יום רביעי, 31 באוקטובר 2007

First meeting of the lobby for saving the Dead Sea הישיבה הראשונה של השדולה למען הצלת ים-המלח


100 שנים של דיבורי סרק

30.10.2007. "כבר למעלה ממאה שנים סבר חוזה המדינה הרצל כי יש להקים תעלה להזרמת מים לים-המלח. מאז, ממשלות ישראל העלו הנושא לא אחת לסדר יומם, אך מלבד דיבורים, כלום לא נעשה". כך פתחה היום ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו) את הישיבה הראשונה של "השדולה למען הצלת ים-המלח", שיזמה והיא עומדת בראשה.

אל הישיבה שהתקיימה בכנסת, הגיעו מיטב המומחים לענייני ים- המלח ובהם פרופ' אורי שני מנציבות המים, פרופ' יורם אבניאל מ'מוסד שמואל נאמן' וכן נציגי ארגונים ירוקים רבים, שלא נמנעו מלהביע את מחאתם על התנהלות של המדינה עד כה בנושא.

אלו וכן חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית, שנכחו אף הם בישיבה, הסכימו על כך "שרעיון הקמת שדולה להצלת ים-המלח הינו מעשה ציוני, שעליו יש רק לברך" והוסיפו כי על הממשלה החובה להכיר ביוזמה להצלת ים המלח כפרויקט לאומי.

יו"ר השדולה ח"כ טרטמן, שכבר חודש ימים לומדת את סוגיית ים המלח על בוריו ובו הבולענים, סכנת ההצפה וייבוש הים, הייתה קשובה להצעות השונות של מיטב המומחים להצלת-ים המלח, שהמדינה מתברר עד כה כלל לא טרחה לשמוע וכן לטענותיהם על כך שבמשך השנים לא הוקם שום גוף עם סמכויות, שריכז את סוגיית ים המלח תחת קורת גג אחת.

"אני קוראת לראש הממשלה להכיר בהצלת ים המלח כפרויקט לאומי, ולהקדיש לנושא מידית את מירב המשאבים, לפעול ולהצילו".

מתוך האתר של ישראל ביתנו

A visit to alien country should bar a citizen from being elected מבקר במדינת אויב לא יוכל להיבחר לכנסת

אושר בטרומית: מבקר במדינת אויב לא יוכל להיבחר לכנסת

את הצעות החוק שזכו לתמיכת הקואליציה הגישו ח"כ זבולון אורלב ואסתרינה טרטמן; ח"כ ברכה: אם נצטרך לבחור - נוותר על הישיבה בכנסת

מאת שחר אילן, אתר הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/918961.html


שתי הצעות חוק הקובעות שאדם שביקר במדינת אויב לא יוכל להיבחר לכנסת אושרו היום (רביעי) בקריאה טרומית. את ההצעות שזכו לתמיכת הקואליציה הגישו ח"כ זבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ואסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו). שר הפנים, מאיר שטרית, הסביר כי הקואליציה תומכת בהצעות כי מדובר בנושא ראוי, וכי המשך החקיקה יעשה בתיאום עמה.

ההצעות עברו ברוב של 52 תומכים מול 19 מתנגדים. יו"ר סיעת מרצ, זהבה גלאון, טענה כי מדובר בהצעה גזענית. יו"ר חד"ש, מוחמד ברכה, אמר כי "אם תעמוד בפנינו הברירה בין להיות נאמנים לעם שלנו, לבין להיות בכנסת, מברוכ עלייך הכנסת. לא רוצים אותה". במהלך הדיון קרא ברכה לעבר אחד הח"כים: "תיחנק עם הכנסת". ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) הטיח לעבר חברי הכנסת הערבים: "אתם מאמינים בדמוקרטיה הסורית ".

יום ראשון, 21 באוקטובר 2007

Interview on Radio Negev 21/10/2007 ראיון ברדיו נגב


הראיון בנושא פעילותה של ח"כ אסתרינה טרטמן למען הצלת ים המלח חלק ראשון


הראיון בנושא פעילותה של ח"כ אסתרינה טרטמן למען הצלת ים המלח חלק שני


יום שבת, 20 באוקטובר 2007

Legislation on security,Judaism and Eretz Israel חקיקה בנושאי בטחון יהדות וארץ ישראל


אתם נמצאים בדף : עשייה פרלמנטארית ==> חוקים ==> בטחון יהדות וארץ ישראל


הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – ענישה והגבלה ) 3882
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/10/law-proposal-3882.html

הצעת חוק המקרקעין (תיקון - רכישה על ידי זרים ) 3811
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/10/law-proposal-3811.html

חוק החינוך היהודי המשולב עבר בקריאה שלישית, כולל קטעים מראיון ברדיו

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/07/about-integrated-education-law.html

הצעת חוק המרכז להנצחת ותיעוד גוש קטיף 3379
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/law-proposal-3379.html

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות) 3398
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/3398-law-proposal.html

הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (תובענה נגד כוחות הביטחון) - 3258
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/law-proposal-3258.html

הצעת חוק יסוד הכנסת (תיקון - העברת ח"כ מכהונתו) 1623
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-1623.html

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - שלילת מועמדות מאדם שביקר במדינת אויב ללא היתר 2813
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-2813.html

על הצעת חוק, לפיה המבקר בארץ אויב לא יוכל להיבחר לכנסת
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/10/visit-to-alien-country-should-bar.html

הכנסת אישרה בקריאה טרומית חוק להדחת ח"כים שיתבטאו נגד אופייה היהודי של ישראל

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/important-law.html

הצעת חוק ישובי ישראל (סיפוח איראל, מעלה אדומים, גבעת זאב, גוש עציון, אלפי מנשה וקריית ספר) 1664
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-1664.html

הצעת חוק שימור הרי ירושלים 1206
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-1206.html

על לוח השנה העברי

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/01/hebrew-calendar.html

הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה) 831
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-831.html

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - החמרת ענישה ) 2513
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/law-proposal-2513.html

על הצעת חוק להטיל עונשי מאסר כבדים לגנבי תשתיות

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/07/infrastructure-thieves-to-jail.html


מתוך ראיון לעיתון 'הארץ' : "אני מאמינה. שומרת שבת וכשרות וכיהודיה אני מאמינה שיש לאדם ייעוד על כדור הארץ. אני מאמינה שיש מי שמנהל את העולם ולבני האדם יש ייעוד. באמירה 'דע מאין באת ולאן אתה הולך' טמונה הכוונה לא רק להוויה היומיומית. בלימודי מינהל עסקים הייתי צריכה להציג תוכנית עסקית. רציתי להציג תוכנית שבה המוצר הוא הכרה בגלגול נשמות. המרצה התנגד, הוועדה האקדמית התנגדה, אבל בסוף קיבלתי אישור, הצגתי את התוכנית והעבודה זכתה להצלחה גדולה. אני מאמינה שמהות הקיום שלנו היא רוחנית. המודעות לעניין עלתה מתוך מכלול התפישה המיסטית."

חזרה לתפריט העשייה הפרלמנטארית הקישו כאן :

חזרה לתפריט חוקים הקישו כאן :

Dead Sea פרוייקט הדגל הצלת ים המלח



חדש ! טופס הצטרפות לחוג ידידי "השדולה להצלת ים המלח"‬ נשמח לקבל את הטופס בפקס' 02-6496440


===================================================================

חדש ! ארבע רשומות על היום למען הצלת ים המלח שנערך בכנסת בתאריך 17.11.2008 , כולל קטעי וידיאו :

1 . בכנסת בוחרים להציל את ים המלח

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/11/17.html

2. סיקור הטיסה שנערכה לפני יום הכנס

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/11/flight-above-dead-sea.html

3. סיקור של כנס ים המלח

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/11/review-of-dead-sea-day-in-knesset.html

4. מוש בן ארי מופיע בכנסת

http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/11/more-about-dead-sea-and-song-of-mosh.html

===========================================================

הישיבה החמישית של השדולה , כולל וידאו
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/07/fifth-meeting-of-dead-sea-lobby.html


ציון לשבח מאגודת "אדם טבע ודין" על הפעילות למען הצלת ים המלח
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/05/award-from-israel-union-for.html


ראיון עם ח"כ טרטמן וכתבה על הפגישה בבית הנשיא
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/04/dead-sea-lobby-meeting-with-president.html

אורחת כבוד בתערוכת צילומי אוויר של נסיגת ים-המלח
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/exhibition-on-dead-seas-draining.html


הפגישה השנייה של השדולה להצלת ים המלח
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/02/second-meeting-of-dead-sea-lobby.html


סיור בים המלח 19.11.2007
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/11/visit-to-dead-sea-19112007.html



ראיון ברדיו נגב,21.10.2007
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/10/interview-on-radio-negev-21102007.html


הישיבה הראשונה של השדולה למען הצלת ים המלח
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/10/first-meeting-of-lobby-for-saving-dead.html


להציל את ים המלח
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/09/save-dead-sea.html

" ים המלח הינו נכס טבע בעל חשיבות בינלאומית. לירידת מפלס המים בים המלח יש השלכות סביבתיות משמעותיות. הנזק האקולוגי הולך וגדל, תשתיות נפגעות בעקבות תופעות טבע (בולענים) והצפות (בריכות אידוי), תופעות מהוות סכנה מהותית ובכללם סכנת חיים והצפי המדאיג לנזק מיידי הוא הצפת בתי המלון באזור עין בוקק בטווח של שנתיים מהיום, התיירות נפגעת גם היא וצפויה פגיעה בהתיישבות באזור.

"רבות דובר על סוגיית נסיגת ים המלח ועל השלכותיה: כבר בשנות השבעים הועלה הנושא לסדר היום הציבורי. ועדות הוקמו כדי לטפל בנושא, נערכו דיונים והוצעו הצעות שונות לפתרון, אך לצערי הנושא וההצעות נשארו על הנייר בלבד ובפועל נפערים עוד בולענים ומפלס המים ממשיך ויורד. הטיפול בנושא צריך לעמוד במרכז עשייה ובשיתוף כל הנוגעים בדבר.

בימים אלו", הוסיפה אסתרינה, "הקמתי את השדולה למען ים המלח בכנסת. במסגרת השדולה, יחד עם חברי כנסת נוספים, אפעל לריכוז מגוון הבעיות שנוצרו באזור ים המלח ולגיבוש הפתרונות היעלים והנכונים, לאחר בחינה מעמיקה ומקצועית, על מנת לתת מענה בטווח המידי והעתידי לים המלח ולאזור. השדולה לים המלח תפעל מול ובשיתוף הגורמים המוסמכים כדי ליצור בסיס מציאותי לפעילות מעשית בשטח. השדולה תציב לנגד עיניה את מגוון הנושאים המתנקזים סביב הנושא בהיבט אקולוגי, גיאולוגי, בטיחותי, מסחרי, כלכלי, תיירותי והתיישבותי, תוך בחינה מקצועית של החלופות המוצעות ותהווה "רוח גבית" לרשות המבצעת.

"בהזדמנות זו אני קוראת לכל האנשים והארגונים שאכפת להם ובידם לתרום לטובת המאבק, ליצור קשר עם השדולה באמצעות לשכתי בכנסת. בנוסף, הוקמה בועדת הפנים של הכנסת ועדת מעקב בראשותי בנושא הטיפול בים המלח. פעילות אינטנסיבית בנושא ולקיחת יוזמה ואחריות אמיתית יניבו תוצאות ועשייה בשטח, כולי תקווה כי בשנה החדשה נישא בשורה טובה של עשייה רבה למען ים המלח והאזור כולו", אמרה. ( מתוך אתר הנגב ).



Parliamentary activities עשייה פרלמנטרית



Press releases הודעות יוצאות לעיתונות

ראיונות, הודעות ופרסומים

גולשות וגולשים יקרים,

כאן תוכלו לעיין בכתבות שפורסמו לצפות \ להאזין לראיונות ולעיין בהודעות לעיותונות מאת ח"כ אסתרינה טרטמן
עוד כתבות קטעי אודיו\וידאו והודעות - בדף "עשייה פרלמנטרית"


אסתרינה טרטמן מתראיינת ברשת מורשת ערב סוכות 2008 בנושאי יהדות וארץ ישראל
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/10/2008-interview-on-moreshet-radio.html

אסתרינה טרטמן מתראיינת לאחר אירועים בעכו
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/10/httpwww.html


לעצור תכנית להקמתה של תחנת כח פחמית באשקלון
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/07/stop-construction-of-coal-power-plants.html

בעקבות אישורו בקריאה שלישית של חוק המונע להיבחר לכנסת ממי שביקר במדינת אויב
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/07/keep-them-out-of-knesset.html

תגובתה של ח"כ טרטמן להתבטאות של רמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ בקשר לעתידה של רמת הגולן
ראיון בעקבות קבלת ציון לשבח מאגודת "אדם טבע ודין" ועל החקיקה בנושאי איכות הסביבה
על המצב בדרום לאחר הירי על קניות חוצות אשקלון ועל ביקורו של ג'ורג' בוש - שודר ב-14.05.2008
ראיון של ח"כ טרטמן לערוץ 7 בעקבות נסיעתם של ח"כים למדינות עוינות
ראיון ברדיו 107.5 FM על הלחימה בדרום
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/03/2008-about-fighting-at-south.html
אסתרינה טרטמן מתארחת בפאנל חברתי
אסתרינה טרטמן על נסיעת ח"כים להלוויתו של רב מרצחים ג'ורג' חבש
הודעה בעקבות פרישה של ישראל ביתנו מן הקואליציה
http://estherina-tartman.blogspot.com/2008/01/statement-on-exit-from-coalition.html

תכנית "שוברים כלים" בערוץ הכנסת 01.11.2007 - עמדתה של ישראל ביתנו לגבי עתידה של ירושלים
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/11/position-of-israel-beytenu-about-future.html

שני מכתבים על העבודות הבלתי-חוקיות המתבצעות בהר הבית
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/09/illegal-excavations-on-temple-mount.html

הודעה לעיתונות לגבי ההחלטה לשחרר אסירים ללא תמורה
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/09/statement.html

הופעה בערוץ הכנסת 17.07.2007
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/07/interview-on-channel-99-17072007.html

כתבה באתר של "מעריב" על הצורך לסנן נבחרי ציבור

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/article-about-need-to-filter-alien-mks.html

חלק מראיון ביום 24.06.2007 - המצב בעזה בעקבות השתלטות החמאס
http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/video-post-recorded-from-99th-channel.html

הודעת ח"כ טרטמן בנושא סוגיית פליטי דרפור

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/statement-concerning-refugees-from.html


About MK Estherina Tartman אודות ח"כ אסתרינה טרטמן


אסתרינה טרטמן נולדה בירושלים, ישראל בט"ז חשוון תשי"ח (9/11/1957) לאברהם צבי שבתאי, סנדלר אורתופד ואיש דת וצדקה, ולשרה לבית מנשה, אשת חינוך ומדריכת נשים.

בביתה התחנכה לאהבת המולדת והזולת ולסובלנות הדדית, תוך שמירה על אורח חיים דתי חרדי במסגרתו הוקפד על קיום מצוות, שמירת כשרות וקדושת השבת. בית המשפחה, בשכונת כרם אברהם, הושפע מפעילויותיו של אבי אימה, הרב מנחם מנשה, רב מקובל ובעל שם בעיר. משפחתה שמרה, לצד אדיקותה הדתית, על פתיחות לחשיבה ולקבלת תרבויות וערכים שונים. בד בבד עם נדבנותו, הכנסת האורחים, קיום צדקה וחיבור ספרי דת, פנה אביה לתחום האנטומיה ופיתח את הנעל האנטומית, הרשומה כפטנט על שמו. בהיותה בת 12 נפטרה אימה.

עד לסיום כיתה ח' התחנכה אסתרינה בבית הספר החרדי לבנות "בית יעקב" ובאותן שנים החלה לפעול כחניכה בתנועת הנוער הדתית "בתיה", בה הייתה שותפה לפעילויות ערכיות ותכנון ערבי "שבת ארגון". בסיום בית הספר היסודי ביקשה לעבור וללמוד כילדת חוץ בקיבוץ הדתי "חפץ חיים” המזוהה עם פועלי אגודת ישראל. על אף היות הקיבוץ דתי, אביה התנגד תחילה , אך לבסוף התרצה.

פתיחות הדעת בביתה, סקרנותה האישית והתבגרותה בצל סבה, המקובל החכם מנחם מנשה, הובילוה לתחביב בו הנה עוסקת מזה כמה עשורים. במרוצת השנים למדה אסתרינה מקצת מרזי האסטרולוגיה, תורת האותיות, נומרולוגיה וקלפי טארוט, לצד עריכת מחקר בחיפוש אחר בסיס משותף בין תחומים אלו לבין התפיסה הקבלית היהודית.

בהיותה בת למשפחה דתית הייתה אסתרינה פטורה מחובת השירות הצבאי. במשך כשנה עבדה כפקידה בטלוויזיה הישראלית, עד לגיבוש החלטתה, בניגוד לעמדת המשפחה והחברות, ולהתגייס לצה"ל. את ההליכים טרם גיוסה קיימה בסתר, מחשש להתנגדות משפחתה, ובאוקטובר 1976 החלה בשירותה הצבאי.

את שירותה הסדיר השלימה אסתרינה בחטיבת הצנחנים ובמהלכו ביצעה 32 צניחות, אשר הוכתר כעבור מספר שנים כשיא הצניחות לנשים בצה"ל על ידי עיתון "במחנה". רצונה להישאר בחטיבה הביא לסירובה לצאת לקורס קצינות, אך סרבנותה הביאה מאוחר יותר לדחיית בקשתה לקצר שירות במטרה להקדים ולהשתלב בלימודים אקדמאיים. אסתרינה נותרה בשירות קבע ונשלחה לקורס קצינות.

שבוע ימים קודם לתחילת קורס הקצינות, נישאה אסתרינה לסגן אלוף עמוס טרטמן, אותו הכירה בחטיבת הצנחנים, ולאורך הקורס שמרה על זהותו בסוד. לאחר מכן עברו עמוס ואסתרינה להתיישב בהתנחלות במעלה אדומים, נמנו על ראשוני המתיישבים בה והיוו חלק פעיל מדור מייסדי היישוב. עמוס (יליד 1943) כיהן בשנים 19791993 כראש המועצה המקומית וכראש העיר הראשון של מעלה אדומים. בסוף שנת 1997 התגרשו, ובשנת 2003 נבחר עמוס לכהן כראש המועצה המקומית גבעת זאב.

בכל מערכות הבחירות בהן התמודד שימשה אסתרינה כראש מטה הבחירות.

במשך שבע שנים שירתה אסתרינה בשירות קבע ומילאה תפקידי מטה ושלישות. בתפקידיה הראשונים שימשה כקצינת קישור גוש הר טוב וכקצינת הסגל של מחוז ירושלים. לאור הצלחתה בתפקידים אלו מונתה להקים את מרכז הגיוס הראשון של מערך העורף בצה"ל, בעקבות הצלחתה קודמה לתפקיד קצינת כוח האדם בפיקוד מרכז. בשנת 1985, בדרגת רב סרן, בחרה אסתרינה לצאת לחופשה ללא תשלום והשתלבה בחיים האזרחיים במטרה להתמסר למשפחתה.

לאחר שחרורה עבדה אסתרינה כמנהלת משאבי אנוש במפעל "אדומים כימיקלים". פעילותה נערכה בתיאום ושיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים. באותה עת היא גם השתלמה בדיני עבודה והחלה לשמש נציגת ציבור בבית הדין האזורי לעבודה. בשעות הפנאי התאמנה בתורת לחימה והוסמכה בירי וכמפקחת מטווח. כעבור כשנתיים, לאחר לידת בנה השלישי, עזבה את המפעל והחלה לעבוד באופן חלקי באגף קרנות השתלמות בבנק "יהב", הבנק לעובדי המדינה. בתקופה זו השתלמה בלימודי חשבונאות וניהול עסקי ופיננסי באוניברסיטת בר אילן וסיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במנהל עסקים במכללת טורו קולג'.

בסמיכות לסיום לימודיה החלה בלימודי תואר שני, אך אלו הופסקו על ידה בשל תאונת דרכים קשה שעברה.

החל מגיל 18 הייתה אסתרינה חברת מפלגת "ליכוד" וחברת מרכז המפלגה. פעילותה הפוליטית התרכזה בפועלה, משנת 1979, למען מערכות הבחירות של עמוס לראשות המועצה המקומית.

לאחר היבחרו הייתה אסתרינה שותפה לעשייה בבניית העיר מעלה אדומים, העיר הראשונה ביהודה ושומרון, ואירחה בביתם אישי ציבור ונדבנים ממגוון הקשת הפוליטית.

בשנת 1994 קבעה את בנק "יהב" כמקום עבודתה במשרה מלאה. במסגרת עבודתה באגף הקרנות החלה בפיתוח השיווק והמכירות של הבנק ועמדה בראש מערך צוות השיווק שהביא להכפלת מספר לקוחות הבנק. במקביל החליט יו"ר דירקטוריון הבנק, לאחר שיחה יזומה עמה, על הקמת מסלול אשראי שימומן על ידי אמצעי הבנק. בהמשך מונתה אסתרינה לתפקידי ניהול בכירים. תחומי אחריותה כללו פיתוחי מחשוב, פיתוח מערך עיקולים, מבצעים שיווקיים, בקרת אשראי ועוד עד לפרישתה בשנת 2001.

בשנת 1996 עברה עם עמוס וארבעת ילדיהם אל התנחלות גבעון החדשה שבמטה בנימין. כעבור חודשים ספורים, בינואר 1997, נקלעה לתאונת דרכים קשה, בעקבותיה רותקה חודשים ארוכים למיטתה ונותרה נכה לצמיתות. שיקומה הרפואי נמשך לצד פעילותה המקצועית והציבורית.

בשנות מגוריה במעלה אדומים הביאה אסתרינה להקמת השלוחה המקומית של אגודת המתנדבים "יד שרה". באותה עת נמנתה בין החברות הראשונות ב"שדולת הנשים בישראל" והחלה לפעול בהתנדבות בנעמ"ת כחברת הנהלה, יו"ר ועדת התקציב וחברת ועדת הכספים. נוסף על אלו שימשה חברת הנהלה מטעם ההסתדרות הכללית וארגון "הפועל" בליגה למקומות עבודה, הפועלת לעידוד פעילות ספורט במקומות העבודה.

עם הקמת מפלגת "ישראל ביתנו" ולקראת הבחירות לכנסת ה – 15, בשנת 1999, הצטרפה אסתרינה לשורותיה. קשריה עם מייסד ויו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, נוצרו בשלהי שנות השמונים בהיותו תושב התנחלות נוקדים.

פעילותה בתקופה זו הביאה לשיבוצה במקום החמישי ברשימת המפלגה.

לאחר זכיית המפלגה בארבעה מנדטים, אסתרינה השתלבה בביסוס מוסדות המפלגה. בתקופה זו החלה לשמש יו"ר פורום הנשים המפלגתי, שימשה כיו"ר סיעת "ישראל ביתנו" בהסתדרות וכיהנה כחברה בהנהגת ההסתדרות, חברת בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) וחברת ועדת הכספים של ההסתדרות וכן חברת דירקטוריון "חברת העובדים", האמונה על כל נכסי ההסתדרות.

מלבד פעילותה המפלגתית נטלה אסתרינה חלק בפעילות ציבורית נרחבת, בהיותה חברת דירקטוריון ב"חברה הכלכלית של לוד", חברת דירקטוריון ויו"ר ועדת השקעות בחברה הממשלתית "ענבל" (20032006) וחברת דירקטוריון ויו"ר ועדת ביקורת בחברת "מוריה" העוסקת בפיתוח ובניית ירושלים.

בשנת 2002 החלה אסתרינה להתנדב לשירות מילואים פעיל כקצינת העיר בחירום של יישובי מטה בנימין וגבעת זאב, תפקיד אותו היא ממשיכה לשאת כחברת הכנסת.

במהלך המבצע הצבאי "חומת מגן", בראשית שנת 2002, נקראה לשירות לצד שניים מילדיה בשירות סדיר, ופעלה בחדר המצב של פיקוד המרכז, בו רוכזה הלחימה. שירותה במילואים במהלך המבצע נמשך 21 ימים.

לקראת הבחירות לכנסת ה – 16, בשנת 2003, הוצבה במקום החמישי ברשימת "ישראל ביתנו" ומוקמה תשיעית ברשימה המשותפת עם מפלגת "האיחוד הלאומי". במערכת הבחירות הייתה אמונה על גיוס מצביעים ממפלגות הימין ושימשה דוברת המפלגה בתשדירי התעמולה. הרשימה זכתה לשבעה נציגים.

בעקבות התפטרותו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן בשלהי הכנסת ה – 16, בפברואר 2006, הושבעה אסתרינה במקומו.

ראשית פעילותה התקיימה במהלך פגרת הבחירות ונמשכת כיום לאחר בחירתה המחודשת מטעם "ישראל ביתנו". ביום השבעתה כחברת הכנסת התכבדה אסתרינה בקביעת המזוזה לחנוכת האגף החדש במשכן הכנסת.

בכנסת ה – 17 נבחרה אסתרינה לשמש כחברה בוועדה המסדרת לועדות הכנסת ולפעול בועדות הכנסת השונות, בהיותה: חברת ועדת הכלכלה (2006); חברת הועדה לענייני ביקורת המדינה (2006); חברת ועדת הכנסת (משנת 2006); חברת ועדת החוץ והביטחון (20062008); וחברת ועדת הפנים והגנת הסביבה (משנת 2007). כמו כן הינה יו"ר ועדת המעקב לנושא נסיגת ים המלח מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברת ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון מטעם ועדת החוץ והביטחון וחברת הועדה המשותפת לועדות הכנסת והכספים לתקציב הכנסת. בראשית כהונתה כיהנה כיו"ר סיעת "ישראל ביתנו" (20062007).

בוועדה לענייני ביקורת המדינה כיהנה כממלאת מקומו של היו"ר, חבר הכנסת ד"ר יורי רפאל שטרן ז"ל, והחזיקה בתפקיד בפועל לאורך חודשי מחלתו וניהלה את דיוניה.

עבודתה התנהלה בצל מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה ותחת יחסי עבודה עכורים בין משרדי מבקר המדינה וראש הממשלה. צירוף גורמים אלו הביא למיקוד דיוני הועדה בתחומים הנוגעים להתנהלות ראש הממשלה. מספר פעמים העלתה הועדה את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת ההגנה על העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה. כמו כן החלה הועדה לבחון ביצוע רפורמה בחוק מבקר המדינה. מתוקף תפקידה שימשה אסתרינה יו"ר ועדת המשנה לנושא ביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים וחברת ועדת המשנה למאבק בשחיתות הציבורית. כלל תפקידיה בוועדה הסתיימו עם צירוף מפלגתה לממשלה.

בהיותה חברת הכנסת הראשונה המתגוררת בהתנחלות, פעילותה הפרלמנטארית בולטת בתחום המדיני והביטחוני. כיו"ר השדולה למען גבעת זאב וצפון ירושלים פועלת אסתרינה בנחרצות כנגד תכניות המיתאר הנכללות במסגרת הקמת גדר ההפרדה. מאבק עיקש וממושך ניהלה מול גורמי הביטחון למניעת סלילת כביש שקוע המחבר בין שני יישובים בגדה המערבית. הצעתה למינהור הכביש ולמניעת הנתק הצפוי ברצף הטריטוריאלי של האוכלוסייה היהודית הובאה בפני ראש הממשלה ורומי הביטחון ואומצה על ידיהם. נוסף על כך פעלה השדולה בראשותה לשינוי המיפוי של משרד החינוך ולמען חידוש הבנייה בגבעת זאב ובמעלה אדומים.

אסתרינה בולטת בגישתה הניצית כלפי הטרור הפלשתינאי והאיום הדמוגראפי מצד ערביי ישראל, לאור ראייתה את מדינת כישראל כמדינת מקלט לעם היהודי בו מחויבת משילות יהודית, לצד שמירה על ערכי הדמוקרטיה ושמירה על זכויות המיעוטים בתחומה. בין יוזמות חקיקתה נמצא חוק להדחת חברי כנסת המביעים עמדה הנוגדת את אופייה היהודי של המדינה, וכן חוק המונע בחירתו לכנסת של אדם שנסע למדינת אויב ללא היתר ובניגוד לתקנות. יחד עם הנהגת המפלגה הציגה אסתרינה תכנית לחילופי שטחים וחילופי אוכלוסין, כבסיס להסכם קבע בתמיכה בינלאומית.

נוסף על השדולה למען גבעת זאב וצפון ירושלים הוקמו על ידה השדולה לנכי תאונות עבודה ואלמנותיהם והשדולה לשימור שפות יהודיות. השדולה לשימור שפות יהודיות מרכזת פעילותה לשימור הלאדינו ובתמיכתה פורסם מילון העברית – לאדינו הראשון. כמו כן הקימה אסתרינה את השדולה להצלת ים המלח, הפועלת לקידום תכניות מעשיות להגנות על ים המלח והסביבה. בין הישגיה הבולטים נמנים הקמת חברה ממשלתית לריכוז הטיפול של כלל משרדי הממשלה בנושא, וכן גיוסו של נשיא המדינה שמעון פרס לחוג ידידי השדולה. השדולה מקיימת מעקב אחר פעולות החברה הממשלתית והעלתה לסדר היום הציבורי את ההיבט האקולוגי שבסוגיית ייבוש ים המלח ותופעת הבולענים מחד, אל מול סכנת ההצפה של בתי המלון באזור מאידך. בנוסף השדולה בראשותה, בשיתוף נציגי האו"ם ואונסק"ו, בוחנת אפשרות של הכרזת ים המלח כאתר מורשת עולמי. מלבד אלו עומדת אסתרינה בראשות אגודות הידידות של ישראל ויוון, ארגנטינה ופנמה וכממלאת מקום יו"ר אגודת הידידות ישראל-לטביה. עם הצטרפות "ישראל ביתנו" לשורות הקואליציה ודרישת המפלגה לקידום שינוי שיטת הממשל היא נבחרה כנציגת הסיעה לצוות ההיגוי הבין-סיעתי העוסק בנושא והועמדה בראשו.

בתחום החקיקה יזמה הצעות חוק בנושאים שונים, ביניהן: הצעת חוק שימור הרי ירושלים; הצעת חוק לסיפוח שטחי אריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון כישות ישראלית; תיקון לחוק יסוד: השפיטה המבטל את יכולת המערכת השיפוטית בביטול חקיקה ומאפשר הצעת חלופות ותיקונים לרשות המחוקקת; תיקון חוק חינוך ממלכתי להכרה בזרם חינוך משולב המקיים חינוך ממלכתי מועשר בלימודי יהדות; תיקון חוק הביטוח הלאומי המאפשר מתן כפל קצבאות לזכאי קצבאות זקנה ותלויים; הצעת חוק הקמת מרכז תרומות לחלב אם; ובנושא איכות הסביבה והאקולוגיה מקודמות על ידה: הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק; הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור; הצעת חוק לחיוב התקנת מערכות מיזוג אוויר בהסעות תלמידים; הצעת חוק לעידוד בנייה ידידותית לסביבה; הצעת חוק למחזור מים דלוחין; הצעת חוק "המזהם יפרסם"; הצעת חוק לאיסור שתילת צמחים אלרגניים באזורי מגורים; הצעת חוק הגנת על עופות מהתחשמלות; ואחרות.

לצד הצעות החקיקה עסקה אסתרינה בקידום יוזמות שונות ובהן: הבטחת משכורת מינימום לעובדי קבלן; הקפאת חוק האשראי לניהול עסקים בצפון בעתות חירום; והקמת ועדה ממשלתית בין-משרדית למיגור תאונות הדרכים. ביוזמתה הועמדו במשכן הכנסת מיזמים אקולוגיים חינוכיים ותערוכת צילומים של ים המלח. בעת הקמת הממשלה ה– 31 קראה למינוי שר במשרד לענייני נשים ולטיפול מרוכז בנושא האלימות במשפחה.

מטעם הכנסת נשלחה אסתרינה לכינוס מליאת מועצת אירופה ולועידת הנשים של הפרלמנט הים תיכוני.

עשייתה בנושאים אקולוגיים הביאה לזכייתה בציון לשבח מעמותת "אדם, טבע ודין" (2008) ולאות "גלובוס ירוק" מטעם ארגון הגג של הארגונים הירוקים "חיים וסביבה" (2008).

אסתרינה אם לארבעה ילדים: אלעד טרטמן (יליד 1981), מיטל טרטמן (ילידת 1982), טמיר טרטמן (יליד 1988) ונופר נס טרטמן (ילידת 1995).


מקור : ספר הביוגרפיות של חברות הכנסת מאת שביט בן - אריה


יום שני, 15 באוקטובר 2007

Internal Affairs and Environment Committee summer ועדת הפנים והגנת הסביבה קיץ 2007

פעילותה של ח"כ טרטמן בועדת הפנים והגנת הסביבה, מושב קיץ תשס"ז 2007

הערת צוות האתר : כאן מובאים פרוטוקולים של הדיונים, בהם נטלה ח"כ טרטמן חלק פעיל. כותרות של דיונים הדנים בנושאים הסביבתיים מוארות בצבע ירוק.

מכת הגניבות של ציוד ותוצרת חקלאית

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-05-15-01.html

הערת צוות האתר: אחד הנושאים החשובים ביותר שבו ישראל ביתנו מחויבת לבוחר הוא נושא המלחמה בפשע. כפי שציין בדיון ח"כ רותם,בישראל ביתנו רואים את הנושא לא כ"פשיעה החקלאית בישראל" ,אלא כ"פשיעה כנגד החקלאות בישראל".

להלן ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון :

" מפעל החקלאות בעינינו כבני אדם, כפרט, חברי כנסת וסיעת ישראל ביתנו בפרט, אני מניחה שסוד גלוי הוא שזו יוזמה סיעתית כל הנושא של שיתוף פעולה וסיוע לציבור החקלאים במדינת ישראל. בעינינו החקלאות זאת ציונות. אנחנו לא צריכים לשחזר ולספר את ההיסטוריה שבעצם כל המדינה שלנו הוקמה בזכות החיבור שלנו לאדמה, לקרקע, לארץ וחובתנו כאזרחי ישראל, ככנסת ישראל וממשלת ישראל לשמר את הנכס הזה כי זה בעצם אנחנו, הגורל שלנו והחיים שלנו."

ההשפעות הסביבתיות של תכנית האב לפיתוח נמלי הים התיכון

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-05-28.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון : "אנחנו צריכים למצוא את קו התפר ולתת מהלך ראוי בשילוב עשייה ופעולה של הצד העסקי מצד אחד, תוך מתן דגש והתחשבות מרבית ומקסימאלית בהשלכות וברגישות של כל אותם גופים שפועלים לטובת השימור העתידי שלנו כי אנחנו מחויבים לו. אנחנו מחויבים היום לדור ההמשך."

במסגרת יום השלטון המקומי ישיבה בנושא חיוב אישי

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-05-29-01.html

ההשלכות הסביבתיות של סלילת כביש ‎531

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-06-05-01.html

הערת צוות האתר: חשוב להדגיש, כי ח"כ טרטמן היא בעלת נסיון עשיר בנושא תכנון ובניית כבישים , הן בשל תפקידים קודמים והן בזכות המאבק על מנהור הכביש באזור גבעת זאב

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/security-fence-changes.html

הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו- ‎2005 (פ/ ‎3518 )

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-06-12.html

הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (המזהם משלם),התשס"ו- ‎2006

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-06-19.html

הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' ‎22 ) (העסקת שוטרים בשכר), התשס"ז-‎2007 , מ/ ‎303 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-06-26-01.html

הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ו-‎2006 , פ/ ‎831 ; הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון - רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ו-‎2006 , פ/‎1254

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-07-09.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון : " כעם יהודי יש לנו נכס צאן ברזל, אפילו ברמת הידע האינטלקטואלי. יש כל מיני לוחות שנה בעולם, וביניהם שלושת הלוחות המוכרים יותר: המוסלמי, הנוצרי והיהודי, כאשר האחד קובע לוח על-פי השמש, השני על-פי הירח והשלישי על-פי שילוב של שניהם. זה עניין של השכלה כללית, שלא קשור בכלל לשאלה אם אתה יהודי או נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי, זה השכלה כללית, אינטליגנציה כללית. יש כל מיני לוחות. הנתונים הוכיחו שהלוח היהודי הוא המדויק ביותר, כי הוא עושה גם התאמה בין עונות השנה ובין תאריך הלידה באופן שיטתי. לא ניכנס כרגע לפרטים. זה נכס צאן ברזל שלנו כעם יהודי. לוח השנה שלנו, בשונה מן הלוחות האחרים, קובע שהיום מתחיל בשקיעת החמה ולא בחצות הליל. אם השמש שקעה ב-‎6 בערב, והתאריך עד ‎6 בערב היה נניח א' לחודש, בשעה ‎6 וחצי בערב זה כבר ב' לחודש. במדינת ישראל, לצערי הרב, האנשים לא כל-כך ערים לכבוד שמגיע ללוח העברי שלנו."

הקריטריונים להענקת דרכונים לעולים אשר מרכז חייהם אינו בישראל

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-07-16.html

הצעת חוק בית יד לבנים, התשס"ו- ‎2005

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-07-17-01.html

דברור הוועדה

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-07-17.html

תופעת התחממות כדור הארץ והשלכותיה על ישראל

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-07-17-02.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון : " צריכים לפנות גם שיווקית, פרסומית, לאזרח הקטן. אני גם אזרח קטן, בין היתר. לתת הסבר בדברים פשוטים, קטנים. להפוך את זה לדבר מוחשי, איך כל אחת ואחד מאיתנו בבית, עושה את הדברים. למשל, להחליף את הנורות, להטמיע את זה למודעות הציבורית. הרי זה בסופו של דבר טוב גם לכיסו הפרטי של האזרח. זה יותר זול. למשל, כמעט כל בית מחזיק היום פקס? תיקחו נייר שכבר קיבלתם עליו פקס, תהפכו אותו, תדפיסו עם אותו נייר שוב. זה נשמע אולי קמצי, אבל חבר'ה, זה מועיל. כן, זה נשמע כזה, אבל זה מועיל. למשל, הנושא של פלסטיקים. קחו שקיות פלסטיק. יש לנו הצעת חוק שמגלגלים אותה עכשיו בגדול, של כל נושא שקיות פלסטיק במרכולים ובסופרמרקטים. במקביל, ברגע שלאזרח הפרטי, בבית, תחלחל במודעות, החשיבות של עשייה קטנה... אנחנו כולנו כולנו, כמו החומה הסינית, מלבנים קטנות נבנה את החומה, בצעדים קטנים, של כל פרט ופרט מאיתנו, בבית שלנו, הפרטי שלנו."

הצעת חוק האזרחות (תיקון - הסמכות לביטול אזרחות בגין מעשה של הפרת אמונים)

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-01-02.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון :" הזכויות ראויות לכל אזרח באשר הוא, ללא הפרדה של דת, גזע, לאום או אמונה. להיות אזרח זו זכות. להיות אזרח זה גם מחייב, זה לא רק לקבל מענקים וזכויות. להיות אזרח זה אומר נאמן למדינה שלי, להיות לויאלי למדינה שלי. ברגע שאדם הוא אזרח וזכאי לזכויות, יש לו גם זכות להיות מוגן בפני אזרחים אחרים במדינה, שאינם ממלאים את חובתם. האזרח הוא גם זה שעלול להיפגע בגלל פעולות טרור של אזרח אחר. לכן, אני מצפה מהחברה לזכויות אזרח. בשנה האחרונה אני עובדת הרבה מאוד סביב הנושאים האלה, שעולים בוועדות האחרות. אני מברכת על העשייה שלכם, אבל אני מבקשת להביא בחשבון גם את זכותו של האזרח האחר להיות מוגן בפני האזרח שלא ממלא את חובתו כאזרח."

תקנות העיריות (גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים)

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-01.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון :" הסוגיה של גביית כספים ברשויות המקומיות מובנת לכל היושבים פה סביב השולחן. היום הנושא של בעיות תקציביות של הרשויות הוא מאוד אופנתי. יחד עם זאת, לא נראה לי ראוי ונכון להטיל את הבעיה הכספית על האזרח, על התושב. הדבר פסול מעיקרו, מה גם שזה מנוגד לחוק."

קביעת סכום לרכישת חלקות קבר מחיים, בהשתתפות השר במשרד רוה"מ הממונה על ענייני דתות, חה"כ יצחק כהן

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-01-01.html

הערת צוות האתר : הגולשים מוזמנים להיווכח, כי למרות הפגרה במליאת הכנסת – הועדות ממשיכות לפעול ולעתים ישנם 3 דיונים באותו היום. וכל דיון דורש הכנה מוקדמת ...

סקירת שר הפנים מאיר שטרית על מדיניות משרדו.

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-08.html

הערת צוות האתר : באמצע הפרוטוקול מופיע דיון קצר בסוגיית פליטי דארפור. ח"כ טרטמן העלתה את הנושא עוד קודם לדיון זה. ראה פוסט

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/06/statement-concerning-refugees-from.html

הצעת חוק העיריות, התשס"ז- ‎2007, מ/ ‎292

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-29.html

היבטים סביבתיים ותכנוניים בסלילת כביש עוקף קריות

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-08-29-01.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון : " על-פי התפיסה שלי, איכות סביבה זה גם איכות חיים. זה לא רק רעש, לא רק מיגון, אלא גם עניין המגורים בתוך חומות. אנחנו מכירים את זה מכיוון אחר. על-פי ניסיון של אנשים שגרים בין חומות, זה קטסטרופה. השאלה אם משרדכם מביא בחשבון גם את הנושא האסתטי, או את הזרימה של האוויר החופשי כאשר מתכננים את גובה החומות, או שמא כדאי דווקא לחפור כדי להנמיך את הכביש?"

הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' ‎11) רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז-‎2007

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-09-17.html

ציטוט מדברי ח"כ טרטמן בדיון : " הסוגייה של החוק היא השעה של התאריך העברי. התאריך העברי היה מעודכן במחשבים של משרד הפנים - וזה בדוק בוודאות עם אישור של שר הפנים הקודם - מחצות לחצות. הסוגיה היא עדכון התאריך העברי משקיעת החמה. זה בעצם הרעיון של החקיקה."

נסיגת ים המלח

http://knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-09-17-01.html

הערת צוות האתר: טיפול במגוון הנושאים הקשורים בים המלח , הפך להיות פרוייקט ספינת הדגל של ח"כ טרטמן. את ההודעה המסכמת של הדיון כולל מינוי ח"כ טרטמן ליו"ר ועדת מעקב וקישורים לכתבות באינטרנט ניתן לקרוא בפוסט

http://estherina-tartman.blogspot.com/2007/09/save-dead-sea.html