התקדמות בחקיקה לפינוי דיירים סוררים Promoting the law against non-paying tenants

שוכר הדירה לא רוצה להתפנות - תיקון חדש מסייע למשכיר

שר המשפטים, דניאל פרידמן, חתום על תיקון הקובע כי הדיון בתובענה לפינוי המושכר בלבד יתקיים בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה; עדיין דרושים מהלכים משלימים, אותם יוזמת ח"כ טרטמןעו"ד שי רוה וטל מתוק

30/12/2008

אין זה סוד כי שוכרי דירות המפרים את הסכמי השכירות, לא משלמים דמי שכירות, ומסרבים לפנות את הדירות אותן שכרו, נהנים מהגנת הדין הקיים בישראל. המשכיר שרוצה לפנותם אינו יכול לפנות למשטרה, ואם יפעל לפנותם בעצמו, יכולים השוכרים להגיש נגדו תלונה במשטרה. הדרך החוקית היחידה העומדת בפני משכיר היא הגשת תביעה לבית המשפט, בהליך אזרחי, בד"כ בסדר דין מקוצר, קבלת פסק דין ופנייה להוצאה לפועל כדי לממשו ולפנות את השוכר.
הליכים אלו לוקחים בממוצע כשנה עד שנה וחצי, כאשר בינתיים המשכיר בד"כ לא מקבל דמי שכירות, נאלץ לממן הליכים יקרים, ואין כל בטוחה שהוא יזכה להחזר מלא של הכספים שהוציא. המחוקק ער למצב אבסורדי זה, ומנסה להתמודד עם התופעה ולהקנות למשכיר כלים שונים לפינוי מהיר ויעיל של השוכרים.
ביום 28/12/08 פורסם תיקון מס' 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, שתוקנו על-ידי שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן. התיקון לתקנות מאפשר למשכיר אפשרות חלופית נוספת לניהול ההליך כנגד השוכרים, וזאת באמצעות הגשת תביעה לפינוי המושכר בלבד (ללא הפיצוי הכספי, דמי השכירות שלא שולמו, נזקים שנגרמו לדירה וכד', לגביהם ניתנת רשות אוטומטית להגשת תביעה נפרדת).
בהליך זה צריך המשכיר לצרף לכתב התביעה את כל המסמכים עליהם נשענת עילת תביעתו, תצהירי עדות ראשית חוות דעת מומחה (אם ישנה), ואסמכתאות משפטיות. השוכר צריך לצרף לכתב ההגנה שיגיש את אותם המסמכים התומכים בטענותיו, כאשר הדיון בתובענה יתקיים לא יאוחר מ-30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק.
לדעתנו, התיקון לתקנות, הגם שהתברך בכוונות טובות, אינו מספיק ואינו נותן מענה אופרטיבי לפינוי השוכר (הגם שמקצר את הזמן עד למועד הדיון). במצב הנתון היום יגישו רוב המשכירים תביעה לפינוי בהליך של סדר דין מקוצר, ויכללו בה גם את הרכיב הכספי של אובדן דמי השכירות והפיצוי המוסכם (יחד עם בקשה לפיצול סעדים בגין הנזק שעלול להיגרם לדירה), כאשר השוכר לא יקבל רשות אוטומטית להגיש כתב הגנה אלא יידרש להגיש בקשת רשות להגן שנתמכת בתצהיר.
לרוב, באם השוכר התגונן (שאחרת ניתן לקבל פסק דין בהעדר הגנה), יקבע דיון (תוך 3-4 חודשים מיום הגשת התובענה) ובדיון תותנה בקשת הרשות להגן של השוכר בפינוי הדירה, או שינתן פסק דין חלקי לפינוי.
הבעיה העיקרית היא במקרה בו ניתן פסק דין והשוכר מסרב לקיימו - מערכת ההוצאה לפועל היא "המכשול" העיקרי בדרכו של המשכיר, והתיקון לתקנות אינו נותן לה מענה. בעיה נוספת שיוצר התיקון לתקנות, היא ההוצאות הנוספות שכרוכות בהגשת תביעה כספית נפרדת ובניהולה.
ח"כ אסתרינה טרטמן מנסה לפתור את הנושא מזווית הראייה הביצועית. בהצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון - פינוי שוכר), התשס"ז - 2007 (ה"ח פ/2871/17) שהוגשה על-ידיה, מוצע כי הדיון בתביעה לפינוי מושכר (בהליך "הרגיל" כפי שמתקיים כיום), יהיה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת התובענה, כאשר באם ניתן על-ידי בית המשפט צו לפינוי, והשוכר מסרב לקיימו, רשאי המשכיר להגיש במשטרה תלונה, ושוטר יוכל לסייע בפינוי השוכר תוך שימוש בכוח סביר.
ח"כ טרטמן אף מעוניינת לאפשר למשכיר לנתק את החשמל, המים, הגז, הטלפון והכבלים לדירה המושכרת, וזאת במקרה של הפרת הצו השיפוטי, או במקרה של שוכר שלא פינה את הדירה בתום תקופת השכירות.
לדעתנו, הצעת החוק של ח"כ טרטמן מהווה את המהלך המשלים לתיקון לתקנות, ומהווה הצעה ראויה אשר תחזק את בתי המשפט ותגן על זכויותיהם של המשכירים והשוכרים. לשוכרים תהיה הרשות להתגונן, אך המשכירים ידעו כי במידה והם יזכו במשפט פינוי הדירה מובטח.
יחד עם זאת, ההצעה לניתוק השירותים החיוניים (מים, חשמל, גז, וכד') לדירה, הינה צעד דראקוני אשר יש להימנע ממנו כאפשרות של סעד עצמי, ולאפשר אותו רק לאחר קבלת פסק הדין לפינוי הדירה.

מקור : http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000412003&fid=3597

הצעת חוק בתי משפט (תיקון – הקמת בית משפט לעניני איכות הסביבה) Law proposal 4072

הצעת חוק זו מציעה להקים בית משפט לענייני איכות הסביבה שירכז את הסמכויות בתחום איכות הסביבה, המפוזרות כיום בבתי המשפט השונים, על מנת לייעל את הטיפול במפגעי איכות הסביבה, להביא להתמקצעות של המערכת השיפוטית בתחום ולשפר את ההגנה על איכות הסביבה במדינת ישראל.

בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לעליה משמעותית במודעות הציבורית בישראל לנושאי איכות הסביבה. ההבנה, כי קיים הכרח לטפל ביעילות במטרדים ובמפגעים סביבתיים, אינה עוד נחלתם של מתי מעט, אלא צורך קיומי חוצה גבולות ודיסציפלינות, לו שותף רוב רובו של הציבור הישראלי במדינה. הכרה זו, כי הסביבה היא משאב טבע מוגבל שיש לשמרו למענינו ולמען הדורות הבאים, החלה גם לחלחל אל מוסדות השלטון במדינה, משרדי הממשלה והכנסת, והביאה, בין השאר, לחקיקה מרשימה בתחום ההגנה על הסביבה ולריכוז סמכויות ביצוע בידיו של המשרד לאיכות הסביבה.

בעולם המערבי, בשיטות משפט שונות, מקובלת גישה של ריכוז סמכויות השיפוט בענייני איכות הסביבה בידיו של בית משפט ייעודי שהוכשר לכך. החל מאמצע שנות ה- 70 החלו לפעול במדינות רבות ברחבי העולם בתי משפט ייעודיים לנושאי איכות הסביבה, שיצרו הלכה למעשה ענף משפטי חדש.

מדינות כגון: שבדיה, דנמרק, הולנד, ספרד, ניו זילנד, דרום אפריקה, אוסטרליה ורבות אחרות, הבינו את החשיבות שבהקמת בית משפט לענייני איכות הסביבה (Environmental Court), וריכזו בידיו, במסגרת חקיקה מתאימה, את הסמכויות לדון בתובענות אלה.

בישראל, כללי המסגרת לפיהם פועלת הרשות השופטת, טרם הותאמו לצרכיה המשתנים של החברה בתחום ההגנה על איכות הסביבה. המאבק המחריף על שימושי הקרקע, זיהום מקורות המים המתמשך, הפגיעה הגסה בחי, בצומח ובנוף ולמעשה, כל ביטוייה של העבריינות הסביבתית בישראל, מחייבים את המחוקק, היום יותר מתמיד, לאמץ גישה שונה לטיפול בסוגיות של איכות סביבה במשפט.

בדומה לייחודיות המשפטית הקיימת בענייני משפחה, אנו מחויבים להעניק מעמד דומה גם למשפט הסביבתי. שופט הדן בענייני איכות הסביבה נדרש פעמים רבות להתמחות במאפייניו השונים של התחום ולגלות את אותה רגישות, יעילות ומקצועיות כמו בתחומי האלימות במשפחה, עבריינות הנוער וכדומה. אין זה אלא מתבקש, להסדיר את התשתית המשפטית החיונית להפעלתו של בית משפט ייחודי לענייני איכות הסביבה.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות הסביבה, במתכונת המוצעת, תביא לשדרוג הטיפול בעבירות, תובענות ועתירות שעניין איכות סביבה, תאפשר התמקצעות של שופטים בתחום ותשפר את ההגנה הכוללת על איכות הסביבה.

החמרת הענישה בעבירות סביבתיות איננה פתרון יחיד לתחלואיה של החברה המודרנית וישראל אינה יוצאת מן הכלל בהקשר זה. התמודדות עם סוגיות מורכבות באיכות סביבה מחייבת לעיתים קרובות ניסיון והכשרה מתאימים בתחומי הכלכלה, המדע והטכנולוגיה והעדפת גישה של יישוב סכסוכים על פני הכרעות שיפוטיות.

הקמתו של בית משפט לענייני איכות סביבה תגשים את כל אלה ותצביע על הצורך החברתי להקדיש משאבים לתחום חסר זה.

הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת מיחזור בבית עסק גדול) Law proposal 4068

בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המחזור במרחב הפרטי של כל אדם. המשרד להגנת הסביבה רכש 16,000 מכלים לאיסוף נייר והפיצם ביותר מ-90 משרדים ממשלתיים ברחבי הארץ. מאז חולקו המיכלים, חלה עלייה של 20% בכמות הנייר שנאסף. מנתון זה ניתן לראות כי הצבת מתקני מחזור בכל משרד המעסיק מעל 30 עובדים, תביא לעלייה משמעותית ברמות המחזור של מוצרי פלסטיק, זכוכית, נייר וסוללות משומשות. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המחזור לקל ונגיש.

הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – חובת שימוש במסמכים ממוחשבים), Law proposal 4067

חקיקת חוק חתימה אלקטרונית פתחה את הפתח הראשון והמשמעותי ביותר למעבר ל"ממשל ללא נייר", "בית משפט ללא נייר" וגם "המשרד ללא נייר". בין תיקוני החקיקה החשובים והמשמעותיים בעקבות חקיקת חוק חתימה אלקטרונית ניתן למצוא את התיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג-1973 ("הוראות ניהול ספרים") המאפשר שליחה וקבלה של חשבוניות מס ומסמכים אחרים באמצעות הדואר האלקטרוני.

משלוח מסמכים אלו באמצעות הדואר האלקטרוני מייעל את הליך הנפקת וקבלת המסמכים, חוסך עלויות רבות ותורם להגנה על איכות הסביבה על ידי חיסכון בנייר ודלק.

במצב האמור הטלת חובה על גופים ציבוריים ומתוקצבים להתקשר עם ספקים תוך שימוש במסמכים ממוחשבים בלבד, תעודד שמירה על הסביבה והתחשבות במשאבים אקולוגים מתכלים.

גופים ציבוריים יחויבו להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר Banning usage of paper

הצעת החוק של ח"כ אסתרינה טרטמן הונחה על שולחן הכנסת. גופים ציבוריים יחויבו להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר ולעבור לשימוש במסמכים ממוחשבים בלבד.

הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מתכוונת לחייב את המדינה ואת כל הספקים העובדים עם משרדי הממשלה ועם הגופים הממלכתיים השונים, להפסיק להשתמש במסמכים על גבי נייר ולעבור לשימוש במסמכים ממוחשבים בלבד.

הצעת החוק קובעת כי "גופים ציבוריים בחסות המדינה לא ישלחו מסמך לספק ולא יקבלו מסמך מספק, אלא אם שלחוהו או קיבלוהו באמצעות מחשב וכמסמך ממוחשב" - כאשר מסמך ממוחשב פירושו מסמך שנוצר ונשלח במחשב וכן חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת. טכנולוגית החתימה האלקטרונית מאפשרת העברת מסמכים באמצעות המחשב והאינטרנט תוך שמירה על תוקפם, אבטחתם וקבילותם המשפטית.

אשר ביולי האחרון העבירה חוק לפיו הממשל המרכזי באיטליה לא ינפיק ולא יפרע חשבוניות לא-אלקטרוניות, דהיינו - הממשל המרכזי ישלח חשבוניות אך ורק באמצעות חתימה אלקטרונית, וכן לא יקבל חשבוניות אלא באמצעות חתימה אלקטרונית דרך האימייל.

באם תעבור הצעת החוק יצטרפו הגופיים הממשלתיים לעשרות גופים שונים וגדולים במשק ובממסד הישראלי אשר כבר עושים שימוש בטכנולוגית החתימה האלקטרונית כגון : הנהלת בתי משפט, לשכת עו"ד, משטרת ישראל, בנק מזרחי, בנק לאומי, איתוראן, פלאפון, סלקום, פרטנר, מכבי, בית החולים הדסה ועוד.

יצוין כי כבר היום נשלחות מידי חודש בישראל כ- 2 מיליון חשבוניות אלקטרוניות חתומות ומאושרות, ע"י גופים שלא חיכו לאכיפה ויזמו את המהלך בעצמם.

מקור : http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=186672

הצעת חוק הפחתת פסולת אריזות ומיחזורה Law proposal 3983

פסולת האריזות מהווה מרכיב משמעותי מהמשקל הכולל של הפסולת הביתית בישראל. משקל פסולת האריזות הוא כ-21% מסך משקל כלל הפסולת הביתית, ונפחה מתוך סך הפסולת הוא 50%. כמות הפסולת הביתית והמסחרית בישראל בשנת 2006 הסתכמה ב-4,180,560 טונות, ופסולת האריזות מהווה כ-800,000 עד 900,000 טונות מתוכה באותה השנה, אשר רובה הגדול מטופל באמצעות הטמנה. בנסיבות אלה, הפחתה בכמות פסולת האריזות תוכל להפחית בצורה משמעותית גם את כמות הפסולת הכוללת בישראל ומיחזורה יכול לתרום רבות לשיפור מאזן המיחזור בישראל. בנוסף, על פי הערכת ארגון אדם, טבע ודין, טיפול נכון בפסולת האריזות יגרור אחריו הפחתה של פליטת כמיליון טון גזי חממה בשנה.

חובת המיחזור שבדין מטילה על כל רשות מקומית למיחזור לפחות 25% מסך כל הפסולת בתחומה. מרביתן המכריע של הרשויות בישראל אינן עומדות ביעדי המיחזור ושיעורי המיחזור בהן עומדים על אחוזים בודדים בלבד. הדבר נובע מטעמים של כדאיות כלכלית בהם נאחזות הרשויות כצידוק לכך שהן מעדיפות את ההטמנה על פני המיחזור.

הצעת החוק מעבירה את האחריות למיחזור על יצרני ויבואני האריזות בהתאם לעיקרון "המזהם משלם". מוצע בזאת כי האחריות למיחזור האריזות תועבר ליצרני ויבואני המוצרים הארוזים, שיפעילו תשתית מתקדמת, הכוללת התאגדות בתאגידים שיוקמו לצורך כך, לאיסוף וטיפול בפסולת. החוק קובע שבשנה הראשונה מתחולתו, חייב במיחזור יפעל למיחזור של פסולת אריזות בשיעור של 50% מסך משקלם הכולל של כל האריזות שייבא או שיווק בישראל, 65% מהשנה הרביעית ו-70% מהשנה השישית. השר להגנת הסביבה ימנה ממונה שייפקח על ישומו של חוק זה, אשר היצרן או היבואן יחויב בדיווח לו, ואשר תהיה לו הסמכות לקנוס באמצעות עיצום כספי חייב במיחזור אשר יחרוג מיעדים אלה.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1809/17).

הצעת חוק מיחזור מי דלוחין Law proposal 3975

מיעוט הגשמים בשנים האחרונות והידלדלות מקורות המים בארץ מחייבים נקיטת אמצעים לחסכון במים. אחד מהאמצעים המיידיים הוא שימוש חוזר במי דלוחין לשטיפת אסלות והשקיית גינות.

על פי הצעת החוק כל בית מגורים שיבנה, החל מכניסת החוק לתוקף, יחויב בהתקנת מערכת מתאימה למיחזור מי דלוחין.

יצוין כי לבד מן היתרונות הסביבתיים של שמירת עתודות המים הלאומיות, צפוי חסכון כלכלי הן מעצם צמצום צריכת המים השפירים והן מהקטנת נפח הביוב ופישוט הטיפול בו.

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – ענישה והגבלה) Law proposal 3882

סעיפי הענישה וההגבלה הנזכרים לעיל נועדו בעת חקיקתם להשגת שתי מטרות. האחת, למנוע הפרעה מצד התושבים ביישום תוכנית ההתנתקות. השנייה, למנוע כל כניסה של ישראלים לאחר הפינוי, על מנת לשמור על ביטחונם האישי.

כיום סעיפים אלו אינם רלוונטיים. תוכנית ההתנתקות יושמה במלואה וסוגיית שיבוש יישומה אינה קיימת עוד. כמו כן, צפון השומרון, בניגוד למתרחש ברצועת עזה, נשאר בשליטת הצבא, וממילא לא קיים חשש לביטחונם של ישראלים הנכנסים לאזור.

לאור ההתפתחויות הפוליטיות שחלו מאז יישום תוכנית ההתנתקות, והשינוי שחל בתודעה הציבורית כי נעשתה טעות היסטורית חמורה, ראוי כי בית המחוקקים יאשר הצעת חוק זו כצעד ראשון מתקן, ויביא ליישובם מחדש של יהודים בצפון השומרון.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2632/17), וחבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/3233/17).

הערת צוות האתר: הצעת חוק זו הוגשה ע"י 40 ח"כים

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – השעיה מכהונה בכנסת של מי שהוגש נגדו כתב אישום עד תום ההליכים המשפטיים) Law proposal 3879

חקירות נגד אישי ציבור הפכו לדבר שבנורמה בנוף הציבורי בישראל. ריבוי החקירות מביא לאובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית.

נבחרי ציבור נדרשים לשמש דוגמא אישית ולהוות מודל לחיקוי. חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית שהעונש המירבי עליה הוא למעלה משלוש שנים, אינו יכול להמשיך ולתפקד כחבר כנסת. לא מבחינה ערכית, ולא מבחינה מעשית.

הצעת החוק באה לשרת הן את הציבור ואת חבר הכנסת. מחד גיסא, אמון הציבור במערכת חשוב. מאידך, חבר הכנסת יוכל להתפנות מכל עיסוקיו כדי להוכיח את חפותו ולקבל הגנה ראויה.

הצעת החוק קובעת לכן כי חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר ומעלה יושעה מיידית מתפקידו והבא אחריו ברשימה יכהן כחבר כנסת במקומו. במידה ובפסק הדין הוא יזוכה, יוכל לשוב לתפקידו כחבר כנסת במקום מי שהחליפו.

הצעת חוק חובת בדיקות רפואיות לדוגמנים ורקדנים Law proposal 3869

הפרעות האכילה הן בעיות בריאותיות קשות. הפרעות אלו משפיעות באופן חמור ביותר על כל תחומי החיים של אלה הסובלים מהן. הפרעות אכילה נחשבות למצבים ההולכים ומחמירים עם הזמן ויכולות להביא למצב של מוות.

הפרעות האכילה תוקפות ללא הבחנה בין מין, צבע ומעמד. הפרעות האכילה נפוצות בכל הגילאים ונפוצות בעיקר בין הגילאים 12-18.

מבין מגוון הפרעות האכילה הרבות, בולטות מחלות הנחשבות גם כקשות ביותר:

אנורקסיה (הרעבה עצמית), בולמיה (אכילה מופרזת ובעקבותיה הקאה).

מטרת הצעת החוק הינה החלת נורמות בקרב בני הנוער והגברת המודעות בנושא והצורך המיידי בטיפולו. על פי הצעת החוק מוצע לחייב כל דוגמן/רקדן להמציא בדיקת BMI (בדיקה המעידה על יחס ראוי בין משקל, גובה ומסת שריר) שתוצאותיה מעידות על בריאות תקינה כתנאי להעסקתה.

הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת ענבל גבריאלי (פ/2933).

הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור Law proposal 3861

העולם נמצא כיום בעיצומו של משבר סביבתי הולך ומתעצם. תחזיות שהעריכו את השלכותיו של המשבר צופות כי אם לא יינקטו באופן מידי צעדים משמעותיים לעצירתו, עלולות השפעותיו לשנות את תנאי הקיום על פני כדור הארץ ולפגוע בכל מערכות החיים על פניו. המשבר הסביבתי בא לידי ביטוי, בין היתר, בתופעת ההתחממות הגלובלית שגורמת שינויים אקלימים קיצוניים המביאים, כבר כיום, לפגיעות בנפש וברכוש. תופעת ההתחממות הגלובלית מיוחסת ישירות לפעילות תעשייתית אנושית בעידן המודרני הגורמת לפליטת גזי החממה לאטמוספירה, הגורמים להתחממות. ישראל השוכנת לקו המדבר עתידה להיפגע מההתחממות הגלובלית באופן ניכר יותר מהממוצע העולמי וכבר כיום נמצאת בעיצומו של משבר מים הולך ומחריף.

אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה היא שריפת דלק לייצור אנרגיה. צריכת האנרגיה בישראל הולכת וגדלה, ותחזית הממשלה היא כי עד שנת 2020 תוכפל הצריכה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לקדם חיסכון באנרגיה על ידי עידוד שימוש יעיל וחסכוני באנרגיה כך שצריכתה תופחת, ולהביא להפחתה בפליטת גזי חממה ולשמירה על איכות האוויר.

מוצע לקבוע כי במבנה ציבור קיים התקנת נורות חדשות או החלפת נורות קיימות לא תהיה אלא בהתקנת נורות חסכוניות בעלות יעילות אנרגטית גבוהה באופן ניכר מהיעילות האנרגטית של נורות ליבון, שהשימוש בהן גורם לבזבוז אנרגיה. כן מוצע לקבוע כי במבנה ציבור חדש לא יותקנו אלא נורות חסכוניות.

עוד מוצע לחייב התקנתה של מערכת תאורה חסכונית במבנה ציבור חדש. מערכת תאורה חסכונית קשורה למכלול היבטי החיסכון באנרגיה, לרבות ניצול האור הטבעי במבנה ושימוש בעזרי תאורה שונים, שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. השימוש בעזרים ובמערכת כאמור יביא לחיסכון מרבי באנרגיה. התקנה כאמור תחול גם על מבנה ציבור קיים, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע. שר התשתיות הלאומיות (להלן – השר) יהא רשאי לפטור מבנה ציבור באופן מלא או חלקי מקיום ההוראות האמורות אם שוכנע כי מילוין עלול לגרום לסיכון לחיי אדם או לבריאותם.

כדי להבטיח אכיפה נאותה של הוראות החוק, מוצע להסמיך את החשב הכללי של משרד האוצר לנקוט אמצעי אכיפה כלפי הגופים הציבוריים השונים לשם קידום יישומו של החוק המוצע.

מוצע להסמיך את השר, בהסכמת שר הבריאות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (להלן – הוועדה), לקבוע כללים לעניין סוגים של נורות חסכוניות ולעניין מערכת תאורה חסכונית, בהתחשב במניעת סיכון לבריאות כתוצאה מהשימוש בהן, ולעניין החיסכון באנרגיה אשר יושג עקב השימוש בהן.

בעת הכנת הצבעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה את האפשרות להחיל את ההסדר המוצע גם על המגזר הפרטי, בתוך חמש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע ובאופן הדרגתי על גופים בעלי אופי ציבורי שאינם נמנים עם המעגל הראשון של הרשויות הציבוריות המובהקות.

להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק היא לפחות כ-100 מיליון שקלים חדשים.

הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת ביום י' באב התשס"ז – 25.7.07 ע"י חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וחבר הכנסת אלכס מילר, ומספרה פ/2889/17. ההצעה, בנוסח זהה להצעה זו, הוסרה מסדר היום לאחר הדיון בקריאה הראשונה ביום כ' בסיון התשס"ח – 23.6.08.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת השימוש בנייר ) Law proposal 3831

מטרת הצעת החוק להפחית את השימוש בנייר ולגרום להעדפת שימוש באמצעים אלקטרונים כחלופה למשלוח דברי דואר.

תאגידים בנקאיים שולחים מדי חודש מאות אלפי מכתבים שונים ללקוחותיהם, ביניהם הודעות ודפי חשבון, ולעיתים אף נשלחים ללקוח באותו היום מספר מעטפות בו זמנית מאותו תאגיד בנקאי. מדובר למעשה בשימוש רחב בנייר, אשר בסופו של יום נזרק לאשפה על ידי הציבור הרחב. מקור הנייר הוא כידוע מכריתת עצים החיוניים ביותר להתגברות על התופעה הקשה של התחממות כדור הארץ, ולכן יש לפעול לצמצום השימוש בנייר.

מוצע כי תאגיד בנקאי יחויב לשלוח ללקוח הודעות ודפי חשבון באמצעות אמצעים אלקטרונים במקום בדואר רגיל, אלא אם כן ביקש הלקוח אחרת. בנוסף לחסכון העצום במוצרי נייר כאמור ישנם יתרונות רבים נוספים ללקוחות בקבלת המידע באמצעים אלקטרונים, כגון: נוחות וזמינות המידע וכן יעילות בתיוק ושמירת דברי הדואר במחשב האישי.

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - רכישה על ידי זרים) Law proposal 3811

מלאי המקרקעין בישראל הינו מצומצם, דבר הגורם להתייקרות רבה במחירי הדירות בישראל.

לאחרונה מתפתחת תופעה אשר לפיה תושבים זרים רוכשים דירות להשקעה בישראל וחלקם הגדול אינו מוכן להשכירן, כאשר כל המטרה הינה העלאת מחירי הנכסים ועשיית רווחים.

התופעה האמורה גורמת לכך כי צעירים רבים בתחילת דרכם ומשפחות ברוכות ילדים המבקשות לשפר את תנאי מגוריהם אינן יכולות לעמוד במחירים הנדרשים.

התופעה האמורה לעיל אף גורמת נזקים לרשויות מקומיות אשר חלקים רבים בתחומן עומדים ריקים מאדם ולא מאפשרת התפתחות אורבאנית.

הצעת החוק באה למנוע השתלטות זרים על נכסי דלא ניידי לצרכי השקעה בלבד, אך מאפשרת לשר המשפטים מתן רשות לרכישת דירה למגורים במקרים סבירים.

הערת צוות האתר: על הצעת החוק חתומים כמעט כל הח"כים של סיעת "ישראל ביתנו"

הצעת חוק הגבלת נטיעתם, יבואם ומכירתם של צמחים אלרגניים Law proposal 3810

גרגרי אבק המיוצרים בצמחים מסויימים בעת פריחתם, הינם בין הגורמים העיקריים למחלות אלרגיות, כגון: אסטמה, נזלת כרונית, קדחת השחת ומחלות עיניים אלרגיות. אלרגיה לגרגרי אבקה של צמחים היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בארץ ולפי הערכות סובלים בממוצע כ- 15% מתושבי ישראל. במרבית המקרים נגרמים בעטייה נזקים בריאותיים ובמקרים חמורים במיוחד אף מוות. אלרגיה לגרגרי אבקה גורמת הן לסבל רב לחולי האלרגיה והן לנזק לכלכלת המדינה, עקב ירידה בכושר העבודה.

הצעת החוק הנוכחית באה להגן על רבבות אזרחי המדינה הסובלים מאלרגיה, ולהקטין במידת האפשר את המפגע הבריאותי. לפיכך מוצע בחוק להגביל את הנטיעה החדשה של הצמחים הכלולים בתוספת באופן שלא יתווספו גורמים מזיקים במקומות ישוב. את הצמחים המזיקים שנבלו יחליפו בבלתי מזיקים, בתוך איזורי הישוב המוגדרים בחוק. כן מוצע כי מחוץ לאיזורים המוגבלים תותר נטיעת צמחים מהסוגים הכלולים בתוספת.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אברהם יחזקאל (פ/3888).

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילד בפגיה) 3716 Law proposal

כיום, נשים אשר ילדו ילד שלגביו נקבע כי קיים צורך להשאירו באשפוז בפגיה, עומדות בפני ברירה האם להתחיל ולנצל את הזכות לחופשת לידה או לחילופין להשעות זכות זו עד מועד שחרורו מאשפוז של הילד. מצב זה מביא לכך שנשים רבות בוחרות להשעות זכות זו וכתוצאה מכך מתרוצצות בין הבית, העבודה לבית החולים.

מטרתו של תיקון זה הינה להבטיח את יכולתה של האם העובדת לשהות במחיצת ילדה שלגביו נקבע כי יש צורך באשפוזו בפגיה, ללא חשש כי זכויותיה לחופשת לידה מלאה מיום שחרורו של הילד מאשפוז יפגעו.

הערת צוות האתר : בין חברי כנסת רבים החתומים על החוק - כמעט כל סיעת "ישראל ביתנו".

הצעת חוק פרסום מקבלי היתרים להזרמה לים Law proposal 3707

החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988, והחוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983, מקימים מכוחם וועדות למתן היתרים לגופים שונים לצורך הזרמת והטלת פסולת ושפכים למימי החופים של מדינת ישראל, למימיה הפנים ארציים וכל שטח ים אחר של מדינת ישראל.

פסולת ושפכים אלו מחילים, בדרך כלל, חומרים אשר עלולים לפגוע בסביבה ולעיתים אף להוות סיכון לבריאות הציבור.

בפועל, בגלל מגוון סיבות, ניתנים ההיתרים למשך פרקי זמן ארוכים, אשר במהלכם מוזרמות לים כמויות גדולות של פסולת ושפכים. הפיקוח על ההזרמה על פי ההיתר, נעשה, בדרך כלל, על סמך דיווחי הגורמים המזרימים בלבד. מצב זה דורש תיקון והתייחסות מידית, ולו בהיבט של הבאת המידע בפני הציבור הרחב, העושה שימוש בים, ובדרך זו לחשוף את ההיתרים לביקורת ציבורית.

הציבור הרחב, אשר אין ספק וחולק כי הים והחופים הם קניינו, אינו זוכה, כמעט, לקבל מידע נגיש ופשוט לגבי הזרמות הפסולת וההטלות, לא על מיקומם, לא על משך ההזרמה, לא על מיהות הגוף המזרים ואופיו ובפרט שלא על כמויות החומרים המוזרמים לים, סוגיו והריכוזים בהם הוא מוזרם.

גם באותם הפעמים בהם ניתן היתר חד פעמי להזרמה מאסיבית של שפכים אל הים, נמנע הגוף המזהם מליידע את הציבור בצורה בולטת ופשוטה, על כמות ומשך הזיהום אותו הוא מבצע, על כמות וסוג החומרים המוזרמים לים ועל ריכוזם, ולא כל שכן על הסיכון הכרוך בכך (ראה מקרה הזרמת שפכי איגוד ערים דן לביוב אל הים ביום 29.2.2004, שם פורסמו מודעות קטנות ביותר).

מצב זה אינו סביר והוא פסול מן היסוד באשר אינו מביא לידיעת הציבור מידע הנוגע לפעילות, המשליכה באופן ישיר על איכות חייו ואף על בריאותו. חוק זה בא להטיל חובת פרסום על הגופים המקבלים את ההיתרים מאת הוועדות, בעת קבלת ההיתר ומדי רבעון שנתי. בנוסף לכך, מטיל חוק זה חובת פרסום באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה גם על הוועדות עצמן, בכל הנוגע לגופים אשר להם נתנו הוועדות היתרים.

החוק מטיל סנקציה על מקבלי ההיתר אשר לא יעמדו בחובת הפרסום, וחובת הדיווח על ההזרמה.

עיגון חובת הפרסום ופרסום רשימת המזהים כמידע נגיש וקבוע לציבור הרחב מיישמים את עיקרון השקיפות והבקרה הציבורית. פרסום כאמור יהווה שילוב נכון, שקול, ראוי ומאוזן, של זכותו של הציבור לקבלת מידע, מחד, והמשך פעילות הגופים המסחריים בהתאם להיתרים שקיבלו, מאידך. יתרה מכך, בהפעלת חובת הפרסום ופרסום רשימת המזהמים יהיה משום הפעלת לחץ ציבורי לגיטימי על המזהמים על ידי גופים ציבוריים או אנשים פרטיים, אשר יפעלו להפסקת ולצמצום ההזרמה.

החוק המוצע כרוך בהוצאה תקציבית מזערית של פרסום שמות מקבלי ההיתרים, מיקומם ואופי פעילותם, מדי רבעון שנתי.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני וגאלב מג'אדלה (פ/1810/17).

הצעת חוק המים (תיקון – חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבנים המשמשים גופי ציבור) Law proposal 3689

משק המים בישראל סובל מגרעון חמור של מים שפירים שהולך ומחריף. גרעון זה נובע בעיקרו מהידלדלות מקורות המים ומביקוש גובר למים. מקורות מים רבים בישראל הפכו עם השנים ללא ראויים לשתייה, בעיקר עקב זיהום שלהם ושאיבת יתר עד לכדי המלחת מי התהום. במקביל, הביקוש למים מצוי בעלייה מתמדת כתוצאה מגידול האוכלוסין והעלייה ברמת החיים.

על מנת לצמצם גרעון זה, יש צורך בפעולה נרחבת ומיידית הכוללת שילוב בין צעדים להגדלת היצע המים הזמין, למשל על ידי התפלת מי ים או ייבוא מים מתוקים, וכן צעדים להקטנת הביקוש למים על ידי פעולות חיסכון והתייעלות במשק. בעוד שהתוכנית הרב שנתית להתפלת מי ים, שיצאה כבר לדרך, היא פתרון מוגבל, הדורש משאבים רבים, ושיישומו יארך מספר שנים, הרי שחיסכון מהווה פתרון ישים בטווח הזמן המיידי ועלותו נמוכה בהרבה.

ממחקרים שונים שנעשו בישראל עולה כי קיים פוטנציאל רב לחסכון במים במגזר העירוני והפרטי האחראי לכ-40% מכלל הצריכה הלאומית. פעילויות לעידוד חסכון בצריכה שנעשו בעבר במגזרים אלו הראו כי ניתן להגיע לחסכון של 10% עד 20% מכמות המים הנצרכת מבלי לפגוע באופן משמעותי ברווחת המשתמשים.

הדרך הפשוטה והזולה ביותר למימוש חלקי של פוטנציאל לחיסכון זה היא על ידי התקנת ווסתי הספיקה (להלן – חסכמים), המיועדים להגבלת כמות המים העוברת בברז בעת פתיחתו. פוטנציאל החיסכון של החסכמים נאמד בשיעורים של בין 11% ל-15%, מתוך כלל הצריכה הביתית.

בהתאם להחלטת ממשלה מספר 510 מיום י' באב התשס"א (30 ביולי 2001), מוצע לחייב התקנת חסכמים בכל המבנים המשמשים גופים ציבוריים. קיימת חשיבות לכך שיותקנו חסכמים במבנים המשמשים גופים ציבוריים לא רק בהיבט המהותי, אלא גם בהיבט הציבורי שכן יש בפעילות כזו משום הצהרת כוונות ומתן דוגמא כיצד נכון וראוי לפעול בזמן שמשק המים שרוי במשבר בתקווה שהשימוש בחסכמים יחלחל גם למגזר הפרטי בצריכה הביתית.

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - דיווח על קבלת כספים), Law proposal 3687

מטרת הצעת החוק הינה להבהיר את העמימות הקיימת בחוק לשכת עורכי הדין בכל הנוגע להעברת כספים בין הלקוח לבין עורך דינו.

עורך דין שמטפל בתביעה אזרחית אשר בגינה הלקוח מקבל תקבול כספי, פיצוי או אחר, מקבל את שכר טרחתו ישירות מתקבול זה והוא זה שמעביר את היתרה ללקוח.

במצב דברים זה אין הלקוח רואה בוודאות את סכום התקבול מאת החייב ועל בסיס אמון בעו"ד מקבל את הסכום שמועבר לו.

ברוב המקרים נוצרת מערכת יחסים ידידותית בין עורך הדין והלקוח, דבר שמביך את הלקוח מלבקש לראות את סכום התקבול (הפיצוי) המקורי.

בהצעת החוק מוצע כי על כל העברת כספים לעורך הדין של כספים המגיעים ללקוח, יחויב עורך הדין לצרף את המסמך המעיד על סכום ההעברה המקורית.

הצעת חוק החשמל (תיקון - הגנה מפני התחשמלות עופות) Law proposal 3663

מדינת ישראל הינה צומת בינלאומי לנדידת בעלי כנף. בשני העשורים האחרונים קיימת תופעת התחשמלות חמורה בארץ ובעולם של בעלי כנף בקווי מתח. במקרים רבים מדובר גם במינים נדירים ביותר של בעלי כנף ועל-כן יש עלינו חובה מוסרית לטבע ולבעלי הכנף לשמר ולשמור על המשכיותם.

בנוסף, התחשמלות העופות גורמת לנזק כספי רב לחברת החשמל ולמשק הלאומי בישראל, שכן התחשמלותם גורמת לשיבוש החשמל בישובים, במחנות צבא ובמפעלים.

לפיכך, מוצע לקבוע כי במתקני חשמל באזורי נוכחות מוגברת של עופות, יותקן מיגון מפני התחשמלות ציפורים.

התקנת המיגון אינה ניתנת לביצוע בכל מתקני החשמל הקיימים בישראל וזאת בשל עלותם הגבוהה. לאחר בדיקה, שנעשתה בשיתוף החברה להגנת הטבע, נקבעו אזורים מוגדרים בהם מתרכזת פעילות העופות בצורה אינטנסיבית ונקבע כי המיגון יעשה באזורים אלו. לשר מוענקת סמכות לשנות את רשימת האזורים באישור ועדת הכלכלה ובהתייעצות עם חברת החשמל ועם רשות הטבע והגנים.

אסתרינה טרטמן מתראיינת ברשת מורשת ערב סוכות 2008 בנושאי יהדות וארץ ישראל Interview on Moreshet radio

אסתרינה טרטמן מתראיינת ברשת מורשת ערב סוכות 2008 בנושאי הזהות היהודית והזיקה לארץ ישראל , בקטע הראשון - בנושא חוק חינוך יהודי משולב ובקטע השני גם מתייחסת לנושא האירועים האלימים בעכו והפתרון של ישראל ביתנו לבעיות הדו-קיום במדינת ישראל.