה בתחום ההגנה על הסביבה ולריכוז סמכויות ביצוע בידיו של המשרד לאיכות הסביבה.

בעולם המערבי, בשיטות משפט שונות, מקובלת גישה של ריכוז סמכויות השיפוט בענייני איכות הסביבה בידיו של בית משפט ייעודי שהוכשר לכך. החל מאמצע שנות ה- 70 החלו לפעול במדינות רבות ברחבי העולם בתי משפט ייעודיים לנושאי איכות הסביבה, שיצרו הלכה למעשה ענף משפטי חדש.

מדינות כגון: שבדיה, דנמרק, הולנד, ספרד, ניו זילנד, דרום אפריקה, אוסטרליה ורבות אחרות, הבינו את החשיבות שבהקמת בית משפט לענייני איכות הסביבה (Environmental Court), וריכזו בידיו, במסגרת חקיקה מתאימה, את הסמכויות לדון בתובענות אלה.

בישראל, כללי המסגרת לפיהם פועלת הרשות השופטת, טרם הותאמו לצרכיה המשתנים של החברה בתחום ההגנה על איכות הסביבה. המאבק המחריף על שימושי הקרקע, זיהום מקורות המים המתמשך, הפגיעה הגסה בחי, בצומח ובנוף ולמעשה, כל ביטוייה של העבריינות הסביבתית בישראל, מחייבים את המחוקק, היום יותר מתמיד, לאמץ גישה שונה לטיפול בסוגיות של איכות סביבה במשפט.

בדומה לייחודיות המשפטית הקיימת בענייני משפחה, אנו מחויבים להעניק מעמד דומה גם למשפט הסביבתי. שופט הדן בענייני איכות הסביבה נדרש פעמים רבות להתמחות במאפייניו השונים של התחום ולגלות את אותה רגישות, יעילות ומקצועיות כמו בתחומי האלימות במשפחה, עבריינות הנוער וכדומה. אין זה אלא מתבקש, להסדיר את התשתית המשפטית החיונית להפעלתו של בית משפט ייחודי לענייני איכות הסביבה.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות הסביבה, במתכונת המוצעת, תביא לשדרוג הטיפול בעבירות, תובענות ועתירות שעניין איכות סביבה, תאפשר התמקצעות של שופטים בתחום ותשפר את ההגנה הכוללת על איכות הסביבה.

החמרת הענישה בעבירות סביבתיות איננה פתרון יחיד לתחלואיה של החברה המודרנית וישראל אינה יוצאת מן הכלל בהקשר זה. התמודדות עם סוגיות מורכבות באיכות סביבה מחייבת לעיתים קרובות ניסיון והכשרה מתאימים בתחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה והעדפת גישה של יישוב סכסוכים על פני הכרעות שיפוטיות.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות סביבה תגשים את כל אלה ותצביע על הצורך החברתי להקדיש משאבים לתחום חסר זה.

הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת מיחזור בבית עסק גדול) Law proposal 4068

בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המחזור במרחב הפרטי של כל אדם. המשרד להגנת הסביבה רכש 16,000 מכלים לאיסוף נייר והפיצם ביותר מ-90 משרדים ממשלתיים ברחבי הארץ. מאז חולקו המיכלים, חלה עלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף. מנתון זה ניתן לראות כי הצבת מתקני מחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, תביא לעלייה משמעותית ברמות המחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המחזור לקל ונגיש.

הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – חובת שימוש במסמכים ממוחשבים), Law proposal 4067

חקיקת חוק חתימה אלקטרונית פתחה את הפתח הראשון והמשמעותי ביותר למעבר ל"ממשל ללא נייר", "בית משפט ללא נייר" וגם "המשרד ללא נייר". בין תיקוני החקיקה החשובים והמשמעותיים בעקבות חקיקת חוק חתימה אלקטרונית ניתן למצוא את התיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973 ("הוראות ניהול ספרים") המאפשר שליחה וקבלה של חשבוניות מס ומסמכים אחרים באמצעות הדואר האלקטרוני.

משלוח מסמכים אלו באמצעות הדואר האלקטרוני מייעל את הליך הנפקת וקבלת המסמכים, חוסך עלויות רבות ותורם להגנה על איכות הסביבה על ידי חיסכון בנייר ודלק.

במצב האמור הטלת חובה על גופים ציבוריים ומתוקצבים להתקשר עם ספקים תוך שימוש במסמכים ממוחשבים בלבד, תעודד שמירה על הסביבה והתחשבות במשאבים אקולוגים מתכלים.

מיזם אקולוגי בוצע בגינת הכנסת Flowers from recycled bottles were planted at the Knesset lawn

מיזם אקולוגי-חינוכי בשיתוף כלל ילדי ישראל, שיזמה ח"כ אסתרינה טרטמן, נחשף היום במשכן הכנסת. מאות ילדים מ-35 בתי ספר מרחבי הארץ, בעלי מודעות סביבתית, הגיעו היום ו"שתלו" בטקס חגיגי את פרחי הגן, העשויים מבקבוקים

בעוד שבתוך הכנסת דרוכים לבחירות הקרובות, יש מי שדואג ליופיו של המשכן: היום (ה) נחשף בטקס מיוחד מיזם אקולוגי-חינוכי, בשיתוף כלל ילדי ישראל, שיזמה חברת-הכנסת אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו).

לגן הייחודי אחראים מאות ילדים בעלי מודעות סביבתית מ-35 בתי ספר מרחבי הארץ; ילדים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בריאים ומוגבלים שכלית ופיסית, עולים וצברים, בנים ובנות, אספו בשלושת החודשים האחרונים בקבוקי משקה מפלסטיק, אותם גזרו לפרחים בהדרכת האמן אורי דה-בר.

כל האמנים הצעירים

"בנוסף להיבט האסטטי האמנותי יש לפרויקט זה מספר יתרונות חשובים - עמידה לאורך זמן ומעט מאד טיפול. אין צורך להשתמש בדשנים וכימיקלים", סיפר דה-בר, "הפרויקט גם מציע דרך ידידותית וחינוכית למחזור והוא גם משתלב בקלות ובבטיחות בגינות ובמגרשי משחקים קיימים".

טרטמן: "הפרויקט מחנך לשילוב החריג בקהילה"

הקהל הרב שנכח באירוע, רובו אנשי חינוך תרבות ואמנות שבאו לתמוך במיזם האמנותי המיוחד, התרגשו מאוד למראה הילדים הנכים, שהתעלו על הקשיים הפיסיים שהיו שותפים לעשייה כשאר הילדים.

שרת החינוך, הפרופסור יולי תמיר, בירכה על היוזמה ועל ההירתמות של מנהלי בתי הספר לעניין: "שנת הלימודים הנוכחית היא בסימן חשיבות המיחזור ושמירה על איכות הסיבה והפרויקט הזה בהחלט משמש דוגמא לכך".

"חשוב להדגיש כי מלבד שפרויקט זה הינו בעיקר מיזם חינוכי אקולוגי אמנותי, הוא גם מבטא אחווה ושוויוניות של מגזרים שונים, מחנך לשילובו של החריג בקהילה, לחיסכון במים, למיחזור ובכלל חינוך לאזרחות - שהרי התלמידים מעניקים שי לכנסת לשנת ה- 60 למדינה", ציינה טרטמן בתחילת הטקס.

מקור : http://glz.msn.co.il/PrintNewsArticle.aspx?newsid=32041