אסתרינה טרטמן נולדה בירושלים, ישראל בט"ז חשוון תשי"ח (9/11/1957) לאברהם צבי שבתאי, סנדלר אורתופד ואיש דת וצדקה, ולשרה לבית מנשה, אשת חינוך ומדריכת נשים.
בביתה התחנכה לאהבת המולדת והזולת ולסובלנות הדדית, תוך שמירה על אורח חיים דתי חרדי במסגרתו הוקפד על קיום מצוות, שמירת כשרות וקדושת השבת. בית המשפחה, בשכונת כרם אברהם, הושפע מפעילויותיו של אבי אימה, הרב מנחם מנשה, רב מקובל ובעל שם בעיר. משפחתה שמרה, לצד אדיקותה הדתית, על פתיחות לחשיבה ולקבלת תרבויות וערכים שונים. בד בבד עם נדבנותו, הכנסת האורחים, קיום צדקה וחיבור ספרי דת, פנה אביה לתחום האנטומיה ופיתח את הנעל האנטומית, הרשומה כפטנט על שמו. בהיותה בת 12 נפטרה אימה.
עד לסיום כיתה ח' התחנכה אסתרינה בבית הספר החרדי לבנות "בית יעקב" ובאותן שנים החלה לפעול כחניכה בתנועת הנוער הדתית "בתיה", בה הייתה שותפה לפעילויות ערכיות ותכנון ערבי "שבת ארגון". בסיום בית הספר היסודי ביקשה לעבור וללמוד כילדת חוץ בקיבוץ הדתי "חפץ חיים” המזוהה עם פועלי אגודת ישראל. על אף היות הקיבוץ דתי, אביה התנגד תחילה , אך לבסוף התרצה.
פתיחות הדעת בביתה, סקרנותה האישית והתבגרותה בצל סבה, המקובל החכם מנחם מנשה, הובילוה לתחביב בו הנה עוסקת מזה כמה עשורים. במרוצת השנים למדה אסתרינה מקצת מרזי האסטרולוגיה, תורת האותיות, נומרולוגיה וקלפי טארוט, לצד עריכת מחקר בחיפוש אחר בסיס משותף בין תחומים אלו לבין התפיסה הקבלית היהודית.
בהיותה בת למשפחה דתית הייתה אסתרינה פטורה מחובת השירות הצבאי. במשך כשנה עבדה כפקידה בטלוויזיה הישראלית, עד לגיבוש החלטתה, בניגוד לעמדת המשפחה והחברות, ולהתגייס לצה"ל. את ההליכים טרם גיוסה קיימה בסתר, מחשש להתנגדות משפחתה, ובאוקטובר 1976 החלה בשירותה הצבאי.
את שירותה הסדיר השלימה אסתרינה בחטיבת הצנחנים ובמהלכו ביצעה 32 צניחות, אשר הוכתר כעבור מספר שנים כשיא הצניחות לנשים בצה"ל על ידי עיתון "במחנה". רצונה להישאר בחטיבה הביא לסירובה לצאת לקורס קצינות, אך סרבנותה הביאה מאוחר יותר לדחיית בקשתה לקצר שירות במטרה להקדים ולהשתלב בלימודים אקדמאיים. אסתרינה נותרה בשירות קבע ונשלחה לקורס קצינות.
שבוע ימים קודם לתחילת קורס הקצינות, נישאה אסתרינה לסגן אלוף עמוס טרטמן, אותו הכירה בחטיבת הצנחנים, ולאורך הקורס שמרה על זהותו בסוד. לאחר מכן עברו עמוס ואסתרינה להתיישב בהתנחלות במעלה אדומים, נמנו על ראשוני המתיישבים בה והיוו חלק פעיל מדור מייסדי היישוב. עמוס (יליד 1943) כיהן בשנים 1979 – 1993 כראש המועצה המקומית וכראש העיר הראשון של מעלה אדומים. בסוף שנת 1997 התגרשו, ובשנת 2003 נבחר עמוס לכהן כראש המועצה המקומית גבעת זאב.
בכל מערכות הבחירות בהן התמודד שימשה אסתרינה כראש מטה הבחירות.
במשך שבע שנים שירתה אסתרינה בשירות קבע ומילאה תפקידי מטה ושלישות. בתפקידיה הראשונים שימשה כקצינת קישור גוש הר טוב וכקצינת הסגל של מחוז ירושלים. לאור הצלחתה בתפקידים אלו מונתה להקים את מרכז הגיוס הראשון של מערך העורף בצה"ל, בעקבות הצלחתה קודמה לתפקיד קצינת כוח האדם בפיקוד מרכז. בשנת 1985, בדרגת רב סרן, בחרה אסתרינה לצאת לחופשה ללא תשלום והשתלבה בחיים האזרחיים במטרה להתמסר למשפחתה.
לאחר שחרורה עבדה אסתרינה כמנהלת משאבי אנוש במפעל "אדומים כימיקלים". פעילותה נערכה בתיאום ושיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים. באותה עת היא גם השתלמה בדיני עבודה והחלה לשמש נציגת ציבור בבית הדין האזורי לעבודה. בשעות הפנאי התאמנה בתורת לחימה והוסמכה בירי וכמפקחת מטווח. כעבור כשנתיים, לאחר לידת בנה השלישי, עזבה את המפעל והחלה לעבוד באופן חלקי באגף קרנות השתלמות בבנק "יהב", הבנק לעובדי המדינה. בתקופה זו השתלמה בלימודי חשבונאות וניהול עסקי ופיננסי באוניברסיטת בר אילן וסיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במנהל עסקים במכללת טורו קולג'.
בסמיכות לסיום לימודיה החלה בלימודי תואר שני, אך אלו הופסקו על ידה בשל תאונת דרכים קשה שעברה.
החל מגיל 18 הייתה אסתרינה חברת מפלגת "ליכוד" וחברת מרכז המפלגה. פעילותה הפוליטית התרכזה בפועלה, משנת 1979, למען מערכות הבחירות של עמוס לראשות המועצה המקומית.
לאחר היבחרו הייתה אסתרינה שותפה לעשייה בבניית העיר מעלה אדומים, העיר הראשונה ביהודה ושומרון, ואירחה בביתם אישי ציבור ונדבנים ממגוון הקשת הפוליטית.
בשנת 1994 קבעה את בנק "יהב" כמקום עבודתה במשרה מלאה. במסגרת עבודתה באגף הקרנות החלה בפיתוח השיווק והמכירות של הבנק ועמדה בראש מערך צוות השיווק שהביא להכפלת מספר לקוחות הבנק. במקביל החליט יו"ר דירקטוריון הבנק, לאחר שיחה יזומה עמה, על הקמת מסלול אשראי שימומן על ידי אמצעי הבנק. בהמשך מונתה אסתרינה לתפקידי ניהול בכירים. תחומי אחריותה כללו פיתוחי מחשוב, פיתוח מערך עיקולים, מבצעים שיווקיים, בקרת אשראי ועוד עד לפרישתה בשנת 2001.
בשנת 1996 עברה עם עמוס וארבעת ילדיהם אל התנחלות גבעון החדשה שבמטה בנימין. כעבור חודשים ספורים, בינואר 1997, נקלעה לתאונת דרכים קשה, בעקבותיה רותקה חודשים ארוכים למיטתה ונותרה נכה לצמיתות. שיקומה הרפואי נמשך לצד פעילותה המקצועית והציבורית.
בשנות מגוריה במעלה אדומים הביאה אסתרינה להקמת השלוחה המקומית של אגודת המתנדבים "יד שרה". באותה עת נמנתה בין החברות הראשונות ב"שדולת הנשים בישראל" והחלה לפעול בהתנדבות בנעמ"ת כחברת הנהלה, יו"ר ועדת התקציב וחברת ועדת הכספים. נוסף על אלו שימשה חברת הנהלה מטעם ההסתדרות הכללית וארגון "הפועל" בליגה למקומות עבודה, הפועלת לעידוד פעילות ספורט במקומות העבודה.
עם הקמת מפלגת "ישראל ביתנו" ולקראת הבחירות לכנסת ה – 15, בשנת 1999, הצטרפה אסתרינה לשורותיה. קשריה עם מייסד ויו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן, נוצרו בשלהי שנות השמונים בהיותו תושב התנחלות נוקדים.
פעילותה בתקופה זו הביאה לשיבוצה במקום החמישי ברשימת המפלגה.
לאחר זכיית המפלגה בארבעה מנדטים, אסתרינה השתלבה בביסוס מוסדות המפלגה. בתקופה זו החלה לשמש יו"ר פורום הנשים המפלגתי, שימשה כיו"ר סיעת "ישראל ביתנו" בהסתדרות וכיהנה כחברה בהנהגת ההסתדרות, חברת בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) וחברת ועדת הכספים של ההסתדרות וכן חברת דירקטוריון "חברת העובדים", האמונה על כל נכסי ההסתדרות.
מלבד פעילותה המפלגתית נטלה אסתרינה חלק בפעילות ציבורית נרחבת, בהיותה חברת דירקטוריון ב"חברה הכלכלית של לוד", חברת דירקטוריון ויו"ר ועדת השקעות בחברה הממשלתית "ענבל" (2003 – 2006) וחברת דירקטוריון ויו"ר ועדת ביקורת בחברת "מוריה" העוסקת בפיתוח ובניית ירושלים.
בשנת 2002 החלה אסתרינה להתנדב לשירות מילואים פעיל כקצינת העיר בחירום של יישובי מטה בנימין וגבעת זאב, תפקיד אותו היא ממשיכה לשאת כחברת הכנסת.
במהלך המבצע הצבאי "חומת מגן", בראשית שנת 2002, נקראה לשירות לצד שניים מילדיה בשירות סדיר, ופעלה בחדר המצב של פיקוד המרכז, בו רוכזה הלחימה. שירותה במילואים במהלך המבצע נמשך 21 ימים.
לקראת הבחירות לכנסת ה – 16, בשנת 2003, הוצבה במקום החמישי ברשימת "ישראל ביתנו" ומוקמה תשיעית ברשימה המשותפת עם מפלגת "האיחוד הלאומי". במערכת הבחירות הייתה אמונה על גיוס מצביעים ממפלגות הימין ושימשה דוברת המפלגה בתשדירי התעמולה. הרשימה זכתה לשבעה נציגים.
בעקבות התפטרותו של חבר הכנסת מיכאל נודלמן בשלהי הכנסת ה – 16, בפברואר 2006, הושבעה אסתרינה במקומו.
ראשית פעילותה התקיימה במהלך פגרת הבחירות ונמשכת כיום לאחר בחירתה המחודשת מטעם "ישראל ביתנו". ביום השבעתה כחברת הכנסת התכבדה אסתרינה בקביעת המזוזה לחנוכת האגף החדש במשכן הכנסת.
בכנסת ה – 17 נבחרה אסתרינה לשמש כחברה בוועדה המסדרת לועדות הכנסת ולפעול בועדות הכנסת השונות, בהיותה: חברת ועדת הכלכלה (2006); חברת הועדה לענייני ביקורת המדינה (2006); חברת ועדת הכנסת (משנת 2006); חברת ועדת החוץ והביטחון (2006 – 2008); וחברת ועדת הפנים והגנת הסביבה (משנת 2007). כמו כן הינה יו"ר ועדת המעקב לנושא נסיגת ים המלח מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה, חברת ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון מטעם ועדת החוץ והביטחון וחברת הועדה המשותפת לועדות הכנסת והכספים לתקציב הכנסת. בראשית כהונתה כיהנה כיו"ר סיעת "ישראל ביתנו" (2006 – 2007).
בוועדה לענייני ביקורת המדינה כיהנה כממלאת מקומו של היו"ר, חבר הכנסת ד"ר יורי רפאל שטרן ז"ל, והחזיקה בתפקיד בפועל לאורך חודשי מחלתו וניהלה את דיוניה.
עבודתה התנהלה בצל מלחמת לבנון השנייה ותוצאותיה ותחת יחסי עבודה עכורים בין משרדי מבקר המדינה וראש הממשלה. צירוף גורמים אלו הביא למיקוד דיוני הועדה בתחומים הנוגעים להתנהלות ראש הממשלה. מספר פעמים העלתה הועדה את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת ההגנה על העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה. כמו כן החלה הועדה לבחון ביצוע רפורמה בחוק מבקר המדינה. מתוקף תפקידה שימשה אסתרינה יו"ר ועדת המשנה לנושא ביטחון, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים וחברת ועדת המשנה למאבק בשחיתות הציבורית. כלל תפקידיה בוועדה הסתיימו עם צירוף מפלגתה לממשלה.
בהיותה חברת הכנסת הראשונה המתגוררת בהתנחלות, פעילותה הפרלמנטארית בולטת בתחום המדיני והביטחוני. כיו"ר השדולה למען גבעת זאב וצפון ירושלים פועלת אסתרינה בנחרצות כנגד תכניות המיתאר הנכללות במסגרת הקמת גדר ההפרדה. מאבק עיקש וממושך ניהלה מול גורמי הביטחון למניעת סלילת כביש שקוע המחבר בין שני יישובים בגדה המערבית. הצעתה למינהור הכביש ולמניעת הנתק הצפוי ברצף הטריטוריאלי של האוכלוסייה היהודית הובאה בפני ראש הממשלה ורומי הביטחון ואומצה על ידיהם. נוסף על כך פעלה השדולה בראשותה לשינוי המיפוי של משרד החינוך ולמען חידוש הבנייה בגבעת זאב ובמעלה אדומים.
אסתרינה בולטת בגישתה הניצית כלפי הטרור הפלשתינאי והאיום הדמוגראפי מצד ערביי ישראל, לאור ראייתה את מדינת כישראל כמדינת מקלט לעם היהודי בו מחויבת משילות יהודית, לצד שמירה על ערכי הדמוקרטיה ושמירה על זכויות המיעוטים בתחומה. בין יוזמות חקיקתה נמצא חוק להדחת חברי כנסת המביעים עמדה הנוגדת את אופייה היהודי של המדינה, וכן חוק המונע בחירתו לכנסת של אדם שנסע למדינת אויב ללא היתר ובניגוד לתקנות. יחד עם הנהגת המפלגה הציגה אסתרינה תכנית לחילופי שטחים וחילופי אוכלוסין, כבסיס להסכם קבע בתמיכה בינלאומית.
נוסף על השדולה למען גבעת זאב וצפון ירושלים הוקמו על ידה השדולה לנכי תאונות עבודה ואלמנותיהם והשדולה לשימור שפות יהודיות. השדולה לשימור שפות יהודיות מרכזת פעילותה לשימור הלאדינו ובתמיכתה פורסם מילון העברית – לאדינו הראשון. כמו כן הקימה אסתרינה את השדולה להצלת ים המלח, הפועלת לקידום תכניות מעשיות להגנות על ים המלח והסביבה. בין הישגיה הבולטים נמנים הקמת חברה ממשלתית לריכוז הטיפול של כלל משרדי הממשלה בנושא, וכן גיוסו של נשיא המדינה שמעון פרס לחוג ידידי השדולה. השדולה מקיימת מעקב אחר פעולות החברה הממשלתית והעלתה לסדר היום הציבורי את ההיבט האקולוגי שבסוגיית ייבוש ים המלח ותופעת הבולענים מחד, אל מול סכנת ההצפה של בתי המלון באזור מאידך. בנוסף השדולה בראשותה, בשיתוף נציגי האו"ם ואונסק"ו, בוחנת אפשרות של הכרזת ים המלח כאתר מורשת עולמי. מלבד אלו עומדת אסתרינה בראשות אגודות הידידות של ישראל ויוון, ארגנטינה ופנמה וכממלאת מקום יו"ר אגודת הידידות ישראל-לטביה. עם הצטרפות "ישראל ביתנו" לשורות הקואליציה ודרישת המפלגה לקידום שינוי שיטת הממשל היא נבחרה כנציגת הסיעה לצוות ההיגוי הבין-סיעתי העוסק בנושא והועמדה בראשו.
בתחום החקיקה יזמה הצעות חוק בנושאים שונים, ביניהן: הצעת חוק שימור הרי ירושלים; הצעת חוק לסיפוח שטחי אריאל, מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון כישות ישראלית; תיקון לחוק יסוד: השפיטה המבטל את יכולת המערכת השיפוטית בביטול חקיקה ומאפשר הצעת חלופות ותיקונים לרשות המחוקקת; תיקון חוק חינוך ממלכתי להכרה בזרם חינוך משולב המקיים חינוך ממלכתי מועשר בלימודי יהדות; תיקון חוק הביטוח הלאומי המאפשר מתן כפל קצבאות לזכאי קצבאות זקנה ותלויים; הצעת חוק הקמת מרכז תרומות לחלב אם; ובנושא איכות הסביבה והאקולוגיה מקודמות על ידה: הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק; הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור; הצעת חוק לחיוב התקנת מערכות מיזוג אוויר בהסעות תלמידים; הצעת חוק לעידוד בנייה ידידותית לסביבה; הצעת חוק למחזור מים דלוחין; הצעת חוק "המזהם יפרסם"; הצעת חוק לאיסור שתילת צמחים אלרגניים באזורי מגורים; הצעת חוק הגנת על עופות מהתחשמלות; ואחרות.
לצד הצעות החקיקה עסקה אסתרינה בקידום יוזמות שונות ובהן: הבטחת משכורת מינימום לעובדי קבלן; הקפאת חוק האשראי לניהול עסקים בצפון בעתות חירום; והקמת ועדה ממשלתית בין-משרדית למיגור תאונות הדרכים. ביוזמתה הועמדו במשכן הכנסת מיזמים אקולוגיים חינוכיים ותערוכת צילומים של ים המלח. בעת הקמת הממשלה ה– 31 קראה למינוי שר במשרד לענייני נשים ולטיפול מרוכז בנושא האלימות במשפחה.
מטעם הכנסת נשלחה אסתרינה לכינוס מליאת מועצת אירופה ולועידת הנשים של הפרלמנט הים תיכוני.
עשייתה בנושאים אקולוגיים הביאה לזכייתה בציון לשבח מעמותת "אדם, טבע ודין" (2008) ולאות "גלובוס ירוק" מטעם ארגון הגג של הארגונים הירוקים "חיים וסביבה" (2008).
אסתרינה אם לארבעה ילדים: אלעד טרטמן (יליד 1981), מיטל טרטמן (ילידת 1982), טמיר טרטמן (יליד 1988) ונופר נס טרטמן (ילידת 1995).
