‏הצגת רשומות עם תוויות איכות הסביבה Environment. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איכות הסביבה Environment. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בדצמבר 2008

הצעת חוק בתי משפט (תיקון – הקמת בית משפט לעניני איכות הסביבה) Law proposal 4072

הצעת חוק זו מציעה להקים בית משפט לענייני איכות הסביבה שירכז את הסמכויות בתחום איכות הסביבה, המפוזרות כיום בבתי המשפט השונים, על מנת לייעל את הטיפול במפגעי איכות הסביבה, להביא להתמקצעות של המערכת השיפוטית בתחום ולשפר את ההגנה על איכות הסביבה במדינת ישראל.

בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לעליה משמעותית במודעות הציבורית בישראל לנושאי איכות הסביבה. ההבנה, כי קיים הכרח לטפל ביעילות במטרדים ובמפגעים סביבתיים, אינה עוד נחלתם של מתי מעט, אלא צורך קיומי חוצה גבולות ודיסציפלינות, לו שותף רוב רובו של הציבור הישראלי במדינה. הכרה זו, כי הסביבה היא משאב טבע מוגבל שיש לשמרו למענינו ולמען הדורות הבאים, החלה גם לחלחל אל מוסדות השלטון במדינה, משרדי הממשלה והכנסת, והביאה, בין השאר, לחקיקה מרשימה בתחום ההגנה על הסביבה ולריכוז סמכויות ביצוע בידיו של המשרד לאיכות הסביבה.

בעולם המערבי, בשיטות משפט שונות, מקובלת גישה של ריכוז סמכויות השיפוט בענייני איכות הסביבה בידיו של בית משפט ייעודי שהוכשר לכך. החל מאמצע שנות ה- 70 החלו לפעול במדינות רבות ברחבי העולם בתי משפט ייעודיים לנושאי איכות הסביבה, שיצרו הלכה למעשה ענף משפטי חדש.

מדינות כגון: שבדיה, דנמרק, הולנד, ספרד, ניו זילנד, דרום אפריקה, אוסטרליה ורבות אחרות, הבינו את החשיבות שבהקמת בית משפט לענייני איכות הסביבה (Environmental Court), וריכזו בידיו, במסגרת חקיקה מתאימה, את הסמכויות לדון בתובענות אלה.

בישראל, כללי המסגרת לפיהם פועלת הרשות השופטת, טרם הותאמו לצרכיה המשתנים של החברה בתחום ההגנה על איכות הסביבה. המאבק המחריף על שימושי הקרקע, זיהום מקורות המים המתמשך, הפגיעה הגסה בחי, בצומח ובנוף ולמעשה, כל ביטוייה של העבריינות הסביבתית בישראל, מחייבים את המחוקק, היום יותר מתמיד, לאמץ גישה שונה לטיפול בסוגיות של איכות סביבה במשפט.

בדומה לייחודיות המשפטית הקיימת בענייני משפחה, אנו מחויבים להעניק מעמד דומה גם למשפט הסביבתי. שופט הדן בענייני איכות הסביבה נדרש פעמים רבות להתמחות במאפייניו השונים של התחום ולגלות את אותה רגישות, יעילות ומקצועיות כמו בתחומי האלימות במשפחה, עבריינות הנוער וכדומה. אין זה אלא מתבקש, להסדיר את התשתית המשפטית החיונית להפעלתו של בית משפט ייחודי לענייני איכות הסביבה.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות הסביבה, במתכונת המוצעת, תביא לשדרוג הטיפול בעבירות, תובענות ועתירות שעניין איכות סביבה, תאפשר התמקצעות של שופטים בתחום ותשפר את ההגנה הכוללת על איכות הסביבה.

החמרת הענישה בעבירות סביבתיות איננה פתרון יחיד לתחלואיה של החברה המודרנית וישראל אינה יוצאת מן הכלל בהקשר זה. התמודדות עם סוגיות מורכבות באיכות סביבה מחייבת לעיתים קרובות ניסיון והכשרה מתאימים בתחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה והעדפת גישה של יישוב סכסוכים על פני הכרעות שיפוטיות.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות סביבה תגשים את כל אלה ותצביע על הצורך החברתי להקדיש משאבים לתחום חסר זה.

הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת מיחזור בבית עסק גדול) Law proposal 4068

בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המחזור במרחב הפרטי של כל אדם. המשרד להגנת הסביבה רכש 16,000 מכלים לאיסוף נייר והפיצם ביותר מ-90 משרדים ממשלתיים ברחבי הארץ. מאז חולקו המיכלים, חלה עלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף. מנתון זה ניתן לראות כי הצבת מתקני מחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, תביא לעלייה משמעותית ברמות המחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המחזור לקל ונגיש.

הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – חובת שימוש במסמכים ממוחשבים), Law proposal 4067

חקיקת חוק חתימה אלקטרונית פתחה את הפתח הראשון והמשמעותי ביותר למעבר ל"ממשל ללא נייר", "בית משפט ללא נייר" וגם "המשרד ללא נייר". בין תיקוני החקיקה החשובים והמשמעותיים בעקבות חקיקת חוק חתימה אלקטרונית ניתן למצוא את התיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973 ("הוראות ניהול ספרים") המאפשר שליחה וקבלה של חשבוניות מס ומסמכים אחרים באמצעות הדואר האלקטרוני.

משלוח מסמכים אלו באמצעות הדואר האלקטרוני מייעל את הליך הנפקת וקבלת המסמכים, חוסך עלויות רבות ותורם להגנה על איכות הסביבה על ידי חיסכון בנייר ודלק.

במצב האמור הטלת חובה על גופים ציבוריים ומתוקצבים להתקשר עם ספקים תוך שימוש במסמכים ממוחשבים בלבד, תעודד שמירה על הסביבה והתחשבות במשאבים אקולוגים מתכלים.

מיזם אקולוגי בוצע בגינת הכנסת Flowers from recycled bottles were planted at the Knesset lawn

מיזם אקולוגי-חינוכי בשיתוף כלל ילדי ישראל, שיזמה ח"כ אסתרינה טרטמן, נחשף היום במשכן הכנסת. מאות ילדים מ-35 בתי ספר מרחבי הארץ, בעלי מודעות סביבתית, הגיעו היום ו"שתלו" בטקס חגיגי את פרחי הגן, העשויים מבקבוקים

בעוד שבתוך הכנסת דרוכים לבחירות הקרובות, יש מי שדואג ליופיו של המשכן: היום (ה) נחשף בטקס מיוחד מיזם אקולוגי-חינוכי, בשיתוף כלל ילדי ישראל, שיזמה חברת-הכנסת אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו).

לגן הייחודי אחראים מאות ילדים בעלי מודעות סביבתית מ-35 בתי ספר מרחבי הארץ; ילדים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בריאים ומוגבלים שכלית ופיסית, עולים וצברים, בנים ובנות, אספו בשלושת החודשים האחרונים בקבוקי משקה מפלסטיק, אותם גזרו לפרחים בהדרכת האמן אורי דה-בר.

כל האמנים הצעירים

"בנוסף להיבט האסטטי האמנותי יש לפרויקט זה מספר יתרונות חשובים - עמידה לאורך זמן ומעט מאד טיפול. אין צורך להשתמש בדשנים וכימיקלים", סיפר דה-בר, "הפרויקט גם מציע דרך ידידותית וחינוכית למחזור והוא גם משתלב בקלות ובבטיחות בגינות ובמגרשי משחקים קיימים".


טרטמן: "הפרויקט מחנך לשילוב החריג בקהילה"

הקהל הרב שנכח באירוע, רובו אנשי חינוך תרבות ואמנות שבאו לתמוך במיזם האמנותי המיוחד, התרגשו מאוד למראה הילדים הנכים, שהתעלו על הקשיים הפיסיים שהיו שותפים לעשייה כשאר הילדים.

שרת החינוך, הפרופסור יולי תמיר, בירכה על היוזמה ועל ההירתמות של מנהלי בתי הספר לעניין: "שנת הלימודים הנוכחית היא בסימן חשיבות המיחזור ושמירה על איכות הסיבה והפרויקט הזה בהחלט משמש דוגמא לכך".

"חשוב להדגיש כי מלבד שפרויקט זה הינו בעיקר מיזם חינוכי אקולוגי אמנותי, הוא גם מבטא אחווה ושוויוניות של מגזרים שונים, מחנך לשילובו של החריג בקהילה, לחיסכון במים, למיחזור ובכלל חינוך לאזרחות - שהרי התלמידים מעניקים שי לכנסת לשנת ה- 60 למדינה", ציינה טרטמן בתחילת הטקס.

מקור : http://glz.msn.co.il/PrintNewsArticle.aspx?newsid=32041

יום חמישי, 27 בנובמבר 2008

עוד על הכנס להצלת ים המלח ושירים של מוש בן ארי More about Dead Sea and the Song of Mosh Ben-Ari


הצלת ים המלח בכנסת


"אני קוראת להקמת ועדה בין-משרדית שתוך 15 חודשים תחליט מהי החלופה המועדפת להצלת ים המלח. הגיע הזמן, שאחרי 100 שנות דיבורים, מדינת ישראל תעלה על שולחנה בחינת מספר חלופות המועדפות להזרמת מים ולא תתמקד בחלופה אחת."כך אמרה חה"כ אסתרינה טרטמן, יו"ר השדולה להצלת ים המלח, בסיום האירוע שיזמה, שהתקיים היום (17.11.08) במשכן הכנסת.

בישיבה המיוחדת שקיימה השדולה- בה נכחו השר להגנת הסביבה מר גדעון עזרא,
שר התשתיות מר בנימין (פואד) בן אליעזר, עשרים חברי כנסת מכל סיעות הבית, ראשי המועצות "מגילות ים המלח" ו"תמר", נציגי ממשלה בכירים, נציגי ארגונים ירוקים, סטודנטים ותלמידים ממגמות סביבה וכן רבים מתושבי ים המלח ידידי השדולה- הוצגו 5 חלופות ענייניות שיכולות להציל את ים המלח.
"מנהרה ים תיכון ים המלח", "חזרה אל הטבע- שיקום הירדן", "תעלת השלום ברמת הגולן", שתי תוכניות לייבוא מים מאנטליה באמצעות דוברות וכלים גמישים וכן החלופה שזוכה למעורבות ממשלתית- "תעלת ים סוף- ים המלח", עליה הרחיב פרופ' אורי שני, נציב רשות המים.
זה גם ציין ש"בכוונת הבנק העולמי לבחון חלופות נוספות" וזאת לא מעט בזכות מעורבות השדולה בנושא.

זוהי הפעם הראשונה בה מתקיים בכנסת דיון המציג את כל החלופות הענייניות לשיקום ים המלח.
בין המחקרים הסביבתיים והכלכלים אודות ים המלח שהונחו בעמדות המידע, היה גם מחקר של מוסד שמואל נאמן ובמסגרתו נמצא כי "השארת ים המלח במצבו הנוכחי גורמת לנזק של כ-90 מליון דולר כל שנה למדינת ישראל".
אחת מהאטרקציות של האירוע הייתה הופעתו של הזמר מוש בן ארי, שהלהיב את הקהל עם שיר מיוחד שכתב על ים המלח לבקשת התושבים.
מאות הנוכחים גם חתמו על עצומה להצלת ים המלח בדרך של טביעת כף יד בבוץ שהובא במיוחד מעין-גדי תחת הכותרת: "נותנים יד להצלת ים המלח".
בד החתימה ימשיך לנדוד מהכנסת ולצבור חתימות בוץ באירועים שונים בתחומי המועצות.
במסדרונות הכנסת הוצגו צילומים אמנותיים של נופי ים המלח ותוצרת חקלאית מהאזור.


מקור הכתבה www.dead-sea.org.il , צילום קליפים : צוות האתר


עוד מאמר על השדולה ועל פעילותה של ח"כ אסתרינה טרטמן ( בפורמט PDF ) ניתן להוריד כאן : http://www.box.net/shared/eekxfca3te




יום שני, 24 בנובמבר 2008

סיקור של כנס ים המלח Review of Dead Sea day in Knesset







הערת צוות האתר: עקב ריבוי החומר החלטנו להקדיש מספר רשומות לכנס המוקדש להצלת ים המלח שהתקיים בתאריך 17.11.2008 לרשומות נוספות ( בקרוב ) - הקליקו על התפריט ים המלח



ח"כ טרטמן פותחת את הישיבה :




שר התשתיות בנימין בן-אליעזר ( פואד ) סוקר את השתתפות משרדו בהצלת ים המלח :










במשכן הוצגו עבודות של יעל פרויליך, אמנית סביבתית, שהציגה עבודות עם מוטיבים של ים המלח. הנה חלק מן היצירות :


























































על יעל פרויליך ויצירתה כאן באתר ובמקומות נוספים:
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/environmental-garden-at-hod-ha-sharon.html














עוד מיצגים בתערוכה ( הקליקו כדי להגדיל ) :

יום שבת, 22 בנובמבר 2008

בטיסה מעל ים המלח Flight above the Dead Sea

ח"כ טרטמן: מצבו של ים המלח בסכנה


יו"ר השדולה להצלת ים המלח, ח"כ אסתרינה טרטמן: למעלה מ-100 שנה מדברים על מצבו הגרוע של ים המלח ולצערנו הרב לא קרה כלום.

חזקי עזרא

יו"ר השדולה להצלת ים המלח, ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), דואגת גם בימי הפגרה למצבו של ים המלח. כחלק מהמאמצים, התקיים היום סיור אווירי לעיתונאים כדי לאמוד מקרוב את הנזק הנגרם לים המלח וסביבתו.
ח"כ טרטמן אמרה כי מטרת הסיור היא לראות בעין את הנזק הנוראי שנגרם במשך השנים לים המלח, "ים המלח הינו אחד המשאבים המשמעותיים ביותר למדינת ישראל. ערכו כמשאב אקולוגי וכלכלי לא יסולא בפז. לצערנו, אנו עדים לתופעות המעמידות בסימן שאלה את המשך קיומו של ים המלח וביניהן תופעת הבולענים והתייבשותו".

טרטמן הוסיפה כי "למעלה מ-100 שנה מדברים על הבעיה ולצערנו הרב לא קרה כלום. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק לדבר ולקיים דיונים ותתחיל לעשות".
ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, שהשתתף בסיור אמר לערוץ 7 כי מצבו של ים המלח חמור מאוד והים הולך ומצטמק. "ים המלח יורד במטר ועשרים בכל שנה. יכולתו של הים לתרום לכלכלה ולמשק הישראלי הוא עצום".
בעניין הפתרון אומר לנו ליטבינוף כי "קשה לי לראות היום איזשהוא פתרון באופק. הפתרון הנכון ביותר הוא הטפלה של מים בים התיכון ופתרונות נוספים כמו הבאת מים מטורקיה".
בשבוע הבא יתקיים בפעם הראשונה דיון רציני בכנסת בנושא: "בחינת חלופות להזרמת מים לים המלח". בנוסף תיערך תערוכת צילומים מרהיבה של נופי ים המלח.

מתוך אתר הערוץ 7 ( עם קטע וידיאו של טיסה מעל ים המלח) :
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/181602

מצורף סרטון קצר מן הדיון, סרטונים נוספים יועלו לאתר בהמשך

יום ראשון, 9 בנובמבר 2008

בכנסת רוצים להציל את ים המלח; ואתם? Efforts to save the Dead Sea



בכנסת יציינו ביום ב' 17 בנובמבר את יום ים המלח. האירוע, אותו יזמה השדולה להצלת ים המלח בכנסת, יכלול דיון מומחים על מצבו של הים והחלופות לשיקומו, תחנך תערוכת צילומים של נופי ים המלח, וייחשף סטיקר להעלאת המודעות למצב הים.

בהמשך יחתמו חברי הכנסת על עצומה להצלת הים הגווע - לא בדרך הרגילה בה חותמים על עצומות בדרך כלל - ולראשונה בדיון פרלמנטרי רשמי יופיע בכנסת זמר - מוש בן-ארי - שישיר שיר חדש שחיבר וקורא להציל את הים.

ים המלח / מילים ולחן: מוש בן ארי

בירידות סדום על צלע הר נוטף דמעה

כביש מתפתל אנשים בלי מנוחה

רוחות במנוסה

מתגלה ים המלח.

חצוי בבדידותו בצל הרים ליבו ניטע

אנוס משני צידיו

מאנשים בלי רחמנא

נתון לחסדנו ים המלח.

פזמון -

פה הוא מלך אלפים בשנה

ושם המליך מלכים

נתן הוא בריאות לגוף לנשמה

אחד מנפלאות בריאה

עכשיו ממלך הפך לביצה

בדרך אל הבנק

זה ים המלח.

בעליות סדום משאיות ממהרות

עמוסות זהב לבן

הכל חתום על ניירות

ומאחור הן משאירות נטול חיים

את ים המלח.

ניצב אל מול ירדן

בשתיקתו ליבו יבש

טיפה הפכה למלח

וחבויים בה סיפוריו.

פזמון ...

לא רוח תלטף טיפה

לא עוד ענן ישקה

עיניים לא יראו יותר

וגוף לא יתרפא

ורק חריץ גדול באדמה יזכיר

פה ים המלח.

ויום שבעתיד לבוא

עליו עוד נספר

היה היה פה פלא

אגדה שתאמר

ואז יהיה כבר מאוחר מדי

ים המלח

שלא יהיה כבר מאוחר מדי

לים המלח....


ים המלח הוא אחד מהאתרים המפורסמים בעולם, נחשב לאתר תיירות מוביל ובמקביל מקיים מערכת אקולוגית ייחודית. אך בשל הפסקת הזרימה בירדן, שאיבת המים המעטים שעוברים באפיקו ופעילות המפעלים באזור נסוגים המים במהירות.

בין יולי לספטמבר השנה ירד מפלס ים המלח ב-16 סנטימטר. בשנה האחרונה נסוג מפלס הים ב-1.23 מטרים - וזהו בקירוב שיעור הירידה השנתי של המפלס


בשנים האחרונות. במאה ה-20 ירד המפלס ב-25 מטר, וגודל הימה הצטמצם ב-30 אחוז לערך.

מספר חלופות נשקלות על מנת לשקם את הים, להשיב לו את מימיו ונופיו הייחודיים ולעצור את ההרס הסביבתי שנגרם כתוצאה מירידת המפלס. בין היתר מקודמת בתקופה האחרונה האפשרות להזרים לים מי-ים ממפרץ אילת בתעלה מיוחדת. חלופה זו זוכה לתמיכה בינלאומית רחבה, והבנק העולמי בוחן את היתכנותה, אך מומחי סביבה מזהירים מפניה וסבורים כי היא עלולה לגרום לנזק אקולוגי חמור.

את השדולה להצלת ים המלח בכנסת מובילה ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו). בשדולה חברים חברי כנסת מכל סיעות הבית והישגה הבולט ביותר עד כה הוא הקמת החברה הממשלתית להגנת ים המלח, שמתוקצבת ב-300 מיליון שקלים בשנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3619103,00.html

הכתבה למעלה פורסמה במקומון "הד הגבעה" - הקליקו על התמונה כדי להגדיל

גופים ציבוריים יחויבו להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר Banning usage of paper

הצעת החוק של ח"כ אסתרינה טרטמן הונחה על שולחן הכנסת. גופים ציבוריים יחויבו להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר ולעבור לשימוש במסמכים ממוחשבים בלבד.

הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מתכוונת לחייב את המדינה ואת כל הספקים העובדים עם משרדי הממשלה ועם הגופים הממלכתיים השונים, להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר ולעבור לשימוש במסמכים ממוחשבים בלבד.

הצעת החוק קובעת כי "גופים ציבוריים בחסות המדינה לא ישלחו מסמך לספק ולא יקבלו מסמך מספק, אלא אם שלחוהו או קיבלוהו באמצעות מחשב וכמסמך ממוחשב" - כאשר מסמך ממוחשב פירושו מסמך שנוצר ונשלח במחשב וכן חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת. טכנולוגית החתימה האלקטרונית מאפשרת העברת מסמכים באמצעות המחשב והאינטרנט תוך שמירה על תוקפם, אבטחתם וקבילותם המשפטית.

אשר ביולי האחרון העבירה חוק לפיו הממשל המרכזי באיטליה לא ינפיק ולא יפרע חשבוניות לא-אלקטרוניות, דהיינו - הממשל המרכזי ישלח חשבוניות אך ורק באמצעות חתימה אלקטרונית, וכן לא יקבל חשבוניות אלא באמצעות חתימה אלקטרונית דרך האימייל.

באם תעבור הצעת החוק יצטרפו הגופיים הממשלתיים לעשרות גופים שונים וגדולים במשק ובממסד הישראלי אשר כבר עושים שימוש בטכנולוגית החתימה האלקטרונית כגון : הנהלת בתי משפט, לשכת עו"ד, משטרת ישראל, בנק מזרחי, בנק לאומי, איתוראן, פלאפון, סלקום, פרטנר, מכבי, בית החולים הדסה ועוד.

יצוין כי כבר היום נשלחות מידי חודש בישראל כ- 2 מיליון חשבוניות אלקטרוניות חתומות ומאושרות, ע"י גופים שלא חיכו לאכיפה ויזמו את המהלך בעצמם.

מקור : http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=186672

יום שישי, 24 באוקטובר 2008

הצעת חוק הפחתת פסולת אריזות ומיחזורה Law proposal 3983

פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל. משקל פסולת האריזות הוא כ-21% מסך משקל כלל הפסולת הביתית, ונפחה מתוך סך הפסולת הוא 50%. כמות הפסולת הביתית והמסחרית בישראל בשנת 2006 הסתכמה ב-4,180,560 טונות, ופסולת האריזות מהווה כ-800,000 עד 900,000 טונות מתוכה באותה השנה, אשר רובה הגדול מטופל באמצעות הטמנה. בנסיבות אלה, הפחתה בכמות פסולת האריזות תוכל להפחית בצורה משמעותית גם את כמות הפסולת הכוללת בישראל ומיחזורה יכול לתרום רבות לשיפור מאזן המיחזור בישראל. בנוסף, על פי הערכת ארגון אדם, טבע ודין, טיפול נכון בפסולת האריזות יגרור אחריו הפחתה של פליטת כמיליון טון גזי חממה בשנה.

חובת המיחזור שבדין מטילה על כל רשות מקומית למיחזור לפחות 25% מסך כל הפסולת בתחומה. מרביתן המכריע של הרשויות בישראל אינן עומדות ביעדי המיחזור ושיעורי המיחזור בהן עומדים על אחוזים בודדים בלבד. הדבר נובע מטעמים של כדאיות כלכלית בהם נאחזות הרשויות כצידוק לכך שהן מעדיפות את ההטמנה על פני המיחזור.

הצעת החוק מעבירה את האחריות למיחזור על יצרני ויבואני האריזות בהתאם לעיקרון "המזהם משלם". מוצע בזאת כי האחריות למיחזור האריזות תועבר ליצרני ויבואני המוצרים הארוזים, שיפעילו תשתית מתקדמת, הכוללת התאגדות בתאגידים שיוקמו לצורך כך, לאיסוף וטיפול בפסולת. החוק קובע שבשנה הראשונה מתחולתו, חייב במיחזור יפעל למיחזור של פסולת אריזות בשיעור של 50% מסך משקלם הכולל של כל האריזות שייבא או שיווק בישראל, 65% מהשנה הרביעית ו-70% מהשנה השישית. השר להגנת הסביבה ימנה ממונה שייפקח על ישומו של חוק זה, אשר היצרן או היבואן יחויב בדיווח לו, ואשר תהיה לו הסמכות לקנוס באמצעות עיצום כספי חייב במיחזור אשר יחרוג מיעדים אלה.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1809/17).

הצעת חוק מיחזור מי דלוחין Law proposal 3975

מיעוט הגשמים בשנים האחרונות והידלדלות מקורות המים בארץ מחייבים נקיטת אמצעים לחסכון במים. אחד מהאמצעים המיידיים הוא שימוש חוזר במי דלוחין לשטיפת אסלות והשקיית גינות.

על פי הצעת החוק כל בית מגורים שיבנה, החל מכניסת החוק לתוקף, יחויב בהתקנת מערכת מתאימה למיחזור מי דלוחין.

יצוין כי לבד מן היתרונות הסביבתיים של שמירת עתודות המים הלאומיות, צפוי חסכון כלכלי הן מעצם צמצום צריכת המים השפירים והן מהקטנת נפח הביוב ופישוט הטיפול בו.

הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור Law proposal 3861

העולם נמצא כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומתעצם. תחזיות שהעריכו את השלכותיו של המשבר צופות כי אם לא יינקטו באופן מידי צעדים משמעותיים לעצירתו, עלולות השפעותיו לשנות את תנאי הקיום על פני כדור הארץ ולפגוע בכל מערכות החיים על פניו. המשבר הסביבתי בא לידי ביטוי, בין היתר, בתופעת ההתחממות הגלובלית שגורמת שינויים אקלימים קיצוניים המביאים, כבר כיום, לפגיעות בנפש וברכוש. תופעת ההתחממות הגלובלית מיוחסת ישירות לפעילות תעשייתית אנושית בעידן המודרני הגורמת לפליטת גזי החממה לאטמוספירה, הגורמים להתחממות. ישראל השוכנת לקו המדבר עתידה להיפגע מההתחממות הגלובלית באופן ניכר יותר מהממוצע העולמי וכבר כיום נמצאת בעיצומו של משבר מים הולך ומחריף.

אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה היא שריפת דלק לייצור אנרגיה. צריכת האנרגיה בישראל הולכת וגדלה, ותחזית הממשלה היא כי עד שנת 2020 תוכפל הצריכה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לקדם חיסכון באנרגיה על ידי עידוד שימוש יעיל וחסכוני באנרגיה כך שצריכתה תופחת, ולהביא להפחתה בפליטת גזי חממה ולשמירה על איכות האוויר.

מוצע לקבוע כי במבנה ציבור קיים התקנת נורות חדשות או החלפת נורות קיימות לא תהיה אלא בהתקנת נורות חסכוניות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה באופן ניכר מהיעילות האנרגטית של נורות ליבון, שהשימוש בהן גורם לבזבוז אנרגיה. כן מוצע לקבוע כי במבנה ציבור חדש לא יותקנו אלא נורות חסכוניות.

עוד מוצע לחייב התקנתה של מערכת תאורה חסכונית במבנה ציבור חדש. מערכת תאורה חסכונית קשורה למכלול היבטי החיסכון באנרגיה, לרבות ניצול האור הטבעי במבנה ושימוש בעזרי תאורה שונים, שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. השימוש בעזרים ובמערכת כאמור יביא לחיסכון מרבי באנרגיה. התקנה כאמור תחול גם על מבנה ציבור קיים, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע. שר התשתיות הלאומיות (להלן – השר) יהא רשאי לפטור מבנה ציבור באופן מלא או חלקי מקיום ההוראות האמורות אם שוכנע כי מילוין עלול לגרום לסיכון לחיי אדם או לבריאותם.

כדי להבטיח אכיפה נאותה של הוראות החוק, מוצע להסמיך את החשב הכללי של משרד האוצר לנקוט אמצעי אכיפה כלפי הגופים הציבוריים השונים לשם קידום יישומו של החוק המוצע.

מוצע להסמיך את השר, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (להלן – הוועדה), לקבוע כללים לעניין סוגים של נורות חסכוניות ולעניין מערכת תאורה חסכונית, בהתחשב במניעת סיכון לבריאות כתוצאה מהשימוש בהן, ולעניין החיסכון באנרגיה אשר יושג עקב השימוש בהן.

בעת הכנת הצבעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על המגזר הפרטי, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע ובאופן הדרגתי על גופים בעלי אופי ציבורי שאינם נמנים עם המעגל הראשון של הרשויות הציבוריות המובהקות.

להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא לפחות כ-100 מיליון שקלים חדשים.

הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת ביום י' באב התשס"ז – 25.7.07 ע"י חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וחבר הכנסת אלכס מילר, ומספרה פ/2889/17. ההצעה, בנוסח זהה להצעה זו, הוסרה מסדר היום לאחר הדיון בקריאה הראשונה ביום כ' בסיון התשס"ח – 23.6.08.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת השימוש בנייר ) Law proposal 3831

מטרת הצעת החוק להפחית את השימוש בנייר ולגרום להעדפת שימוש באמצעים אלקטרונים כחלופה למשלוח דברי דואר.

תאגידים בנקאיים שולחים מדי חודש מאות אלפי מכתבים שונים ללקוחותיהם, ביניהם הודעות ודפי חשבון, ולעיתים אף נשלחים ללקוח באותו היום מספר מעטפות בו זמנית מאותו תאגיד בנקאי. מדובר למעשה בשימוש רחב בנייר, אשר בסופו של יום נזרק לאשפה על ידי הציבור הרחב. מקור הנייר הוא כידוע מכריתת עצים החיוניים ביותר להתגברות על התופעה הקשה של התחממות כדור הארץ, ולכן יש לפעול לצמצום השימוש בנייר.

מוצע כי תאגיד בנקאי יחויב לשלוח ללקוח הודעות ודפי חשבון באמצעות אמצעים אלקטרונים במקום בדואר רגיל, אלא אם כן ביקש הלקוח אחרת. בנוסף לחסכון העצום במוצרי נייר כאמור ישנם יתרונות רבים נוספים ללקוחות בקבלת המידע באמצעים אלקטרונים, כגון: נוחות וזמינות המידע וכן יעילות בתיוק ושמירת דברי הדואר במחשב האישי.

הצעת חוק פרסום מקבלי היתרים להזרמה לים Law proposal 3707

החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, מקימים מכוחם וועדות למתן היתרים לגופים שונים לצורך הזרמת והטלת פסולת ושפכים למימי החופים של מדינת ישראל, למימיה הפנים ארציים וכל שטח ים אחר של מדינת ישראל.

פסולת ושפכים אלו מחילים, בדרך כלל, חומרים אשר עלולים לפגוע בסביבה ולעיתים אף להוות סיכון לבריאות הציבור.

בפועל, בגלל מגוון סיבות, ניתנים ההיתרים למשך פרקי זמן ארוכים, אשר במהלכם מוזרמות לים כמויות גדולות של פסולת ושפכים. הפיקוח על ההזרמה על פי ההיתר, נעשה, בדרך כלל, על סמך דיווחי הגורמים המזרימים בלבד. מצב זה דורש תיקון והתייחסות מידית, ולו בהיבט של הבאת המידע בפני הציבור הרחב, העושה שימוש בים, ובדרך זו לחשוף את ההיתרים לביקורת ציבורית.

הציבור הרחב, אשר אין ספק וחולק כי הים והחופים הם קניינו, אינו זוכה, כמעט, לקבל מידע נגיש ופשוט לגבי הזרמות הפסולת וההטלות, לא על מיקומם, לא על משך ההזרמה, לא על מיהות הגוף המזרים ואופיו ובפרט שלא על כמויות החומרים המוזרמים לים, סוגיו והריכוזים בהם הוא מוזרם.

גם באותם הפעמים בהם ניתן היתר חד פעמי להזרמה מאסיבית של שפכים אל הים, נמנע הגוף המזהם מליידע את הציבור בצורה בולטת ופשוטה, על כמות ומשך הזיהום אותו הוא מבצע, על כמות וסוג החומרים המוזרמים לים ועל ריכוזם, ולא כל שכן על הסיכון הכרוך בכך (ראה מקרה הזרמת שפכי איגוד ערים דן לביוב אל הים ביום 29.2.2004, שם פורסמו מודעות קטנות ביותר).

מצב זה אינו סביר והוא פסול מן היסוד באשר אינו מביא לידיעת הציבור מידע הנוגע לפעילות, המשליכה באופן ישיר על איכות חייו ואף על בריאותו. חוק זה בא להטיל חובת פרסום על הגופים המקבלים את ההיתרים מאת הוועדות, בעת קבלת ההיתר ומדי רבעון שנתי. בנוסף לכך, מטיל חוק זה חובת פרסום באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה גם על הוועדות עצמן, בכל הנוגע לגופים אשר להם נתנו הוועדות היתרים.

החוק מטיל סנקציה על מקבלי ההיתר אשר לא יעמדו בחובת הפרסום, וחובת הדיווח על ההזרמה.

עיגון חובת הפרסום ופרסום רשימת המזהים כמידע נגיש וקבוע לציבור הרחב מיישמים את עיקרון השקיפות והבקרה הציבורית. פרסום כאמור יהווה שילוב נכון, שקול, ראוי ומאוזן, של זכותו של הציבור לקבלת מידע, מחד, והמשך פעילות הגופים המסחריים בהתאם להיתרים שקיבלו, מאידך. יתרה מכך, בהפעלת חובת הפרסום ופרסום רשימת המזהמים יהיה משום הפעלת לחץ ציבורי לגיטימי על המזהמים על ידי גופים ציבוריים או אנשים פרטיים, אשר יפעלו להפסקת ולצמצום ההזרמה.

החוק המוצע כרוך בהוצאה תקציבית מזערית של פרסום שמות מקבלי ההיתרים, מיקומם ואופי פעילותם, מדי רבעון שנתי.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני וגאלב מג'אדלה (פ/1810/17).

הצעת חוק המים (תיקון – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבנים המשמשים גופי ציבור) Law proposal 3689

משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. גרעון זה נובע בעיקרו מהידלדלות מקורות המים ומביקוש גובר למים. מקורות מים רבים בישראל הפכו עם השנים ללא ראויים לשתייה, בעיקר עקב זיהום שלהם ושאיבת יתר עד לכדי המלחת מי התהום. במקביל, הביקוש למים מצוי בעלייה מתמדת כתוצאה מגידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים.

על מנת לצמצם גרעון זה, יש צורך בפעולה נרחבת ומיידית הכוללת שילוב בין צעדים להגדלת היצע המים הזמין, למשל על ידי התפלת מי ים או ייבוא מים מתוקים, וכן צעדים להקטנת הביקוש למים על ידי פעולות חיסכון והתייעלות במשק. בעוד שהתוכנית הרב שנתית להתפלת מי ים, שיצאה כבר לדרך, היא פתרון מוגבל, הדורש משאבים רבים, ושיישומו יארך מספר שנים, הרי שחיסכון מהווה פתרון ישים בטווח הזמן המיידי ועלותו נמוכה בהרבה.

ממחקרים שונים שנעשו בישראל עולה כי קיים פוטנציאל רב לחסכון במים במגזר העירוני והפרטי האחראי לכ-40% מכלל הצריכה הלאומית. פעילויות לעידוד חסכון בצריכה שנעשו בעבר במגזרים אלו הראו כי ניתן להגיע לחסכון של 10% עד 20% מכמות המים הנצרכת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברווחת המשתמשים.

הדרך הפשוטה והזולה ביותר למימוש חלקי של פוטנציאל לחיסכון זה היא על ידי התקנת ווסתי הספיקה (להלן – חסכמים), המיועדים להגבלת כמות המים העוברת בברז בעת פתיחתו. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% ל-15%, מתוך כלל הצריכה הביתית.

בהתאם להחלטת ממשלה מספר 510 מיום י' באב התשס"א (30 ביולי 2001), מוצע לחייב התקנת חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. קיימת חשיבות לכך שיותקנו חסכמים במבנים המשמשים גופים ציבוריים לא רק בהיבט המהותי, אלא גם בהיבט הציבורי שכן יש בפעילות כזו משום הצהרת כוונות ומתן דוגמא כיצד נכון וראוי לפעול בזמן שמשק המים שרוי במשבר בתקווה שהשימוש בחסכמים יחלחל גם למגזר הפרטי בצריכה הביתית.

הצעת חוק החשמל (תיקון - הגנה מפני התחשמלות עופות) Law proposal 3663

מדינת ישראל הינה צומת בינלאומי לנדידת בעלי כנף. בשני העשורים האחרונים קיימת תופעת התחשמלות חמורה בארץ ובעולם של בעלי כנף בקווי מתח. במקרים רבים מדובר גם במינים נדירים ביותר של בעלי כנף ועל-כן יש עלינו חובה מוסרית לטבע ולבעלי הכנף לשמר ולשמור על המשכיותם.

בנוסף, התחשמלות העופות גורמת לנזק כספי רב לחברת החשמל ולמשק הלאומי בישראל, שכן התחשמלותם גורמת לשיבוש החשמל בישובים, במחנות צבא ובמפעלים.

לפיכך, מוצע לקבוע כי במתקני חשמל באזורי נוכחות מוגברת של עופות, יותקן מיגון מפני התחשמלות ציפורים.

התקנת המיגון אינה ניתנת לביצוע בכל מתקני החשמל הקיימים בישראל וזאת בשל עלותם הגבוהה. לאחר בדיקה, שנעשתה בשיתוף החברה להגנת הטבע, נקבעו אזורים מוגדרים בהם מתרכזת פעילות העופות בצורה אינטנסיבית ונקבע כי המיגון יעשה באזורים אלו. לשר מוענקת סמכות לשנות את רשימת האזורים באישור ועדת הכלכלה ובהתייעצות עם חברת החשמל ועם רשות הטבע והגנים.


יום ראשון, 5 באוקטובר 2008

אסתרינה מבקרת בבית ספר עם מיזם אקולוגי Estherina visiting primary school


חברת הכנסת אסתרינה טרטמן ביקרה בבית הספר ממלכתי ג' בשכונת נווה מנחם שבגבעת זאב . הביקור נעשה במסגרת המיזם האקולוגי שייחשף בקרוב במשכן הכנסת. הכתבה הופיעה בעיתון "הד הגבעה" ערב ראש השנה תשס"ט ספטמבר 2008 . אנא, לחצו על התמונות, כגי להגדיל

עדכון 19.10.2008 - בהמשך לביקור זה והביקור בבית הספר בעיר רהט שבנגב, ביקרה ח"כ טרטמן בבתי ספר נוספים, ביניהם במושב צופית ובמעלה אדומים. להלן הקישורים לכתבות :

יום חמישי, 18 בספטמבר 2008

לאכוף את חוק שעות המנוחה Enforcing quietness on night hours



הכתבה התפרסמה בעיתונים "הד הגבעה" ו-"זמן מעלה" ערב ראש השנה תשס"ט . להלן כתבה אחרת בנושא , ניתן ללחוץ על הקישור שכולל גם קטע וידיאו :



יו"ר השדולה למען צפון ירושלים, ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) פנתה במכתב לשר לאיכות הסביבה והשר לביטחון פנים על מנת לאכוף את חוק מניעת רעש בשעות המנוחה כדי לשמור על איכות חיים של אזרחי המדינה, "לצערי הרב קיבלתי עשרות פניות מצפון ומדרומה של העיר, יהודים וערבים המתלוננים על הגברת הרמקולים של המואזין בבוקר ונשמעים בדציבלים גבוהים מאוד ובמקום שרק יקראו ברמקולים לנשים משמעים את כל התפילה כולה. אין לי בעיה עם שמירה של כבוד ואמונה בחיים אך אי אפשר לעשות זאת תוך פגיעה בשלווה ואיכות החיים של האזרחים, 4 לפנות בוקר זו שעה שרוב התושבים ישנים". "גם אנחנו כיהודים משכימים בחודש הרחמים וסליחות,חודש אלול אך עושים זאת בצורה ראויה ובהתחשבות באוכלוסיה הישנה. לא יכול להיות שירימו את הדציבלים לגבהים שיפריעו לאוכלוסיה בישראל בניגוד לחוק", הוסיפה. היא ציינה כי פנתה לשר לבטחון לאיכות הסביבה, גדעון עזרא וכן לשר לביטחון פנים, אבי דיכטר בבקשה שיבדקו את הרעש היוצא מהמואזין וכן אכיפת החוק כדי לאפשר לאזרחי מדינת ישראל שקט ושלווה בשעות המנוחה. עוד אמרה כי "אין כאן סוגיה של יהודים ומוסלמים יש כאן סוגיה אקולוגית סביבתית , אסור לנו לוותר על ניהול חקיקה משום שאנחנו פוחדים לדבר עם אנשים שאמונתם אחרת, אם נמשיך ונתקפל ולא נדאג למימוש החוק אנו גוזרים לעצמנו, כליון שלנו כעם יהודי בארץ ישראל , כמו כן צריך לאכוף את הבנייה הלא חוקית במזרח ירושלים ולטפל בגביה התשלומים".

לסיום אמרה, "אסור לנו לשתוק שפוגעים בנו, בבתינו בשלווה, המנוחה והשינה שלנו, חייבים לעצור את זה ,אנו רוצים פשוט לישון בשקט ".

ביקור של ח"כ טרטמן ביישוב רהט Visiting Bedouin city of Rahat





לכנסת בפרחים ואהבה – מאחלים תלמידי רהט
ח"כ אסתרינה טרטמן ביקרה היום ברהט, במסגרת פרויקט אקולוגי שיזמה ושאומץ בכנסת. ביה"ס היחיד בנגב, שנבחר לקחת חלק בפרויקט היה ביה"ס "שיח- חאמיס" ברהט, בשל היותו בית ספר "ירוק", שזכה בלא מעט פרסים
עמוס דה-וינטר
אחד התלמידים מציג את הפרחים שיכסו את רחבת הכנסת

בעקבות פרויקט אקולוגי בשיתוף כלל ילדי ישראל, שייחשף לראשונה במשכן הכנסת בדצמבר 2008 במעמד ראשי המדינה, ביקרה היום חה"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), יוזמת הפרויקט, בעיר רהט. ילדי ישראל-יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, בריאים ומוגבלים, עולים וצברים, בנים ובנות- מעשרה בתי ספר מרחבי הארץ, אספו בשלושת החודשים האחרונים בקבוקי פלסטיק אותם יגזרו לצורת פרחים בהדרכת האומן אורי דה-בר, ו"יושתלו" לאחר צביעה, בגינת כנסת ישראל בטקס חגיגי, שיערך כאמור בדצמבר השנה. בית הספר היחידי בנגב, שנבחר לקחת חלק בפרויקט חינוכי ואקולוגי זה - היה ביה"ס "שיח- חאמיס" ברהט. זאת, בעיקר בשל היותו בית ספר "ירוק", שזכה בלא מעט פרסים המעידים על פעילותם המוברכת של ההנהלה והתלמידים בנושא הגנת הסביבה. הנהלת בית הספר, נציגי העירייה, נציגי ארגונים סביבתיים וכ-150 תלמידי ביה"ס, מקצתם נכים, בעלי מוגבלות שכלית וחירשים, שנכחו במקום, קיבלו את חה"כ טרטמן בפרחים והודו לה על שבחרה בביה"ס להיות חלק מפרויקט מבורך זה.




"מלבד שפרויקט זה הינו בעיקר אקולוגי הוא גם מחנך לאחווה בתוקף היותו הפעלה משותפת של מגזרים שונים, מחנך לשילובו של החריג בקהילה, לחיסכון במים במיוחד בשנה בה אנו נדרשים לחסוך כל טיפה ובכלל חינוך לאזרחות - שהרי התלמידים מעניקים שי לכנסת בשנת ה- 60 למדינה", ציינה חה"כ אסתרינה טרטמן שגם משמשת יו"ר השדולה להצלת ים המלח ושבאמתחתה לא מעט הצעות חוק להגנת הסביבה.




אורי דה-בר, האמן הסביבתי המלווה את הפרויקט, כבר יצר בעבר סידרת מיצבים של אמנות אקולוגית בהם עשה שימוש חוזר בחומרי פסולת מפלסטיק, בעיקר בקבוקי פלסטיק, ליצירת צמחיה סינטטית הכוללת פרחים, עצים, שיחים ומטפסים. מיצבים מסוימים שלו כבר משתלבים בגינות עירוניות ומוצגים בגלריות ובמוזיאונים. "בנוסף להיבט האסטטי האמנותי יש לפרויקט זה מספר יתרונות חשובים" ציין דה-בר והוסיף: "עמידה לאורך זמן ומעט מאד טיפול, אין צורך להשתמש בדשנים וכימיקלים, הפרויקט גם מציע דרך ידידותית וחינוכית למחזור, הוא גם משתלב בקלות ובבטיחות בגינות ובמגרשי משחקים קיימים". סיכם האמן הסביבתי.




פורסם באתר הנגב . התמונות באדיבות אלכס מוניץ






יום חמישי, 31 ביולי 2008

הצעת החוק להפחתת השימוש בשקיות הפלסטיק עברה בקריאה ראשונה Ban on plastic bags passes first reading

עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק של חה"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) ודב חנין (חד"ש) "הפחתת השימוש בשקיות הפלסטיק".

על-פי הצעת החוק, רשתות השיווק והמכולות יחויבו להעמיד לרשות הצרכנים בקופה שקיות ניילון מחומר מתכלה בלבד וכן סלים לשימוש רב פעמיים, שיוצעו למכירה עד סכום של 4 ש"ח.

עם זאת השימוש בשקיות הניילון ללא ידיות- המשמשות לרוב לעטיפה ואריזה של פרות וירקות, בשר, עופות ודגים וכן לשלל מצרכים אחרים- יישארו בשימוש.

חה"כ אסתרינה טרטמן אמרה "תפקידנו לדאוג להווה, אך לא פחות חשוב גם לעתיד הדורות הבאים של מדינתנו. כל יום שעובר מבלי לטפל בבעיות איכות הסביבה הוא בעצם נסיגה אחורנית. אני מאמינה שבעזרת החוק נוכל להפחית באופן משמעותי את השימוש בשקיות פלסטיק מזהמות על כל המשמעויות הסביבתיות הקשות שלהן".

יוזמת ההצעה מסבירים בעיית הזיהום הנגרם על ידי שימוש בזבזני בשקיות פלסטיק נוגעת לכל אדם ואדם בארץ. השקיות תופסות נפח רב באתרי הפסולת (כ-28%), אינן מתכלות, פוגעות בטבע ובבעלי חיים וגורמות לזיהום אוויר. מעל לכל, בעיה זו נובעת מחוסר מודעות של הציבור ולא מצורך אמיתי.

הצעת החוק תומכת בפתרון על פי המודל האירי, שם הושגה הפחתה של למעלה מ-90% בכמות השקיות לאחר החלת החוק.

פורסם באתר ערוץ 7 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/178013