הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – ענישה והגבלה) Law proposal 3882

סעיפי הענישה וההגבלה הנזכרים לעיל נועדו בעת חקיקתם להשגת שתי מטרות. האחת, למנוע הפרעה מצד התושבים ביישום תוכנית ההתנתקות. השנייה, למנוע כל כניסה של ישראלים לאחר הפינוי, על מנת לשמור על ביטחונם האישי.

כיום סעיפים אלו אינם רלוונטיים. תוכנית ההתנתקות יושמה במלואה וסוגיית שיבוש יישומה אינה קיימת עוד. כמו כן, צפון השומרון, בניגוד למתרחש ברצועת עזה, נשאר בשליטת הצבא, וממילא לא קיים חשש לביטחונם של ישראלים הנכנסים לאזור.

לאור ההתפתחויות הפוליטיות שחלו מאז יישום תוכנית ההתנתקות, והשינוי שחל בתודעה הציבורית כי נעשתה טעות היסטורית חמורה, ראוי כי בית המחוקקים יאשר הצעת חוק זו כצעד ראשון מתקן, ויביא ליישובם מחדש של יהודים בצפון השומרון.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2632/17), וחבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת (פ/3233/17).

הערת צוות האתר: הצעת חוק זו הוגשה ע"י 40 ח"כים

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - רכישה על ידי זרים) Law proposal 3811

מלאי המקרקעין בישראל הינו מצומצם, דבר הגורם להתייקרות רבה במחירי הדירות בישראל.

לאחרונה מתפתחת תופעה אשר לפיה תושבים זרים רוכשים דירות להשקעה בישראל וחלקם הגדול אינו מוכן להשכירן, כאשר כל המטרה הינה העלאת מחירי הנכסים ועשיית רווחים.

התופעה האמורה גורמת לכך כי צעירים רבים בתחילת דרכם ומשפחות ברוכות ילדים המבקשות לשפר את תנאי מגוריהם אינן יכולות לעמוד במחירים הנדרשים.

התופעה האמורה לעיל אף גורמת נזקים לרשויות מקומיות אשר חלקים רבים בתחומן עומדים ריקים מאדם ולא מאפשרת התפתחות אורבאנית.

הצעת החוק באה למנוע השתלטות זרים על נכסי דלא ניידי לצרכי השקעה בלבד, אך מאפשרת לשר המשפטים מתן רשות לרכישת דירה למגורים במקרים סבירים.

הערת צוות האתר: על הצעת החוק חתומים כמעט כל הח"כים של סיעת "ישראל ביתנו"

אסתרינה טרטמן מתראיינת לאחר אירועים בעכו Inverview on Acre riots

אסתרינה טרטמן מתראיינת בתכניתה של ג'ודי שלום-ניר-מוזס ברשת ב' בעקבות המהומות בעיר עכו ביום הכיפורים תשס"ט


קטע וידיאו נמצא בדף
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/180437

התיחסות נוספת לנושא מתוך ראיון ב"רשת מורשת" נמצא ברשומה
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/10/2008-interview-on-moreshet-radio.html
( הקטע השני )

אסתרינה טרטמן מתראיינת ברשת מורשת ערב סוכות 2008 בנושאי יהדות וארץ ישראל Interview on Moreshet radio

אסתרינה טרטמן מתראיינת ברשת מורשת ערב סוכות 2008 בנושאי הזהות היהודית והזיקה לארץ ישראל , בקטע הראשון - בנושא חוק חינוך יהודי משולב ובקטע השני גם מתייחסת לנושא האירועים האלימים בעכו והפתרון של ישראל ביתנו לבעיות הדו-קיום במדינת ישראל.

ביקור במוזיאון גוש קטיף Visiting the Gush Katif museum

ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) ביקרה הערב במוזיאון גוש קטיף בירושלים. במהלך הביקור המיוחד טרטמן התייחסה למצבם החמור של מגורשי גוש קטיף, ואמרה שהמוזיאון הוא אנדרטה שעם ישראל לא ישכח את הפשע החמור וכי היא מקווה שהמוזיאון יביא להפקת לקחים. טרטמן קראה במהלך הסיור להביא כמה שיותר מבקרים למוזיאון, ובפרט אנשים שתמכו בעבר בתוכנית, כדי שיראו את מה שהתרחש בעקבות אותה תוכנית. בספר המבקרים כתבה טרטמן
"הפה אילם והיד רועדת. להפיק לקחים, לשמור על הרוח והתקווה" . לחצו על התמונה להגדלה .

חוק החינוך היהודי המשולב עבר בקריאה שלישית About the integrated education law

‏י"ב תמוז,
תשס"ח

עבר במליאת הכנסת:

מהפכה חינוכית בישראל: חינוך ממלכתי חילוני- דתי

עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של ח"כ אסתרינה טרטמן לכינון זרם חינוך ממלכתי משותף לדתיים וחילוניים

ח"כ אסתרינה טרטמן: "מדובר במהפכה בחינוך בישראל. הפרדת החינוך הממלכתי והממלכתי דתי יצרה קיטוב עמוק במדינה. אני בטוחה כי תוך מספר שנים יהיה החינוך היהודי המשלב הכיוון הדומיננטי של החינוך בישראל. עלינו להפחית את הניכור בציבור הישראלי ואין כמו לימודים משותפים כדי לעשות כן"

ברוב מוחץ עברה במליאת הכנסת חוק חינוך יהודי משלב,המורה על הקמתו של חינוך ממלכתי חילוני דתי בו המשלב את החינוך הממלכתי עם חינוך המועשר בלימודי יהדות. הצעת החוק קובעת כי למוסדות החינוך המשולב תהיינה אותן מטרות העומדות בבסיסי החינוך הממלכתי בתוספת ההכרה בחשיבות החינוך לסובלנות והחיים המשותפים בין דתיים, חילוניים, ומסורתיים תוך מתן דגש לערכים יהודיים.על פי הצעת החוק ישתלבו מוסדות החינוך המשולב במערכת החינוך הממלכתית על ידי הקמת אגף לחינוך משולב ומועצה לחינוך משולב כפי שהדבר נעשה לגבי בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. עוד קובעת הצעת החוק כי כל בית ספר בישראל יוכל להחליט האם להצטרף לזרם חינוכי זה.הצעת החוק, שזכתה לתמיכת הממשלה, תתוקצב ב- 3 מיליון ₪ בשנה הראשונה, 6 מיליון ₪ בשנה השנייה ועד 25 מיליון ₪ בשנה השלישית, אשר יועברו ע"י האוצר כתוספת לתקציב החינוך.תלמידי החינוך היהודי המשלב ייהנו מתנאים ייחודיים אשר יאפשרו להם לממש את ייחודו של בית הספר:

• בחמש השנים הראשונות למעבר יקבל כל בית ספר שיצטרף לחינוך היהודי המשלב סיוע אשר ייועד להשתלמויות מורים, הכנת המורים והתלמידים לייעודו החדש של ביה"ס.


• יוכרו לביה"ס שעות לימוד נוספות ויותר לו להמיר שעות לימוד לטובת לימודי היהדות.


• כל ביה"ס יזכה לרכז יהדות אשר תפקידו יהיה לעזור למערכת להטמיע את הזהות היהודית והערכים המשותפים בתוך חיי בית הספר וקהילתו.


• תוקם מועצה עליונה לחינוך היהודי המשלב, בדומה למועצת החמ"ד, אשר תהיה אחראית על תכני בית הספר, תוכניות הלימודים ואורח חיי ביה"ס.
  


• ההצטרפות לחינוך היהודי המשלב תתבצע באופן וולונטרי והדרגתי, על פי בקשת קהילות בית הספר. החוק קובע כי בשנה הקרובה יצטרפו 8 בתי ספר ומספר הולך וגדל מידי שנה.


• כבר היום פועלים במסגרת דומה מספר בתי ספר מרשתות מיתרים, תל"י וקשת ובתי הספר של תקוע, כפר אדומים ומזכרת בתיה.

"חוק חשוב שהשלכתו נוגעת לכולנו ברמת הפרט, העם והמדינה. בעזרתו אני בטוחה שנשיב ולו במעט את החיבור בין העם היהודי לתרבותו, לערכיו ולנכסי צאן הברזל שלו" סיכמה יוזמת החוק ח"כ אסתרינה טרטמן.

===========================

זרם חינוך חדש - "החינוך היהודי המשולב"

אתר צופר
מאת:ישראל ארצי

15 ביולי ,2008


אושרה ביום שלישי, לפני שבוע, הצעת חוק לפיה יוקם זרם חינוך ממלכתי חדש בישראל המשותף ל"דתיים" ולחילוניים, בנוסף לשני הזרמים הקיימים – הזרם הממלכתי והממלכתי דתי.

במסגרת הזרם החדש, יתוגברו הלימודים בבתי הספר הממלכתיים בלימודי יהדות.

יוזמי החוק ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה) וח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) הסבירו כי הדבר נעשה בתשובה לפילוג בין חילונים לדתיים במדינה. הצעת החוק, עברה ברוב של 15 תומכים מול מתנגד אחד – ח"כ ניסים זאבי מש"ס. לאחר האישור הביע ח"כ מלכיאור שביעות רצון: "מדובר במהפכה רבתי בחינוך בישראל". גם ח"כ טרטמן מרוצה: "זהו חוק חשוב שהשלכתו נוגעת לכולנו ברמת הפרט, העם והמדינה".

הצעת החוק קובעת כי למוסדות החינוך המשולב תהיינה אותן מטרות העומדות בבסיסי החינוך הממלכתי בתוספת ההכרה בחשיבות החינוך לסובלנות והחיים המשותפים בין דתיים, חילוניים, ומסורתיים תוך מתן דגש לערכים יהודיים. על פי נוסח החוק שאושר, מוסדות החינוך של הזרם החדש ישתלבו במערכת החינוך הממלכתית על ידי הקמת אגף לחינוך משולב ומועצה לחינוך משולב כפי שהדבר נעשה לגבי בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. עוד קובעת הצעת החוק כי כל בית ספר בישראל יוכל להחליט האם להצטרף לזרם חינוכי זה. הצעת החוק, שזכתה לתמיכת הממשלה, תתוקצב בשלושה מיליון שקלים בשנה הראשונה, שישה מיליון שקלים בשנה השנייה ועד 25 מיליון שקלים בשנה השלישית. הכסף יועבר על ידי האוצר כתוספת לתקציב החינוך.


בחמש השנים הראשונות יקבל כל בית ספר שיצטרף ל"חינוך היהודי המשולב" סיוע אשר ישמש להשתלמויות מורים, הכנת המורים והתלמידים לייעודו החדש של בת הספר. בנוסף יקבל בית הספר שעות לימוד נוספות, בהן יוכל להשתמש לתגבור לימודי היהדות. בכל בית ספר ימונה רכז יהדות אשר תפקידו יהיה לעזור למערכת להטמיע את הזהות היהודית והערכים המשותפים בתוך חיי בית הספר וקהילתו. במקביל, תוקם מועצה עליונה ל"חינוך היהודי המשלב", בדומה למועצת החמ"ד, שתהיה אחראית על תכני בית הספר, תוכניות הלימודים ואורח חיי בית הספר.
ההצטרפות ל"חינוך היהודי המשולב" תתבצע באופן וולונטרי והדרגתי, על פי בקשת קהילות בית הספר.

החוק קובע כי בשנה הקרובה יצטרפו 8 בתי ספר ומספר הולך וגדל מדי שנה. כבר היום פועלים במסגרת דומה מספר בתי ספר מרשתות מיתרים, תל"י וקשת וכן בתי הספר של תקוע, כפר אדומים ומזכרת בתיה


מקור אתר צופר-אתר חדשות ישראלי-פורטל יהודי

בעקבות אישור חוק המונע ממבקר במדינת אויב להיבחר לכנסת Keep them out of Knesset

הערה: הכתבה בעברית מופיעה מתחת לכתבה באנגלית

Arab MKs who pose danger to Israel do not deserve to serve in parliament
Estherina Tartman

The basic duty of every state is to guarantee its security and protect its citizens, and the loyalty of citizens to their state constitutes an essential pillar in maintaining a mechanism that would safeguard our home. Therefore, no country in the world allows its citizens to travel to enemy states without a permit; moreover, no country allows those who act in a way that raises reasonable suspicion of undermining national security to be elected to parliament

Israel, a state that is still fighting for its existence and liberty and which has a unique and complex character because of hostility abroad and at home, must undertake acts that safeguard it against the dangers. At the same time, we must be considerate of the fact that a Muslim minority lives in our country, and for humanitarian reasons allow members of this minority to travel to states where their relatives reside. Indeed, Israel approves thousands such requests.

However, those who blatantly refrain from seeking a permit or those who were refused yet still traveled to an enemy state are acting in a provocative manner vis-à-vis the state, show contempt to it, and encourage rejection of the obligatory rules of conduct. Even if the motive is merely scoring some media points, and even if the intention is merely to display “leadership,” this harms Israel. Such person poses danger to the state, and certainly does not deserve to serve in parliament.

In the past, we already saw flawed statements and conduct by our elected officials. For example, Knesset Member Wasil Taha claimed in July 2007 that the abduction of Gilad Shalit is not a terror act, and suggested that the Palestinians adopt the “military way” in their struggle against the State of Israel. He also said that “Israel is delusional if it thinks it can defeat Hizbullah…we should bring victory to our people under siege.”

In January 2007, MK Ahmad Tibi said: “I call on Fatah and Hamas – unite, unite, unite. National unity is the guarantee for the struggle against the occupation and the manner through which you will thwart the occupation’s schemes. Remember, the homeland has not yet been liberated.”

Silence empowers our enemies

Those were not declarations made by members of the Syrian or Iranian regime, but rather, by elected officials serving in the Israeli Knesset, while being present at conventions and rallies that among other things called for the elimination of Israel. Yet we remained silent, and our silence is our weakness. Our silence empowers our enemies. Therefore, the time has come to restore some sanity and stop this process.

An elected official who travels to an enemy state under the guise of political activity is in fact deceiving Israeli authorities. Such an official cannot decide on his own to serve as a state representative. Such trip,

meant to promote security interests or foreign relations, can only be made with the prime minister’s approval. These types of visits constitute a provocation against the state, and serve to encourage the armed struggle and terror acts against it.


We should not naively believe that those elected officials, who took part in rallies calling for Israel’s destruction and hugged with our greatest enemies, only traveled abroad in order to eat hummus or pick strawberries. The new legislation can our boost national strength and restore some of our dignity as a people.

Knesset Member Estherina Tartman (Yisrael Beiteinu) is one of the initiators of the new bill

Source : http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3562653,00.html

הצעת החוק של חה"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), מציעה את היגיון ההדדיות בכך שאדם שפוטר עצמו במפגיע ובהתרסה מחובתו האזרחית ו"מצפצף" על כללי הביטחון של המדינה ידע שהוא שולל מעצמו את היכולת להיבחר לכנסת ישראל

חובתה הבסיסית של כל מדינה בעולם היא לשמור על בטחון המדינה ולהגן על אזרחיה. חובת נאמנותם של אזרחי המדינה למדינתם היא נידבך חיוני לקיום מנגנון ההגנה על הבית ולפיכך, אין שום מדינה בעולם המאפשרת לאזרחיה לנסוע למדינת אויב ללא היתר ובניגוד להנחיות המפורשות.

אין מדינה בעולם ובכללם מדינות דמוקרטיות ונאורות, שעוברות לסדר היום על מעשה זה ועל אחת כמה וכמה לא מאפשרות למי שנוהג באופן המעורר ספק סביר של פגיעה בביטחון המדינה- להיבחר לפרלמנט שלה.

גם ישראל ואולי בייחוד ישראל- המדינה שעדיין נלחמת על קיומה וחירותה ובעלת אופי ייחודי ומורכב בגלל העוינות מבית ומחוץ- חייבת לבצע פעולות הגנה ושמירה על הבית הלאומי והיחיד שלנו.
יחד עם זאת חובתנו לשמור על צלם אנוש ולהתחשב בעובדה שקיים מיעוט מוסלמי בארצנו שאך טבעי הוא שחלק ממשפחתו ובני עמו מתגוררים במדינות המוגדרות בתקנות כמדינת אויב ומסיבות הומאניות יש לאפשר להם נסיעה למדינות אלו.

לפיכך מדינת ישראל מאשרת אלפי בקשות של אזרחיה לנסיעות אלו וזאת לאחר בדיקה של המבקשים מהיבטים ביטחוניים. יודו גם אלה הזועקים כשבעיניהם דמעות תנין או המתיפייפים למיניהם, שאם מטרת הביקור אכן תמימה, אזי לא צריכים להישמע קולות המתקוממים נגד. גם לא באשר לצורך במתן דיווח על מטרת הנסיעה ואישורה, מפני שגם דמוקרטיה מתקדמת, ליברלית ונאורה, צריכה מסגרות של הגנה עצמית.

מי שנמנע במפגיע מלבקש רשות או מי שמסרב ולמרות זאת נוסע למדינת אויב, נוהג בהתרסה נגד המדינה, מזלזל בה ומעודד מרידה בכללי ההתנהגות המחייבים. גם אם המניע הוא רק תקשורתי וגם אם הכוונה רק לשדר "מנהיגות", המטרה מזיקה למדינת ישראל ואדם כזה מסוכן למדינה וודאי שלא ראוי שיכהן בבית נבחריה.

הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב ושלי, מציעה את היגיון ההדדיות בכך שאדם שפוטר עצמו במפגיע ובהתרסה מחובתו האזרחית ו"מצפצף" על כללי הביטחון של המדינה ידע שהוא שולל מעצמו את היכולת להיבחר לכנסת ישראל.

הצעת חוק זו הינה עוד אחת מפעולות ההגנה על הבית- ועל כן היא סבירה, הגיונית ובעלת תשתית משפטית ראויה, ומתבקשת במציאות בה אנו חיים. לא בכדי קיימת האפשרות לדמוקרטיה מתגוננת, שלעיתים במסגרתה מתבצעת חדירה לתחום הפרט וזכויות היסוד, וזאת בתנאי שהדבר נחוץ, מבוקר בצורה מידתית ולמטרה מקודשת כמו שמירה על בטחון המדינה ואזרחיה.

כבר כיום לפי סעיף 7א לחוק-יסוד הכנסת נשללת הזכות לאדם או לרשימה להיבחר לכנסת אם במטרותיהם או במעשיהם,במפורש או במשתמע,אחד מאלה:
1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
2. הסתה לגזענות
3. תמיכה במאבק מזויין של מדינת אויב או ארגון טרור,נגד מדינת ישראל.

מאת ח"כ אסתרינה טרטמן - הטקסט פורסם באתר של מפלגת ישראל ביתנו

רמת הגולן היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל Golan Heights are inseparable from Israel

טרטמן נגד חלוץ: "איך אדם שלא הוכיח את עצמו במלחמת לבנון, שנבחר לתפקידו כדי לא להפריע לממשלת ההתנתקות מרשה לעצמו להביע דעה?".

יומן ערוץ 7

חברת הכנסת אסתרינה טרטמן תוקפת ביומן ערוץ 7 את הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ שאמר כי ניתן להסתדר ללא רמת הגולן כפי שהיה בעבר.

"אני תוהה איך אדם שלצערנו הרב לא הוכיח את עצמו במלחמת לבנון. אדם שידוע שנבחר לתפקידו כדי להיות רמטכ"ל ההתנתקות ולא יפריע לממשלה. איך אדם כזה מרשה לעצמו להביע דעה?", שואלת טרטמן.

בדבריה ממליצה טרטמן לחלוץ "שישב בשקט ויתקפל בפינה. שארץ ישראל לא תהיה בעיניו עוד מכה בכנף".

"רמת הגולן היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל גם מבחינת החוק וגם מבחינת ערכה האסטרטגי. בתקופה הזו הוכח שאין שחר לטענות שבעידן הזה אין משמעות לקרקע". טרטמן מדגישה כי מבחינתה כל מהלך מדיני שיוביל לויתורים על הגולן "הוא מעשה שטות ואין לאף אחד מנדט לסחור בארץ ישראל. נעשה הכול כדי לשמר את הארץ שלנו".

בהתייחסה לזירה הפוליטית שבה וקבעה טרטמן כי לנוכח הצהרותיה של ש"ס על חשיבות שלמות הארץ, ירושלים והגולן כעת הוא הזמן להוכיח את רצינות דבריה ולבלום בפועל את מהלכי ראש הממשלה. "שיחזרו למקורות שיחזרו למה שציבור המצביעים שלהם מאמין בו".

לדברי טרטמן "אנחנו רוצים בחירות למרות חשיבות היציבות השלטונית. זה חשוב כשיש שלטון. עם לחץ כזה שיש על ראש הממשלה, כל אדם, גם אם הוא מפלדה, לא יכול לנהל ולשלוט. היום אין לנו מנהיג שאוחז במושכות ולכן חייבים בחירות ומהר. למגר את ציר הרשע ולא לבוא בדברים בצורה שנראית ככניעה. אין סיבה לנהוג בצפון כפי שנהגנו בדרום, אלא אם כן הסיבות הן זהות – בעיות אישיות..."

פרסום ראשון: 25/05/08, 13:27
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/175457

פעילות ח"כ טרטמן בועדת הפנים והגנת הסביבה חורף 2007 - 2008 Internal committee winter

פעילותה של ח"כ טרטמן בועדת הפנים והגנת הסביבה, מושב חורף תשס"ח 2007 - 2008

הערת צוות האתר: דיונים המתייחסים לנושאי הגנת הסביבה – מופעיעים בצבע ירוק. דיונים בנושאים של ביטחון , יהדות וארץ ישראל – בצבע כחול כהה.

על פעילותה של ח"כ טרטמן במושב קיץ תשס"ז 2007 ניתן ללמוד ברשומה:
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/10/internal-affairs-and-environment_15.html

******************

י"ב חשוון, תשס"ח (‎24/10/2007) בשעה ‎10:15 בעניין תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ז-‎2007
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-10-24.html

******************


ט' בטבת התשס"ח (‎18 בדצמבר ‎2007), בעניין הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-18-03.html

******************

י"ד בטבת התשס"ח (‎‏23 בדצמבר, ‎2007), שעה ‎10:00 בעניין הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-23.html

מתוך דיון על רשויות מקומיות שחדלו להתקיים : אין כאן פתרון מושלם. מצד אחד, אם חושפים את כל החשבונות של הרשות איזו סיבה תהיה לרשות להסכים לקבל את זה על עצמה? מצד שני, אני לא רוצה לזלזל חלילה בראשי הרשויות, שלא ישתמע כך מדברי, אבל יבוא ראש רשות ויגיד: לא נורא, לא השקעתי כל-כך ברשות ההיא כי יש לי אינטרס קודם כול להשקיע ברשות שלי, וגם אם יעקלו ממני זה מאותם כספים שמיועדים לרשות ההיא. גם את זה צריך למנוע, למרות שאני סבורה שראש רשות הוא אדם אחראי ולא יגיע למצב כזה, אבל צריך להיזהר מבחינה משפטית.

יש כאן דבר אבסורדי. בסך הכול פתחנו שביל עוקף כדי לספק שירותים לתושבי הרשות, כדי להזרים את הכספים בצינור נקי שלא ייפגע בגלל עיקולים. האם את אותם כספים נפתח עכשיו שוב למנגנון של עיקולים? היכן ההיגיון? יש כאן סוגייה מורכבת. צריך למצוא דרך חכמה, שתחזיק קצת יותר את ראש הרשות שבא לסייע ותחייב אותו, אולי ברעיון יצירתי, אולי לעשות שילוב של חלק מכספי העיקול האלה אבל גם לחשוף חלק מכספי הרשות עצמה. אינני יודעת, אינני משפטנית, אבל קצת מזה וקצת מזה.

******************

י"ז בטבת התשס"ח (‎26 בדצמבר ‎2007), בעניין הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' ‎9) (סמכות לביטול אזרחות), התשס"ח-‎2007

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-26-01.html

ברצוננו להביא כאן קטע מן הדיון ולהבליט נקודות מרכזיות :

אסתרינה טרטמן:
אדוני היושב ראש, שמעתי פה בין הדוברים שיש רצון לבצע הבחנה בין סעיף ‎11(א) של פרטים כוזבים, שלגביו יש קונצנזוס סביב השולחן הזה, לבין הנושא של שלילת אזרחות בגין הפרת אמונים. פה התרשמתי שיש דעות אחרות. מכיוון שכך לגבי סעיף ‎11(א), לא אשחית את זמן הוועדה - -

מוחמד ברכה:
ראש המפלגה שלך מסכים - -

אסתרינה טרטמן:
ראש המפלגה שלי הוא איש ישר והגון, וכל דבר שיתווסף על בסיס כוזב הוא אינו ראוי. אבל מכיוון שהוא לא כאן, הוא יוכל לענות לך ישירות ואני מבקשת לא להפריע לי.

מוחמד ברכה:
חברים שלו.

אסתרינה טרטמן:
חבר הכנסת ברכה יכול להשמיע את שאלתו בהמשך ואשמח להשיב לו, אבל לא בזמן שאני עונה. תודה. הנושא של אזרחות, יש לי תחושה שאנחנו חוטאים לעצמנו. אנחנו מתמקדים בניסוח, שזה חשוב, כי לפעמים טעות קטנה שופטת לשבט או לחסד, אבל אנחנו מתעלמים מהמהות. בעצם ההתעלמות מהמהות אנחנו יורים לעצמנו ברגל. מה זה אזרחות? אזרחות אין פירושה משהו אנושי, סוציאלי, הומאני, כי הרי כל תושב במדינת ישראל זכאי לאותן זכויות - -

היו"ר אופיר פינס-פז:
כמו תושב קבע.

אסתרינה טרטמן:
נכון. - - הוא זכאי לאותן זכויות הומניטאריות. זאת אומרת, מה שעושה את ההבדל בין אזרח לבין תושב קבע זו הזכות שלו לבחור ולהיבחר, בסופו של דבר. מה זה אומר הזכות לבחור ולהיבחר? זה להיות שייך, להיות מזוהה, להיות רוכש אמונים למערכת שאני מזוהה אתה ולה אני בוחר ולה אני משויך. וכשאנחנו מדברים פה על אזרחות בהבחנה כזאת או אחרת, לצערי אנחנו חוטאים לעיקר. אנחנו מתעלמים מהמהות של מה זה להיות אזרח. נכון, ואני שמחה ומברכת על הדיון הזה, מכיוון שאני רואה איזו התעוררות זה גורם משום שלהיות אזרח זה פרס וזה חשוב. אבל החשיבות הזאת מחייבת. היא מחייבת בין הייתר - -

היו"ר אופיר פינס-פז:
זה לא פרס, זאת זכות. היא צריכה לעמוד בתנאים אלמנטאריים.

אסתרינה טרטמן:
עובדה שהזכות הזאת גורמת לאנשים לרמות כדי להיות זכאים ליהנות ממנה. בוודאי שזה דבר חשוב. הזכות למה? זכות לבחור ולהיבחר? למה אנחנו רוצים להיות מזוהים ומשויכים? זה מחייב אותנו להיות נאמנים ואמונים על אותה מערכת ולכן, מי שמפר את אותו אמון, זה איפכא מסתברא, זה דבר והיפוכו. הוא לא יכול להפר אמון, שזה מהות האזרחות ומצד, שני להגיד שהוא רוצה להיות אזרח. אם אתה אזרח, זה מחייב אותך באמונים כמו שכך קיים בעולם כולו, אגב. לא מוכרת לי אף מדינה בעולם שתיתן אזרחות ותכיר בזכותו של אדם לאזרחות כשהוא מפר את האמונים לאותה מדינה. לפיכך, אני סוברת שאנחנו צריכים לשים דגש על המהות. לענין התהליך המשפטי של חיסיון, גם הייתי מעדיפה לשקיפות ומי שמכיר אותי בכנסת, גם יש לי סדרת הצעות חוק שמובילות בדרך כזאת או אחרת לשקיפויות בתחומים רבים ושונים. אבל אי אפשר להתעלם, ואני אומרת את זה בצער, מהמצב העובדתי במדינות בכלל בעולם כולו, ובמדינה שלנו בפרט, יש מצבים שמסיבות ביטחוניות אי אפשר לתת גילוי וחשיפה, למרות שהדבר ברעיון, באידיאולוגיה הוא מבורך. לכן אני ורצה לברך את חבר הכנסת גלעד ארדן על הצעת החוק. אני מקווה שהשכל הישר יפעל פה ולא רק מניעים אמוציונאליים כאלה ואחרים, ואנחנו באמת נעשה ולו מעט למען המדינה הקטנה, החשופה והלא מוגנת שלנו. תודה רבה.

הערת צוות האתר : הנושא נידון פעמים רבות גם בועדת הכנסת, ניתן לעיין ברשומה נפרדת.

********************

כ"ב בטבת התשס"ח (‎‏31 בדצמבר, ‎2007), בעניין הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-‎2005

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-12-31-01.html

מתוך הדיון בסעיף ‎11 - מניעת זיהום אוויר על-ידי רשויות מקומיות :
אני מבקשת לומר לחברי ולנוכחים כאן בגילוי-לב, שהסעיף הזה משאיר לי תחושה מאוד לא נוחה של עשייה כדי לצאת ידי חובה. "רשות מקומית תפעל למניעת חריגה מערכי איכות אוויר ולצמצום זיהום האוויר" - זה בסדר גמור, זה חובתה של כל רשות וחובתו של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, מובן מאליו. אולם בהמשך מתחילים לצמצם ולא מגדירים מה בעצם הרשות המקומית תעשה: "הנובע מתחבורה". ומה עם דברים שנופלים בין הכיסאות? מה המשמעות של "הנובע מתחבורה"? שאם האקזוז של המכונית פולט עשן צריך לעצור את הרכב? מה על הרשות המקומית לעשות? להגיד שאין לה תקציב כדי לפקח על כך? אם כך, היא פטורה מן הכול. מה בעצם קובע הסעיף הזה? אני מבקשת שהוועדה לא תעשה מעשה שאין מאחוריו לצערי הרב כלום. אני יודעת, אדוני היושב-ראש, את עמדותיך האישיות בנושא, ואין לי ספק שדעתה של חברת הכנסת מרום-שלו כדעתנו בנושא הזה. אסור לנו לתת יד לגיבוב מילים שלא עומד מאחוריהן ולא כלום. אני מציעה לא לכתוב מאום, או לאזור כוח ולנסח חקיקה מדויקת, גם אם זה לא מוצא חן בעיני אי-אלו אנשים שנמצאים במקומות כאלה או אחרים. תודה.

*********************

כ"ג טבת, התשס"ח, (‎01/01/2008), בעניין תיקון של חוק הרשויות המקומיות בחירות וסעיפים ‎49-64 ו-‎73-79 (הסעיפים הדנים במועצת העיר).

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-01.html

הערת צוות האתר: ח"כ טרטמן בקיעה היטב בכל נושא השלטון המקומי והניהול המוניציפלי בשל מעורבות רבה בעבר.

******************

א' שבט התשס"ח (‎8 בינואר ‎2008), בעניין הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-08-01.html

מתוך הדיון : אני סוברת שבהחלט יש לשים אדם מתוך המערכת שיעשה את העבודה הזאת, שהוא יהיה חשוף לפניות ציבור לגבי אותם נושאים שמבקר כמבקר לא עוסק בהם. יש מקום לאבחנה. אני מכירה את זה באופן אישי כי אני בעצמי ישבתי כמבקר הפנים של איזשהו ארגון, ואני מכירה גם את נושא פניות הציבור. יש מקום לעשות אבחנה ביניהם. צריך שיהיה מישהו שהוא יהיה אמון על נושא פניות הציבור הזאת. יחד עם זאת, אני לא רואה מניעה שהוא יהיה חלק ממנגנון כללי של ביקורת בתוך המערכת.

******************

א' בשבט התשס"ח (‎8 בינואר ‎2008), בעניין הצעה לסדר היום (דיון מהיר): האם ראוי לחדש את הפעילות בנחל הקישון של חה"כ אורית נוקד

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-08-02.html

מתוך הדיון : ... אני גם עקבתי אחרי העשייה של רשות נחל הקישון והמשרד לאיכות הסביבה, תבורכו, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל רואים שנעשית עבודה. אין ספק שהנושא הזה הוא בהיבטים שונים כפי שציין עמיתי חבר הכנסת דב חנין, סוגית הדייג, סוגית הספורט, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שלפחות למודעות הציבורית הנושא הזה צץ ועלה בעיקר עם דגש בולט בסוגיה דווקא הצבאית. בישיבת ממשלה בפברואר ‎2002 הייתה החלטה לכונן ועדה בין משרדית של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הביטחון להתנהלות והם גם קבעו נדמה לי שיהיה דיווח שוטף לוועדת שרים לנושא הזה מה קורה.

******************

ח' בשבט התשס"ח (‎15 בינואר ‎2008), בעניין הצעת חוק הקמת איגוד ערים כנרת, התשס"ח-‎2007 סעיפים ‎35-63 מתוך חוק ההסדרים - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-15.html

מתוך הדיון: ...בוודאי, הרשות מקבלת כסף, אנחנו צריכים להגביל את זה כי בסופו של דבר לא נותרו הרבה חופים שהאזרח הממוצע ומטה יכול להגיע. אנחנו צריכים להחליט את הדבר הזה כי טובת האזרח עומדת לנגד עינינו.

******************

ח' בשבט התשס"ח (‎15 בינואר ‎2008), בעניין סדר היום: כוונת הממשלה להקים קזינו באילת

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-01-15-01.html

מתוך הדיון : עמדה של אדם שנמצא בתפקיד, זו זכותו המלאה של השר. הוא פעל פה בדיוק בהתאם לסמכויות שנתונות בידו, בהתאם לעמדתו. יש מי שחושב אחרת מהדברים שנאמרו כאן על השולחן, ואינני מביעה את דעתי האישית כרגע בכוונה. יש מי שחושב אחרת. כנגד אנשים שסוברים שלילת קזינו, יש כמות נכבדה של אנשים שסוברת אהדה לקזינו. שר התיירות בסמכותו להזיז את הנושא הזה, הוא הוביל מהלך לבדיקה ראשונית שהוא לגיטימי לחלוטין כולל בדיקה לגיטימית של בכלל פוטנציאל של איתור שטח באילת. זו השאלה שנשאלה נציגת מנהל מקרקעי ישראל. התהליך שנעשה על ידי השר הוא חוקי לגמרי, הוא לגיטימי, הוא מכוח סמכותו המלאה וחזקה על כולנו שלא ייעשה שום דבר מבלי לבדוק קודם את הנושא של שינוי החוק הקיים כי קיים חוק בסוגיה של נושא ההימורים, או דרך כזאת או אחרת של סמכויות של שר האוצר. ורק אחר כך התהליך יימשך.

******************

כ"ט בשבט התשס"ח (‎5 בפברואר ‎2008), בעניין הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון -), התשס"ח-‎2007.

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-05.html

מתוך הדיון: אני מסכימה עם דבריה של נציגת האוצר, קרן טרנר, שצריך לעקור מהשורש את הסרבול הביורוקרטי. אנחנו תומכים בפה מלא בכל תהליך של קיצור הליכים בפרויקטים לאומיים, כדי לקדם את הפרויקטים. יחד עם זאת, אנחנו חייבים לתת את הדעת ולהיות ערניים מאוד ולא לפגוע במקומות שלא צריך לפגוע כדי להשיג את המטרה. מהתרשמותי יש בהחלט מקום לתת ביטוי למהנדס הוועדה המקומית. לא צריך לקצר הליכים ביורוקרטיים בדרך של עקירתם של כאלה שיש להם מה לומר במהלך.

אני חושבת שיש מקום שהוועדה תעלה את הנושא הזה לדיון נפרד, ביחד עם הגורמים המקצועיים, כדי לבדוק איך אנחנו פועלים במלוא המרץ כדי לקדם מהלכים של פרויקטים לאומיים במטרה להוציאם מהכוח אל הפועל בפרק זמן סביר, אבל לא מכוח זה שמוחקים או סותמים פיות לאנשים שיש להם מה לומר.

******************

ו' באדר א' התשס"ח (‎12 בפברואר ‎2008), בעניין הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ז-‎2007 של חבר הכנסת אלכס מילר, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן (פ/‎2889) הכנה לקריאה ראשונה.

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-12.html

הערת צוות האתר : מדובר באחת מהצעות החוק החשובות ביותר של ח"כ אסתרינה טרטמן . להלן קטע מדיון :

היו"ר אופיר פינס-פז:
מה החיסכון הכספי?

אסתרינה טרטמן:
בין ‎60% ל- ‎80% באנרגיה שזה מאד משמעותי, לכל חיסון באנרגיה שי השלכה כספית באופן טבעי הכסף משחק פה גם מרכיב חשוב. אני יכולה לשתף אתכם בניסיון אישי שלי, החלפתי בבית , והבית שלי צורך הרבה תאורת חשמל, החלפתי את כל הנורות בבית ומהר מאד ראיתי הבדל בחשבון החשמל. הדבר הזה נכון בכלל לכל העולם ובוודאי למדינה שלנו ובוודאי לכל אזרח ובכל בית ובית. אבל נכון הוא לטעמי שמוסדות הציבור במדינת ישראל יהוו דוגמה אישית, כמסר לציבור ובוודאי כשמקורות המימון של כספי האנרגיה הם כספי ציבור. אז אנחנו גם מחויבים ברמה המוסרית לא רק לעשות את זה כדוגמה אישית אלא גם כדי לחסוך באותם כספים שהם כספי הציבור של מדינת ישראל. זה הרעיון של הצעת החוק.

******************

י"ב באדר התשס"ח ( ‎18 בפברואר ‎2008), בעניין ההצעה לסדר-היום (דיון מהיר): דירוג המפעלים המזהמים בארץ, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-18.html

******************

י"ג באדר א התשס"ח (‎19 בפברואר ‎2008), בעניין הצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' ‎15) התשס"ח-‎2007, הכנה לקריאה שנייה ושלישית

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-19.html

******************

כ"א באדר א' תשס"ח, ‎27 בפברואר ‎2008, בעניין דוח הוועדה לבדיקת האירועים בפקיעין

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-02-27.html

מתוך הדיון : תודה. אני רוצה לפתוח בברכה לכל האורחים שהגיעו לכאן ובמיוחד לעדה הדרוזית, ששלחה לכאן את נציגיה. אני מביע את דבריי באופן אישי, אבל אני בטוחה שמצטרפים לדבריי ולדעתי כל חברי סיעתי ובוודאי אזרחי המדינה. דווקא עם הדרוזים התגלעה מחלוקת, מריבה, אבל ראינו, אנחנו רואים ואני מאמינה שנמשיך לראות את העדה הדרוזית כאחים שלנו. אתם אחים לנשק, אחים לדם, אחים לחיים, אחים למלחמה על הארץ ואנחנו רואים בכם אזרחים נאמנים וחלק מאיתנו, מהקהילה היהודית והישראלית בארץ ישראל. אני מקווה ומאמינה שגם אתם תתנו יד להחזיר את המרקם היפה של השכנות הטובה שהיתה בעבר כדי שהיא תמשיך ותהיה גם בעתיד. אני רוצה להאמין שהאירועים שהתגלו בפקיעין הם תפוחים חריגים ורקובים שיש בחברה, כמו שיש בכל מיני חברות. רעולי פנים לא נראים לי כדבר מקרי. אני לא רואה אדם תמים מן היישוב שיש לו מסיכה בשליפה, זה מצביע על משהו יותר עמוק. בוודאי שאני לא מכירה חברה רגועה ובריאה שיש לה רימוני רסס להשליך. זה לא דבר שנמצא בהישג יד אצל כל אדם ממוצע. לכן אני מאמינה שזה מיעוט חריג בתוך הקהילה הדרוזית וזה לא משקף את הדרך של הקהילה. לפחות מתוך ההיכרות שלי כפעילה ב'ישראל ביתנו' עם המגזר הדרוזי בארץ אני מכירה קהילה דרוזית יפה, מחבקת וטובה.

אדוני המפכ"ל, נתת כמה דוגמאות למה שהתרחש לפני האירוע. מה הרקע להתנהלות הזאת? האם זה בא על רקע סכסוכי שכנים? האם זה בא על רקע לאומני? האם זה בא על רקע פלילי? אשמח לקבל ממך את התשובה.

אני יודעת שבגלל הפרעות, ההתנהלות והחרדות עזבו משפחות את הבתים שלהן. האם גם יהודים וגם דרוזים נטשו את בתיהן והאם כל מי שנטש גם חזר או שיש משפחות שעדיין לא חזרו ומי הן?

אני אומרת בצער ששמעתי נטייה של חבריי חברי הכנסת לגישה של עליהום על המשטרה. אני חושבת שביקורת עצמית היא דבר מבורך ואני מכבדת ומעריכה את העשייה של משטרת ישראל ואת ההחלטה של המפכ"ל לעשות בדק בית כי זה דבר מתבקש, כמעט הכרחי, אבל אני כמעט לא שומעת אמירות מה היה המבוע, מה היתה הסיבה לכך שמשטרת ישראל נזקקה להגיע למקום? הרי לא נראה לי שיום בהיר אחד קמו מאה-מאתיים שוטרים, התארגנו ונכנסו ליישוב שכולנו שואפים לראות אותו כמודל וכדוגמה לשיתוף פעולה במרקם אוכלוסיה כמו שהיה לפני עשרות שנים רבות לקהילה דרוזית שמתגוררת במקום. מדוע באה המשטרה בכלל? מדוע הגיעו לכך שהיו צריכים שהמשטרה תיכנס לשם? איך הגיעו למצב הזה בכלל? מישהו גרם לכך שהמשטרה תגיע. אף אחד סביב השולחן הזה, למעט המפכ"ל, לא שאל: למה המשטרה נזקקה להיכנס? למה אנחנו מחפשים לעשות עליהום איך פגעו או נזפו או העירו לשוטר כזה או אחר? מתעלמים מחטיפה ומנסים להציג את זה כטעות בדרך. אני לא יודעת, לא הייתי שם ואני ניזונה מתקשורת, ממה שנאמר לי ומחומרים שנותנים לי כמו רוב האנשים שיושבים פה.

חברים, אני קוראת לכל יושבי החדר הזה בלי יוצא מן הכלל לעשות איזון בין הנסיבה לבין התוצאה. אני אשמח לקבל את התשובות לשאלות שלי. תודה רבה.

******************

כ"ח באדר א' תשס"ח (‎5 במרס ‎2008), בעניין הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ז-‎2007, של חברי-הכנסת אלכס מילר ואסתרינה טרטמן (פ/‎2889) - הכנה לקריאה ראשונה.

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-05.html

מתוך הדיון : הלוואי שהמדינה באופן שיטתי הייתה מתנהלת בראייה לטווח ארוך. אני מברכת על כך, אבל אי-אפשר לוותר על הטווח קצר. לכן אם נחכה לשנת ‎2020, לצערי הרב מניסיון מוכח בממשלה, ועדת מנכ"לים כבר ב-‎1996 מותנה לנושא תשתיות לאומיות וכולנו יודעים לאן היא הובילה. בשנת ‎1974 ישבו בוועדות משמלה ודנו בסוגיית ים המלח. עד היום, למרות כל הוועדות, לצערי הרב, עם כל הראייה לטווח ארוך, לא קרה דבר עד עכשיו שהשדולה קמה ונתנה דחיפה לסוגיה. אני מאוד חרדה מהשיטה הזאת של הדחקת דברים לעתיד, והכי חשוב שאני מברכת אם יש תוכנית שתהיינה בעזרת אללה ברות קיימא ל-‎2020, אבל החוק הזה רק תומך בתוכנית, לא סותר. לכן אנחנו יכולים להמשיך עם החקיקה.

לעניין החוק, אני מתכוונת להיכנס לנושא ההגדרות של מבנה ציבור חדש. יש מבנה שהיתר לבנייתו ניתן. יש לי אישית איזה חסר מבחינת הסדר של איך הולך התהליך למתן היתר. אני יודעת שיש היתר, ואחר כך מגישים את התוכניות.

******************

י"א באדר ב התשס"ח (‎‏18 במרץ, ‎2008), בעניין משבר המים בישראל

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-18-01.html

******************

כ"ד אדר ב' התשס"ח (‎31 במרץ ‎2008), בעניין הצעת חוק העיריות, התשס"ז-‎2007

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2008-03-31-01.html

מתוך הדיון : אני מברכת על יוזמה של הסדרי פשרה ברמה כזו או אחרת. המשמעות להעלות את אחוז החסימה, ויודעים פה כל הסובבים סביב השולחן זה - יקטין את מספר הרשימות ויעלה את מספר החברים בכל רשימה ורשימה אבל בשינוי אחד מההצעה המוצעת: מספר החברים שיישבו סביב שולחן המועצה יישאר אותו מספר חברים. אין ספק שביטוי לאזרחים ולתושבים ברשות מקומית באזור מוניציפלי זה דבר שהוא מאוד חשוב. אין ספק שמתן יציבות שלטונית זה דבר מאוד חשוב.

הציגו כבר קודמי ואין טעם שאחזור על דבריהם שהיציבות הזאת נמנעת בנסיבות הקיימות היום. נכון שהסיעות הפוליטיות הקטנות נפגעות מהדבר הזה, לכן דווקא אני שאינני חשודה מטעם וכמו שישראל ביתנו נהגה בעבר עניינית, גם בשולחן הזה אנחנו נוהגים עניינית. עדיין איננו סיעה מן הגדולות, מהמקום הראשון או השני בכנסת ישראל. יחד עם זאת הוכחנו בעבר, גם בנושא של בקשה של הרמת אחוז החסימה בתוך הכנסת, כך לגבי השלטון המקומי. ההצבעה שלנו והראיה שלנו היא עניינית לטובת האזרחים, לטובת התושבים ולטובת היציבות השלטונית כדי להביא טוב לאזרחים ולתושבים.

אני רוצה להסב את תשומת לב החברים לנקודה שלא נאמרה כאן קודם. הסעיף הבא שאנחנו אמורים לדון עליו הוא שינוי נוסף שלא היה בעבר וזה לשלם גמול לחברי מועצה. אני מברכת על היוזמה הזאת כי באמת הם משקיעים מזמנם וזה חשוב. ברגע שמספר החברים גדול - גם הגמול שהרשות המקומית תצטרך לממן, והסוגיה של הנושאים התקציביים והכספיים בחלק גדול מהרשויות המקומיות הוא נושא כאוב שנדון בוועדה לא אחת. זה אומר גם להגדיל את כמות החברים בתשלום. לכן לאור האמור, דווקא כסיעה שאיננה נחשבת לגדולות במדינת ישראל, עדיין, אני תומכת בהמלצת השר, אלא אם כן יגיעו להסכמה ולפשרה כי גם אני כמוך מעדיפה את הדרך של פשרה.

חזרה לתפריט ועדות:

ראיון ברשת ב על המצב בדרום וביקור הנשיא בוש 15.05.2008 Interview on Reshet Bet

ראיון ברשת ב' על המצב בדרום וביקור הנשיא בוש

הראיון שודר ברשת ב' של קול ישראל 15.05.2008 בשעה 07:30

ברכה ליום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל Greeting on 60-th anniversary of the State of Israel

חינוך ראוי לתלמידי בית חורון Education issues of Beit Horon's kids

הערת צוות האתר: הכתבה פורסמה בעיתון "הד הגבעה", גיליון 128 . קישור לפרוטוקול של הדיון בועדה :

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/chinuch/2008-03-10.html

הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה) Law proposal 831

דברי – הסבר

על פי המצב הנהוג כיום במשרד הפנים, רישום התאריך העברי בלידתו ובפטירתו של אדם נעשה בהתאם לתאריך הלועזי, ולא על פי דין תורה.

מצב זה גורם לאנשים רבים לשגות במועדי הלידה והפטירה של יקיריהם. כך קורה שמי שנפטר או נולד לאחר שקיעת החמה, נרשם כיום לפי התאריך הלועזי ולא על פי התאריך העברי המדויק שמתחלף עם צאת הכוכבים ולא בחצות הליל. עובדה זו משליכה על מאפיינים רבים באורך החיים הדתי של אזרחים שומרי מסורת, כגון: תאריך המילה, חגיגת ימי ההולדת, תאריך העלייה לתורה בבר המצווה ותאריך העלייה לקבר ביום האזכרה השנתית.

מוצע לתקן את החוק כך שמשרד הפנים יחויב להתאים את רישומיו גם לתאריך העברי המדויק.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/3951); הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/452/17).

הצעת חוק שימור הרי ירושלים Law proposal 1206

הערת צוות האתר: בין מנסחי החוק היה ד"ר יורי שטרן ז"ל וגם ח"כ ראלב מג'אדלה , ייבדל לחיים ארוכים - לימים שר בממשלת ישראל.

דברי-הסבר


מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח את שמירת דמותם ונופם של הרי ירושלים כנכס לאומי שיש לשומרו גם בעתיד. למרות היותם מן השטחים הפתוחים היפים והערכיים ביותר הקיימים בארץ, נראה כי מוסדות התכנון אינם מצליחים לעמוד בפני הלחץ הבלתי פוסק לאשר בהרי ירושלים תכניות בניה שעלולות לשנות באופן מהותי את אופיים הנוכחי ואף לחסלו למעשה. הפתרון לכך הוא לא איסור מוחלט על הפיתוח בהרי ירושלים, אלא הגבלתו לאורך זמן באמצעות קביעת גבול עליון לכך בחקיקה הראשית, אשר מוסדות התכנון יהיו כפופים לו, ובכך תובטח שמירת נוף ייחודי זה כיום ובעתיד.

העיר ירושלים מאוימת באופן תדיר על ידי תכניות הרחבה לבניה ממערב לה, על הרי ירושלים היקרים לכל הציבור בארץ, ואשר חשיבותם רבה עבור הדורות הבאים. השלכותיהן של תכניות אלו עלולות לשנות את פני העיר באופן שלילי ובלתי הפיך ולמנוע את שיקומה והמשך פיתוחה כעיר הבירה המכובדת של ישראל.

לבניה על הרי ירושלים עלולה להיות השפעה סביבתית הרסנית. כל הרחבה בכיוון מערב לעיר תבוא בהכרח על חשבון שטחים פתוחים בעלי ערכיות עליונה, מהחשובים והיפים שיש למדינת ישראל. שטחים אלו הוכרו כבעלי חשיבות עליונה הן בתחום ערכי הטבע והנוף והן בתחום מורשת ישראל והעבר הרחוק יותר.

במקומות אלו, אשר הבניה העתידה תשנה את פניהם לחלוטין ותהרוס את הקיים בם, קיימים מקורות התרבות שלנו, הן מבחינת מורשת חקלאית, הן מבחינת זהותנו כעם. במקומות אלו קיימים בתי גידול נדירים, צד בצד עם שטחי פנאי ונופש המשמשים את רוב אוכלוסיית המדינה.

יש לשמור על המרחב הפתוח בין ירושלים ותל אביב. בשני המטרופולינים האלה, המהווים את ליבת המדינה, מתרכז רובו של היישוב במדינת ישראל, הזקוק מאד לשטחים פתוחים.

למרחב הרי ירושלים תכונות אקולוגיות, מורשת היסטורית, צומח וחי שבחשיבותן אין להן ערוך ואין להן תחליף. בניה באזורים אלה תהא בכיה לדורות.

להרחבת העיר מערבה השלכה שלילית נוספת מבחינה סוציו-אקונומית. ההשפעה של הקמת עשרות אלפי יחידות דיור ואזורי תעסוקה נרחבים כפי שמתוכנן היום, תגרום להגירה של האוכלוסיה החזקה שעוד נותרה בעיר וכך תביא להידרדרות מהירה ובלתי הפיכה של העיר הקיימת.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4084).

הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון - העברת ח"כ מכהונתו) Law proposal 1623

דברי – הסבר

בעקבות ההתבטאויות הקשות של חברי הכנסת במליאת הכנסת ומחוצה לה, כנגד שרים, חברי הכנסת ואנשי צבא, יש להקים מנגנון מזורז שיאפשר את סילוקו של חבר הכנסת מכהונתו.
לכן, מוצע לאפשר למליאת הכנסת ברוב של שמונים חברי הכנסת, ועל פי פנייה של שלושים חברי הכנסת, להעביר חבר הכנסת מכהונתו, אם מצאה כי היה בדבריו באו במעשיו אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל. התנהגויות אלו הן המצוינות בסעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, ככאלו הפוסלות רשימה או מועמד מהתמודדות בבחירות.
חבר הכנסת אשר סבור כי לא היו בדבריו או במעשיו כאמור לעיל, יוכל לטעון כך בפני ועדת הכנסת, אשר ביכולתה יהיה למנוע העלאת עניינו של חבר הכנסת למליאה, אם מצאה כי הצדק עימו.
כן יוער כי על פי ההצעה, חבר הכנסת אשר היה אחד משלושים הפונים, לא יהיה מנוע לדון בעניינו של חבר הכנסת שבנוגע אליו הוגשה הפנייה, בועדת הכנסת.

הצעת חוק ישובי ישראל (סיפוח איראל, מעלה אדומים, גבעת זאב, גוש עציון, אלפי מנשה וקריית ספר) Law proposal 1664

דברי - הסבר

האזורים אריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון הינם חלק ממדינת ישראל. האחריות האזרחית והביטחונית בשטחים אלו הינה בידי ישראל.
הדברים נכונים גם לגבי מערכת חוקים ענפה של מדינת ישראל שחלה על תושבי שטחים אלו, לרבות חוקים הנוגעים לתשלומי מסים, ענישה פלילית ועוד.

לכן הצעת חוק זו באה לספח שטחים אלו לישראל.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ/230/17) ועל שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אליעזר (צ'יטה) כהן (פ/4126).

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - החמרת ענישה) Law proposal 2513

דברי הסבר
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת), קבוע עונש מקסימאלי של שלוש שנים למי שפגע במיתקן בזק כמפורט בחוק.
כחלק מתופעת גניבת המתכות, אנו נחשפים לממדיה העצומים של פגיעה בתשתיות בזק בניגוד לחוק. התופעה חמורה, בעלת נזקים עצומים והשודדים אינם נרתעים מהעונשים הקבועים כיום בחוק התקשורת.
לפיכך, מוצע להחמיר עם מי שפוגע במיתקן בזק בניגוד לחוק התקשורת, ולקבוע כי עונשו של מי שפגע במיתקן בזק כאמור, יעמוד על חמש שנים ולא שלוש שנים כפי שקבוע היום.
כוונת מציעי החוק היא כי החוק, אם יתקבל, יהווה צעד אחד מתוך שורה של צעדים שמטרתם למגר את תופעת גניבת המתכות המסבה נזק רב לתשתיות המדינה ולתשתיות של חברות שונות וביניהן חברת בזק, חברת מקורות וחברת החשמל.

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - שלילת מועמדות מאדם שביקר במדינת אויב ללא היתר) Law proposal 2813

דברי הסבר
לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, יכולים רשימת מועמדים ומועמד להיבחר לכנסת כל עוד אין במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. רשימה או אדם שאינם עומדים בתנאים אלה לא יכולים להיבחר לכנסת.
הצעת חוק זו נועדה לשלול ממי שביקר במדינת אויב אפשרות להתמודד ולהיבחר לכנסת. מוצע לקבוע כי ביקור ללא היתר במדינת אויב עלול לגרום לסיכון ממשי של מדינת ישראל ואזרחיה, ומהווה תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב נגד מדינת ישראל - על כל המשתמע מכך.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב ומספרה פ/2506/17.

בעקבות נסיעות ח"כים למדינות עוינות About MK's visits to alien countries

טרטמן: אנו חייבים להגן על הבית
חזקי עזרא

הצעת החוק של חברת הכנסת אסטרינה טרטמן "שלילת מועמדות של אזרח ישראלי שביקר במדינת אוייב ללא היתר" עברה בקריאה ראשונה. ח"כ טרטמן אמרה לערוץ 7 כי "הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק ליפייף את עצמה לדעת ותעמוד מול האויבים שלה שמתהדרים בזהות ישראלית, ובפרט כאלה ששואפים למנהיגות טרוריסטית במדינת ישראל". טרטמן הוסיפה כי "לא יכול להיות שאזרח ישראלי ייסע למדינת אויב בניגוד לחוק, כשאני מניחה שהוא לא נוסע לקטוף תותים. אנחנו חייבים להגן על הבית. אם לא, ניכחד". יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד טל, אומר בתגובה להצעת החוק כי הצעת חוק זו הינה ראוייה, "הגיע הזמן שמדינת ישראל תגן על עצמה". עוד הוסיף ח"כ טל, "לצערי ח"כ טאלב אסנע, הגדיל לעשות ברוב חוצפתו כי רבה היא ואמר שלמרות החוק יבקר במדינות אוייב". ח"כ זבולון אורלב, מיוזמי החוק אמר לערוץ 7 כי "קיימת הסתה חמורה של חלק מהח"כים הערבים כנגד מדינת ישראל כמדינה יהודית, ועידוד האויב למאבק מזויין. כאשר מנהיג פוליטי נוסע לארץ אויב, אנו לא צריכים להיות תמימים באשר למניעיו". במהלך הדיון להעברת הצעת החוק לקריאה ראשונה, קראה ח"כ גלאון לח"כים יואל חסון ורונית תירוש "אסור לכם לשתף פעולה עם החוק האנטי דמוקרטי הזה", אורלב אמר לגלאון "את משתפת פעולה עם גיס חמישי". במהלך הדיון בהצעת החוק אמר ח"כ טלב אלסאנע (רע"מ-תע"ל) כי "אורלב חושב על הצעות חוק במקום לקרוא בתנ"ך. החוק הזה יותר גרוע מחוקי נירינברג. אנחנו נמשיך לבקר במדינות אויב". ח"כ אורלב אמר בתגובה "לגיס חמישי מותר להגיד הכל". ח"כ מוחמד ברכה אמר לח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) במהלך הדיון "לך לעזאזל". בתגובה אומר ח"כ מילר לערוץ 7: "הגיע הזמן שכנסת ישראל תטפל בנטל של החכי"ם והמנהיגים המעודדים עבריינות, ותחסום מהם כל אפשרות להיבחר לכנסת".

הערת צוות האתר : הכתבה התפרסמה באתר של ערוץ 7 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/173493

וכוללת גם קטע וידאו

הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל- תיקון - ירושלים בירת העם היהודי - law proposal 3160

דברי הסבר
ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל היסטורית ותרבותית, שכן מאז ומעולם הייתה מרכז חיי העם היהודי ומושא געגועיו באלפיים שנות הגלות.
השנה היא שנת ה-40 לאיחודה מחדש של ירושלים. הוספת היותה של ירושלים בירת העם היהודי תבטא באופן הולם את מרכזיותה של ירושלים בחיי העם היהודי.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/2814/17).